תנ"ך - ויאמר שמואל אל־שאול נסכלת לא שמרת את־מצות ה' אלהיך אשר צוך כי עתה הכין ה' את־ממלכתך אל־ישראל עד־עולם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֧אמֶר שְׁמוּאֵ֛ל אֶל־שָׁא֖וּל נִסְכָּ֑לְתָּ לֹ֣א שָׁמַ֗רְתָּ אֶת־מִצְוַ֞ת יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ךְ כִּ֣י עַתָּ֗ה הֵכִ֨ין יְהוָ֧ה אֶת־מַֽמְלַכְתְּךָ֛ אֶל־יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־עוֹלָֽם: (שמואל א פרק יג פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־שָׁאוּל נִסְכָּלְתָּ לֹא שָׁמַרְתָּ אֶת־מִצְוַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר צִוָּךְ כִּי עַתָּה הֵכִין יְהוָה אֶת־מַמְלַכְתְּךָ אֶל־יִשְׂרָאֵל עַד־עוֹלָם: (שמואל א פרק יג פסוק יג)

טקסט בלבד:

ויאמר שמואל אל־שאול נסכלת לא שמרת את־מצות ה' אלהיך אשר צוך כי עתה הכין ה' את־ממלכתך אל־ישראל עד־עולם: (שמואל א פרק יג פסוק יג)

תיקון קוראים:

ויאמר שמואל אל־שאול נסכלת לא שמרת את־מצות יהוה אלהיך אשר צוך כי עתה הכין יהוה את־ממלכתך אל־ישראל עד־עולם: (שמואל א פרק יג פסוק יג)
וַאֲמַר שְׁמוּאֵל לְשָׁאוּל טְפֵישׁתָּא לָא נְטַרתָּא יָת תַּפקֵידַת מֵימְרָא דַייָ אֱלָהָך דְּפַקְדָך אֲרֵי כְעַן אַתקֵין יְיָ יָת מַלכוּתָך עַל יִשׂרָאֵל עַד עָלְמָא :

נסכלת - ב' (אחד פתח ואחד קמץ): ש"א יג , יג; דה"ב טז , ט. מצות יי' - ג': יהו' כב , ג; ש"א יג , יג; תה' יט , ט. אל - ישראל - ז': ראה ש"א ז , ז. כי עתה - י"א בנביאים: ראה ש"א ב , טז.

נסכלת - ב'; מצות יי' - ג'; צוך - ל' זקף; אל - ישראל - ז'.

כי עתה - לפני עשותך זאת. הכין יי' את ממלכתך... עד עולם - שכשפוסקין גדולה לאדם , פוסקין לו ולדורותיו (ראה זבחים קב , א).

כי עתה הכין יי' את ממלכתך - פתרון: כי עתה , אילו היית מוחיל עד שאבוא , הכין יי' את ממלכתך.

נסכלת - כי כבר ראית , כי כל מה שאמרתי לך ולישראל הכל מתקיים , ואתה לא האמנת שאבא בזמני , וכפרת בי ובנבואתי , ולא שמרת את מצות יי' אלהיך אשר צוך על ידי; שאני אמרתי לך ולישראל בשמו "ולא תמרו את פי יי'" (ש"א יב , יד) , והנה אתה מרית את פיו , כי מה שאני אומר פיו ודברו הוא; ואני אמרתי שתוחיל לי להעלות העולות , וכאשר לא עשית כן ופחדת כדברך , הנה מרית את פי יי' וסלקת בטחונו מליבך , כי חשבת שלא תושע אתה וישראל אם תוחיל עוד. אל ישראל - כמו 'על' , וכן "וימליכהו אל הגלעד" (ש"ב ב , ט).

והנה גנהו שמואל על אשר לא שמר מצות השם יתברך , אשר צוהו על יד נביאו שמואל , ואמר לו שזה העון יהיה סבה שלא תקום מלכותו , ותנתן המלוכה לאיש אחר; וזה האיש שנתנה לו המלוכה הוא דוד , לפי מה שהתבאר אחר זה. וכבר יספק מספק ויאמר: איך יתכן שיאמר שמואל לשאול: כי עתה הכין יי' את ממלכתך על ישראל עד עולם , וכבר התבאר מברכות יעקב לבניו כי המלוכה תהיה לשבט יהודה (בר' מט , י) , ואם היתה המלוכה לשאול עד עולם , לא יתכן שיתקיים הייעוד הזה שיעד יעקב!? והנה התר זה הספק איננו ממה שיקשה לפי מה שנאמר , וזה כי אמרנו עד עולם יתכן שיובן: עד זמן רחב , כמאמר חנה "וישב שם עד עולם" (ש"א א , כב) , שהרצון בו: כמו חמשים שנה; וכן מה שנאמר בתורה "ועבדו לעולם" (שמ' כא , ו) - הרצון בו: עולמו של יובל , כמו שביארנו שם. ולפי זה הענין היה הרצון בזה המאמר , כי השם יתברך הכין ממלכת שאול באופן שתתקיים זמן רחב , לולי זה המרי שמנע ממנו הטוב , ולא נתקיים המלכות לו כי אם זמן מועט.

נסכלת וגו' - יש בכאן שאלה ותשובה , מצורף למה שנתחזק עוד יותר בעון עמלק; ורמז דוד זה במזמור 'כאשר בא אל בת שבע' (תה' נא , יח) , עם מה שהעירנו בענין מה כותב 'מלכים'; ואלה כולם ענינים אין ראוי לגלותם פה , וימצאו ב'גביע'. כי עתה הכין יי' וגו' , וכן ועתה ממלכתך לא תקום וגו' - מבואר שזה שתי עתות , כי ה'עתה' לקוח רחב בעברי ובחכמות , כמו שבאר ארסטו ב'ספר השמע' (ראה תיבון ע' 50 ).
ריכוז קישורים