תנ"ך - וחרש
לא
ימצא
בכל
ארץ
ישראל
כי־אמר
אמרו
פלשתים
פן
יעשו
העברים
חרב
או
חנית:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְחָרָשׁ֙
לֹ֣א
יִמָּצֵ֔א
בְּכֹ֖ל
אֶ֣רֶץ
יִשְׂרָאֵ֑ל
כִּֽי־אָמְרֻ֣
אָמְר֣וּ
פְלִשְׁתִּ֔ים
פֶּ֚ן
יַעֲשׂ֣וּ
הָעִבְרִ֔ים
חֶ֖רֶב
א֥וֹ
חֲנִֽית:
(שמואל א פרק יג פסוק יט)
וְחָרָשׁ
לֹא
יִמָּצֵא
בְּכֹל
אֶרֶץ
יִשְׂרָאֵל
כִּי־אָמְרֻ
אָמְרוּ
פְלִשְׁתִּים
פֶּן
יַעֲשׂוּ
הָעִבְרִים
חֶרֶב
אוֹ
חֲנִית:
(שמואל א פרק יג פסוק יט)
וחרש
לא
ימצא
בכל
ארץ
ישראל
כי־אמר
אמרו
פלשתים
פן
יעשו
העברים
חרב
או
חנית:
(שמואל א פרק יג פסוק יט)
וחרש
לא
ימצא
בכל
ארץ
ישראל
כי־אמר
אמרו
פלשתים
פן
יעשו
העברים
חרב
או
חנית:
(שמואל א פרק יג פסוק יט)
וְאוּמָן
עָבֵיד
זֵין
לָא
מִשׁתְּכַח
בְּכֹל
תְּחוּם
אַרעָא
דְיִשׂרָאֵל
אֲרֵי
אֲמַרוּ
פְלִשׁתָּאֵי
דִּלמָא
יַעבְּדוּן
יְהוּדָאֵי
סֵיפִין
אוֹ
רֻמחִין
:
וחרש
-
ז'
פסוקים
מן
ה"י
מלין
ז'
מלין
מן
צד
ושבע
מלים
מן
צד
ומציעתה
כתב
(פסוקים
בני
חמש
עשרה
מלים
ובאמצע
'כתיב'):
ש"א
יג
,
יט;
ל
,
כד;
יר'
לג
,
ח;
יח'
מה
,
ה;
תה'
יז
,
יד;
איוב
מב
,
טז;
דנ'
יא
,
לט.
ז'
פסוק'
מן
ה"י
מלין
ז'
מלין
מן
צד
ושבע
מלין
מן
צד
ומציעיתה
כתב
וחרש
לא
ימצא
ומי
ישמע
לכם
וטהרתים
מכל
עונם
וחמשה
ועשרים
אלף
ממתים
ידך
יי'
ויחי
איוב
אחרי
זאת
ועשה
למבצרי
מעזים
.
וחרש
לא
ימצא
-
לא
היה
מצוי
בתחילת
מלכות
שאול
,
כי
הפלשתים
המושלים
בישראל
העבירו
כל
חרשי
ברזל
מישראל
,
פן
יעשו
כלי
זיין
להלחם.
וחרש
לא
ימצא
-
יש
לתמוה:
איך
לא
היו
חרשי
ברזל
בישראל
רבים?
