תנ"ך - שמואל א פרק יז פסוק מ - ויקח מקלו בידו ויבחר־לו חמשה חלקי־אבנים ׀ מן־הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר־לו ובילקוט וקלעו בידו ויגש אל־הפלשתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּקַּ֨ח מַקְל֜וֹ בְּיָד֗וֹ וַיִּבְחַר־ל֣וֹ חֲמִשָּׁ֣ה חַלֻּקֵֽי־אֲבָנִ֣ים ׀ מִן־הַנַּ֡חַל וַיָּ֣שֶׂם אֹ֠תָם בִּכְלִ֨י הָרֹעִ֧ים אֲשֶׁר־ל֛וֹ וּבַיַּלְק֖וּט וְקַלְע֣וֹ בְיָד֑וֹ וַיִּגַּ֖שׁ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּֽי: (שמואל א פרק יז פסוק מ)

טקסט וניקוד:

וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וַיִּבְחַר־לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי־אֲבָנִים ׀ מִן־הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר־לוֹ וּבַיַּלְקוּט וְקַלְעוֹ בְיָדוֹ וַיִּגַּשׁ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּי: (שמואל א פרק יז פסוק מ)

טקסט בלבד:

ויקח מקלו בידו ויבחר־לו חמשה חלקי־אבנים ׀ מן־הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר־לו ובילקוט וקלעו בידו ויגש אל־הפלשתי: (שמואל א פרק יז פסוק מ)

תיקון קוראים:

ויקח מקלו בידו ויבחר־לו חמשה חלקי־אבנים ׀ מן־הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר־לו ובילקוט וקלעו בידו ויגש אל־הפלשתי: (שמואל א פרק יז פסוק מ)
וּנסֵיב חֻטרֵיהּ בִּידֵיהּ וּבחַר לֵיהּ חַמשָׁה שְׁעִיעֵי אַבנַיָא מִן נַחלָא וְשַׁוִי יָתְהוֹן בְּמָן רָעֲיָא דִילֵיהּ וּבתֻּרמָלֵיהּ וְקַלעֵיהּ בִּידֵיהּ וּקרֵיב לְוָת פְּלִשׁתָּאָה :

חלקי - ל' וחס'; ובילקוט - ל'; וקלעו - ל'.

חלוקי אבנים - אבנים דקות וחלקות. ובילקוט - "ובתרמיליה" (ת"י).

חלוקי אבנים - שאבן חלקה נוחה להניח בתוך כף הקלע. חלוקי - 'פלינש' בלעז. בילקוט - בתרמילו; בלעז 'שירפא'.

חמשה חלוקי אבנים - אבנים חלקים ראויים לקלע , וכן תירגם יונתן: "שעיעי אבנייא". ובדרש (מ"ש כא , כ): למה חמשה? אחד לשמו שלהקדוש ברוך הוא , ואחד לשמו שלאהרן , ושלשה לשלשה אבות; אמר הקדוש ברוך הוא: לא לפני חרף וגדף? עלי לפרוע ממנו; אמר אהרן: לאו גואל הדם אנכי? עלי לפרוע ממנו; אמרו אבות: לא מערכות בנינו חרף וגידף? עלינו לפרוע ממנו. ופירוש אהרן שהיה גואל הדם: דם חפני ופינחס שהיו כהנים , שהרגם גלית , כמו שכתוב בתרגום שלתוספתא הכתוב למעלה (לעיל , ח). ובילקוט - כלי שמשים בו הקלע והאבנים שלוקט לתת בכף הקלע , לפיכך נקרא 'ילקוט'. ויונתן תירגם: "ובתרמיליה" - והוא כלי עור או בגד שנושאין בו הולכי דרכים מזונות הדרך , וקורין לו בערבי 'תלניאקה'. ומה שאמר בכלי הרועים ובילקוט , ובאחד מהם דיי לו לתת בו חמשה אבני קלע!? אפשר שלקט יותר אבנים ששם בכלי האחר , והחמשה שבחר שם בכלי האחר.

ובילקוט - רוצה לומר , שהוא שם בפרט בילקוט; והוא הכלי שמשימין בו הרועים כל עניניהם , ולזה נקרא 'ילקוט' , כי שם ילקטו כל הדברים שהוא נושא. וכבר התפרסם בזה הפרסום מעוצם נפלאות השם , שנצח נער אחד , בלא חרב וחנית , איש גבור כגלית , היה כגובה ארזים גבהו , עם עוצם כלי מלחמתו.

חמשה חלוקי אבנים מן הנחל - אבנים שהחליקו אותם המים , שיהו נוחים לקלעם בקלע. ותרגמו: "שעיעי אבניא". בכלי הרעים אשר לו ובילקוט - הוי"ו יתירה , ותרגמו: "בתרמיליה".