תנ"ך - ואיש
ישראל
ראו
כי
צר־לו
כי
נגש
העם
ויתחבאו
העם
במערות
ובחוחים
ובסלעים
ובצרחים
ובברות:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאִ֨ישׁ
יִשְׂרָאֵ֤ל
רָאוּ֙
כִּ֣י
צַר־ל֔וֹ
כִּ֥י
נִגַּ֖שׂ
הָעָ֑ם
וַיִּֽתְחַבְּא֣וּ
הָעָ֗ם
בַּמְּעָר֤וֹת
וּבַֽחֲוָחִים֙
וּבַסְּלָעִ֔ים
וּבַצְּרִחִ֖ים
וּבַבֹּרֽוֹת:
(שמואל א פרק יג פסוק ו)
וְאִישׁ
יִשְׂרָאֵל
רָאוּ
כִּי
צַר־לוֹ
כִּי
נִגַּשׂ
הָעָם
וַיִּתְחַבְּאוּ
הָעָם
בַּמְּעָרוֹת
וּבַחֲוָחִים
וּבַסְּלָעִים
וּבַצְּרִחִים
וּבַבֹּרוֹת:
(שמואל א פרק יג פסוק ו)
ואיש
ישראל
ראו
כי
צר־לו
כי
נגש
העם
ויתחבאו
העם
במערות
ובחוחים
ובסלעים
ובצרחים
ובברות:
(שמואל א פרק יג פסוק ו)
ואיש
ישראל
ראו
כי
צר־לו
כי
נגש
העם
ויתחבאו
העם
במערות
ובחוחים
ובסלעים
ובצרחים
ובברות:
(שמואל א פרק יג פסוק ו)
וֶאֱנָשׁ
יִשׂרָאֵל
חֲזוֹ
אֲרֵי
עַקַת
לְהוֹן
אֲרֵי
אִדְּחֵיק
עַמָא
וְאִטְמַרוּ
עַמָא
בִּמעָרָתָא
וּבִמצָדָתָא
וּבִשׁקִיפֵי
כֵיפַיָא
וּבִמעָרָת
טִנָרַיָא
וּבגוּבַּיָא
:
נגש
-
ד'
(בלישנא):
ש"א
יג
,
ו;
יד
,
כד;
יש'
ג
,
ה;
נג
,
ז.
ובברות
-
ה'
,
ד'
כתיב
כן
(בלישנא):
בר'
לז
,
כ;
דב'
ו
,
יא;
ש"א
יג
,
ו;
נחמ'
ט
,
כה;
דה"ב
כו
,
י.
נגש
-
ד';
ובחוחים
-
ל';
ובצרחים
-
ל';
ובברות
-
ל'.
בחוחים
-
מקום
קבוצת
חוחים;
'אשפינייד'
בלעז.
ובצריחים
-
'פליישדיץ'
בלעז.
ובבורות
-
גומות.
ויתחבאו
העם
במערות
ובחוחים
ובסלעים
ובצריחים
ובבורות
-
ויש
בהן
שעברו
את
הירדן
ארץ
גד
וגלעד
-
כלומר:
יש
מהם
שנתחבאו
במערות
ובחוחים
ובסלעים
ובצריחים
,
ויש
בהן
שעברו
את
הירדן
ארץ
גד
וגלעד
,
וברחו
להם
שם.
בחוחים
-
תירגם
יונתן:
"במצודתא".
צריחים
-
איני
צריך
לפרש
כאן
מהו
,
שכבר
פירשתיו
בספר
שופטים
(ט
,
מו).
כי
נגש
העם
-
נדחק
,
בעבור
שבא
להם
הדבר
פתאום.
ובחוחים
-
במצדות
,
כמו
שתירגם
יונתן:
"ובמצדתא".
ובצריחים
-
במקומות
הגבוהים
,
כמו
"ויבואו
אל
צריח"
(שו'
ט
,
מו).
ומיראתם
נתחבאו
קצת
ישראל
במערות
ובמה
שידמה
להם
,
וקצתם
ברחו
מעבר
לירדן.
ועוד
היה
שאול
בגלגל
,
חרדו
כל
העם
אחריו
להאסף
עליו.
כי
נגש
העם
-
פירוש:
כי
עם
ישראל
היה
נגש
ונדחק
מרוב
עם
פלשתים.