ויש
לפרש:
לפי
שפלשתים
משלו
בישראל
שנים
רבות
,
כי
אף
בימי
שמשון
מושיע
ישראל
אמר
"הלא
ידעת
כי
מושלים
בנו
פלשתים"
(שו'
טו
,
יא)
-
ואע"פ
שבימי
שמואל
נכנעו
פלשתים
,
ושבו
הערים
אשר
לקחו
פלשתים
מישראל
לישראל
,
אף
על
פי
כן
מעת
אשר
זקן
שמואל
,
תחת
ממשלתם
היו
,
והיו
להם
נציבים
בארץ
ישראל
אף
בימי
שמואל
,
כמו
שכתוב
(ש"א
י
,
ה)
-
ובעת
משלם
,
והיתה
ידם
תקיפה
עליהם
,
הורידו
פלשתים
כל
העברים
חרשי
ברזל
לארץ
פלשתים
,
ולא
השאירו
פלשתים
בארץ
ישראל
חרש
ברזל
אף
לתקן
כלי
אומנות
וכלי
מחרישה
,
כי
אמרו
פלשתים
פן
יעשו
העברים
חרב
או
חנית
וימרדו
בנו;
והיה
מנהג
כל
ישראל
בימים
ההם
לרדת
בארץ
פלשתים
לתקן
כלי
אומנות
וכלי
מחרישה.
ואפשר
כי
היו
בארץ
ישראל
חרבות
ורמחים
וחניתות
מאותם
אשר
נעשו
קודם
הזמן
ההוא
,
אבל
מעטים
היו
,
ובמלחמה
הזאת
לא
נמצא
חרב
וחנית
ביד
השש
מאות
אשר
נשארו
עם
שאול
וביד
האלף
אשר
עם
יהונתן
,
כמו
שאמר
"אשר
את
שאול
ואת
יהונתן"
(להלן
,
כב)
,
ובלתי
כלי
זיין
לא
יתכן
להם
,
אבל
היו
בידם
קשתות
ומקלי
יד
וקלעים;
ורוב
הגבורים
ואנשי
החיל
באותו
הזמן
בחצים
ובאבנים
היתה
מלחמתם
,
כמו
שנאמר
בספור
גיבורי
דויד
"מימינים
ומשמאילים
באבנים
ובחצים
ובקשת"
(דה"א
יב
,
ב);
ונאמר
במלחמת
מואב
"ויסובו
הקלעים
ויכוה"
(מ"ב
ג
,
כה);
ונאמר
בדוד
"וקלעו
בידו"
(ש"א
יז
,
מ);
ואף
על
פי
כן
חסרון
גדול
היה
אצלם
כשלא
היו
נמצאים
אצלם
חרבות
וחניתות.
והיה
הספור
הזה
הנה
-
כי
לא
נמצא
חרב
וחנית
ביד
כל
העם
כי
אם
ביד
שאול
ויהונתן
-
להודיע
כי
לא
בחרב
ובחנית
יהושיע
יי'
,
וליי'
לבדו
התשועה;
כי
ישראל
היו
בלא
חרב
וחנית
,
ולא
היו
אלא
אלף
ושש
מאות
,
ופלשתים
היו
שלשים
אלף
רכב
וששת
אלפים
פרשים
ועם
כחול
,
והיתה
תשועה
גדולה
ביום
ההוא
,
עד
כי
נסו
פלשתים
מפני
ישראל
,
והכום
ישראל
מכה
גדולה.
כי
אמר
-
כן
כתוב
,
וקרי
'אמרו';
והכתוב
על
דרך
הכלל
,
והקרי
על
דרך
הפרט.
והנה
זכר
כי
בכל
ארץ
ישראל
לא
היה
נמצא
חרש
ברזל
אז.
יהיה
זה
כן
,
לפי
מה
שאחשוב
,
כי
למיעוט
המצא
הברזל
בארץ
ישראל
,
כמו
שהוא
מפי
רבים
היום
,
לא
היו
בישראל
חרשי
ברזל;
ולזה
היו
צריכים
לרדת
אל
הפלשתים
לתקן
להם
כלי
החרישה
ועבודת
האדמה;
ולא
הניחו
הפלשתים
שישב
בישראל
חרש
פלשתי
,
ליראתם
שמא
יעשו
העברים
חרב
או
חנית
וימרדו
בהם
,
כי
הפלשתים
היו
עדיין
מושלים
בישראל
ממשלה
מה.