תנ"ך - והיתה הפצירה פים למחרשת ולאתים ולשלש קלשון ולהקרדמים ולהציב הדרבן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְֽהָיְתָ֞ה הַפְּצִ֣ירָה פִ֗ים לַמַּֽחֲרֵשֹׁת֙ וְלָ֣אֵתִ֔ים וְלִשְׁלֹ֥שׁ קִלְּשׁ֖וֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּ֑ים וּלְהַצִּ֖יב הַדָּרְבָֽן: (שמואל א פרק יג פסוק כא)

טקסט וניקוד:

וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּים וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן: (שמואל א פרק יג פסוק כא)

טקסט בלבד:

והיתה הפצירה פים למחרשת ולאתים ולשלש קלשון ולהקרדמים ולהציב הדרבן: (שמואל א פרק יג פסוק כא)

תיקון קוראים:

והיתה הפצירה פים למחרשת ולאתים ולשלש קלשון ולהקרדמים ולהציב הדרבן: (שמואל א פרק יג פסוק כא)
וְהָוֵי לְהוֹן שׁוֹפִינָא לְחָרָפָא בֵּיהּ פְּגִימַת כָּל מָן דְּבַרזֶל לְעַשׁפַּיָא וּלסִכַּת פַּדָּנַיָא וְלִמצִלַת קָצְרַיָא דְּלֵיה תְּלָת שִׁנִין וּלכֻלבַּיָא וּלאַנָצָא זְקַת :

והיתה - ג' בטעמא (גרשיים) בנביאים: ש"א יג , כא; מ"ב ט , לז; צפ' ב , ו. ולשלש - ב' וחסר (בלישנא): *וי' כה , כא; ש"א יג , כא.

והיתה - ג' בט' בנב'; הפצירה - ל'; פים - ל'; למחרשת - ל'; ולאתים - ל'; ולשלש - ב' וחס'; קלשון - ל'; ולהקרדמים - ל'; ולהציב - ל'; הדרבן - ל'.

והיתה הפצירה פים למחרישות וגו' - והיתה להם , לאותם שהיה להם טורח לרדת אל פלשתים ללטוש , היתה להם הפצירה פים , 'לימא' בלעז , שיש לה הפציר פיות , כלומר: פיות וחידודים הרבה , היא היתה להם לחדד המחרישות והאתים. ולשלש קלשון - הוא מלגז עשוי כמין עתר , שקורין 'פורקא' (בלעז) , ולו שלש שיניים. ולהציב הדרבן - לחדדו בראשו , לנועצו ולהציבו בתוך המרדע.

והיתה הפצירה פים - למדני רבי מנחם בן רבי חלבו , שתיבה זו חלוקה לשתי תבות: 'פצירה' , 'ופים' לבדן , פצירה - פתרונו: קופיץ , פים - פתרונו: פיות של קופיץ; היו עושין שתי פיות לשמש בה למחרשות ולאתים - הם כלי מחרישה שחורשין בהם את האדמה. ולשלש קלשון - כלי שקורין בלשון אשכנז 'גפלא'. ולקרדומים - גרזן. ולהציב הדרבן - ולתחוב הדרבן במטה; לפי שהיה להם טורח לירד אחר כל הכלים האילו לארץ פלשתים. ופתרון זה אני מפקפק אם האמת עמו , והנדרש לשואלין יישר לפני דרכו להעמידני על האמת.

הפצירה פים - שתי מלות. ופירוש פצירה: רבה , מלשון "ויפצר בו" (בר' לג , יא ועוד) , שהוא ריבוי דברים ותחנונים; ופירוש פים: פיות , רוצה לומר: רבת פיות , כלומר: שיש לה חדודים הרבה; והוא הנקרא בלשון התרגום: "שופינא" , ובלעז 'לימא' , ומחדדין בו כל כלי ברזל. ואומר , כי בפצירה פים היו מחדדין כליהם מי שלא היה לו פנאי לרדת בארץ פלשתים ללטוש הכלים. ולשלש קלשון - הוא כלי ברזל יש לו שינים , ומסלקין בו הזבל והתבן , ושם הכלי 'קלשון'; ובאמרו: ולשלש קלשון , כאלו אמר: קלשון שלש השינים; וקורין לו בלעז 'פורקה'. ויונתן תירגם: "מצלת קצריא דליה תלת שנין"; ו'קצרא' הוא תרגום "כובס" (יש' לו , ב) , ורוצה לומר , כי אותו הכלי יש לו שינים , ומותחין בו הכובסין הבגדים אחר כביסתן. ולהקרדמים - נכתבה בו ה"א הידיעה עם למ"ד השמוש כמשפט , שלא כמנהג , כי אם מעטים נמצאים כמוהו , כמו "להגדוד הבא אליו" (דה"ב כה , י); "להעם הזה" (דה"ב י , ז); והדומים להם. ולהציב הדרבן - כולו קמץ לבן נפתלי , ולבן אשר הבי"ת בפתח , והדל"ת לשניהם מועמדת בגעיא. ופירוש הדרבן הוא: מחט המלמד , כי העץ נקרא 'מלמד' , והמחט התחוב בתוכו שדוקר בו הבקר נקרא 'דרבן'; כמו שאמרו במשנה (כלים ט , ו): מלמד שבלע הדרבן. ופירוש להציב: לחדדו בראש ולהעמידו בתוך המלמד; ויונתן תירגם: "ולאפצא זקת".

והיתה הפצירה פים - היא 'לימא' בלעז , תרגמו: "שופינא". ובעבור שהיא עשויה פיות הרבה , נקרא: 'פצירפים' - הפצר פיות , כמו: רוב פיות. או מפני שדוחקים אותה על כלי ברזל ושוחקין אותם , קורא אותה 'פצירה' , לשון "ויפצר בם מאד" (בר' יט , ג) , ו'פים' על שם פיות הרבה שבה. באותה היו מתקנים כל כליהם. ולשלש קלשון - היא רחת ברזל שיש לה שלש שנים. ולהקרדומים - הה"א יתירה. כלומר: מי שלא היה רוצה לטרוח לירד אל הפלשתים לתקן כליהם , היו מתקנים אותם בטורח על ידי ה'פצירפים'.
ריכוז קישורים