תנ"ך - ויאמר
שמואל
אל־שאול
נסכלת
לא
שמרת
את־מצות
ה'
אלהיך
אשר
צוך
כי
עתה
הכין
ה'
את־ממלכתך
אל־ישראל
עד־עולם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֧אמֶר
שְׁמוּאֵ֛ל
אֶל־שָׁא֖וּל
נִסְכָּ֑לְתָּ
לֹ֣א
שָׁמַ֗רְתָּ
אֶת־מִצְוַ֞ת
יְהוָ֤ה
אֱלֹהֶ֙יךָ֙
אֲשֶׁ֣ר
צִוָּ֔ךְ
כִּ֣י
עַתָּ֗ה
הֵכִ֨ין
יְהוָ֧ה
אֶת־מַֽמְלַכְתְּךָ֛
אֶל־יִשְׂרָאֵ֖ל
עַד־עוֹלָֽם:
(שמואל א פרק יג פסוק יג)
וַיֹּאמֶר
שְׁמוּאֵל
אֶל־שָׁאוּל
נִסְכָּלְתָּ
לֹא
שָׁמַרְתָּ
אֶת־מִצְוַת
יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ
אֲשֶׁר
צִוָּךְ
כִּי
עַתָּה
הֵכִין
יְהוָה
אֶת־מַמְלַכְתְּךָ
אֶל־יִשְׂרָאֵל
עַד־עוֹלָם:
(שמואל א פרק יג פסוק יג)
ויאמר
שמואל
אל־שאול
נסכלת
לא
שמרת
את־מצות
ה'
אלהיך
אשר
צוך
כי
עתה
הכין
ה'
את־ממלכתך
אל־ישראל
עד־עולם:
(שמואל א פרק יג פסוק יג)
ויאמר
שמואל
אל־שאול
נסכלת
לא
שמרת
את־מצות
יהוה
אלהיך
אשר
צוך
כי
עתה
הכין
יהוה
את־ממלכתך
אל־ישראל
עד־עולם:
(שמואל א פרק יג פסוק יג)
וַאֲמַר
שְׁמוּאֵל
לְשָׁאוּל
טְפֵישׁתָּא
לָא
נְטַרתָּא
יָת
תַּפקֵידַת
מֵימְרָא
דַייָ
אֱלָהָך
דְּפַקְדָך
אֲרֵי
כְעַן
אַתקֵין
יְיָ
יָת
מַלכוּתָך
עַל
יִשׂרָאֵל
עַד
עָלְמָא
:
נסכלת
-
ב'
(אחד
פתח
ואחד
קמץ):
ש"א
יג
,
יג;
דה"ב
טז
,
ט.
מצות
יי'
-
ג':
יהו'
כב
,
ג;
ש"א
יג
,
יג;
תה'
יט
,
ט.
אל
-
ישראל
-
ז':
ראה
ש"א
ז
,
ז.
כי
עתה
-
י"א
בנביאים:
ראה
ש"א
ב
,
טז.
נסכלת
-
ב';
מצות
יי'
-
ג';
צוך
-
ל'
זקף;
אל
-
ישראל
-
ז'.
כי
עתה
-
לפני
עשותך
זאת.
הכין
יי'
את
ממלכתך...
עד
עולם
-
שכשפוסקין
גדולה
לאדם
,
פוסקין
לו
ולדורותיו
(ראה
זבחים
קב
,
א).
כי
עתה
הכין
יי'
את
ממלכתך
-
פתרון:
כי
עתה
,
אילו
היית
מוחיל
עד
שאבוא
,
הכין
יי'
את
ממלכתך.
נסכלת
-
כי
כבר
ראית
,
כי
כל
מה
שאמרתי
לך
ולישראל
הכל
מתקיים
,
ואתה
לא
האמנת
שאבא
בזמני
,
וכפרת
בי
ובנבואתי
,
ולא
שמרת
את
מצות
יי'
אלהיך
אשר
צוך
על
ידי;
שאני
אמרתי
לך
ולישראל
בשמו
"ולא
תמרו
את
פי
יי'"
(ש"א
יב
,
יד)
,
והנה
אתה
מרית
את
פיו
,
כי
מה
שאני
אומר
פיו
ודברו
הוא;
ואני
אמרתי
שתוחיל
לי
להעלות
העולות
,
וכאשר
לא
עשית
כן
ופחדת
כדברך
,
הנה
מרית
את
פי
יי'
וסלקת
בטחונו
מליבך
,
כי
חשבת
שלא
תושע
אתה
וישראל
אם
תוחיל
עוד.
אל
ישראל
-
כמו
'על'
,
וכן
"וימליכהו
אל
הגלעד"
(ש"ב
ב
,
ט).
והנה
גנהו
שמואל
על
אשר
לא
שמר
מצות
השם
יתברך
,
אשר
צוהו
על
יד
נביאו
שמואל
,
ואמר
לו
שזה
העון
יהיה
סבה
שלא
תקום
מלכותו
,
ותנתן
המלוכה
לאיש
אחר;
וזה
האיש
שנתנה
לו
המלוכה
הוא
דוד
,
לפי
מה
שהתבאר
אחר
זה.
וכבר
יספק
מספק
ויאמר:
איך
יתכן
שיאמר
שמואל
לשאול:
כי
עתה
הכין
יי'
את
ממלכתך
על
ישראל
עד
עולם
,
וכבר
התבאר
מברכות
יעקב
לבניו
כי
המלוכה
תהיה
לשבט
יהודה
(בר'
מט
,
י)
,
ואם
היתה
המלוכה
לשאול
עד
עולם
,
לא
יתכן
שיתקיים
הייעוד
הזה
שיעד
יעקב!?
והנה
התר
זה
הספק
איננו
ממה
שיקשה
לפי
מה
שנאמר
,
וזה
כי
אמרנו
עד
עולם
יתכן
שיובן:
עד
זמן
רחב
,
כמאמר
חנה
"וישב
שם
עד
עולם"
(ש"א
א
,
כב)
,
שהרצון
בו:
כמו
חמשים
שנה;
וכן
מה
שנאמר
בתורה
"ועבדו
לעולם"
(שמ'
כא
,
ו)
-
הרצון
בו:
עולמו
של
יובל
,
כמו
שביארנו
שם.
ולפי
זה
הענין
היה
הרצון
בזה
המאמר
,
כי
השם
יתברך
הכין
ממלכת
שאול
באופן
שתתקיים
זמן
רחב
,
לולי
זה
המרי
שמנע
ממנו
הטוב
,
ולא
נתקיים
המלכות
לו
כי
אם
זמן
מועט.
נסכלת
וגו'
-
יש
בכאן
שאלה
ותשובה
,
מצורף
למה
שנתחזק
עוד
יותר
בעון
עמלק;
ורמז
דוד
זה
במזמור
'כאשר
בא
אל
בת
שבע'
(תה'
נא
,
יח)
,
עם
מה
שהעירנו
בענין
מה
כותב
'מלכים';
ואלה
כולם
ענינים
אין
ראוי
לגלותם
פה
,
וימצאו
ב'גביע'.
כי
עתה
הכין
יי'
וגו'
,
וכן
ועתה
ממלכתך
לא
תקום
וגו'
-
מבואר
שזה
שתי
עתות
,
כי
ה'עתה'
לקוח
רחב
בעברי
ובחכמות
,
כמו
שבאר
ארסטו
ב'ספר
השמע'
(ראה
תיבון
ע' 50
).