תנ"ך - שמואל א פרק יז פסוק מ - ויקח
מקלו
בידו
ויבחר־לו
חמשה
חלקי־אבנים
׀
מן־הנחל
וישם
אתם
בכלי
הרעים
אשר־לו
ובילקוט
וקלעו
בידו
ויגש
אל־הפלשתי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּקַּ֨ח
מַקְל֜וֹ
בְּיָד֗וֹ
וַיִּבְחַר־ל֣וֹ
חֲמִשָּׁ֣ה
חַלֻּקֵֽי־אֲבָנִ֣ים
׀
מִן־הַנַּ֡חַל
וַיָּ֣שֶׂם
אֹ֠תָם
בִּכְלִ֨י
הָרֹעִ֧ים
אֲשֶׁר־ל֛וֹ
וּבַיַּלְק֖וּט
וְקַלְע֣וֹ
בְיָד֑וֹ
וַיִּגַּ֖שׁ
אֶל־הַפְּלִשְׁתִּֽי:
(שמואל א פרק יז פסוק מ)
וַיִּקַּח
מַקְלוֹ
בְּיָדוֹ
וַיִּבְחַר־לוֹ
חֲמִשָּׁה
חַלֻּקֵי־אֲבָנִים
׀
מִן־הַנַּחַל
וַיָּשֶׂם
אֹתָם
בִּכְלִי
הָרֹעִים
אֲשֶׁר־לוֹ
וּבַיַּלְקוּט
וְקַלְעוֹ
בְיָדוֹ
וַיִּגַּשׁ
אֶל־הַפְּלִשְׁתִּי:
(שמואל א פרק יז פסוק מ)
ויקח
מקלו
בידו
ויבחר־לו
חמשה
חלקי־אבנים
׀
מן־הנחל
וישם
אתם
בכלי
הרעים
אשר־לו
ובילקוט
וקלעו
בידו
ויגש
אל־הפלשתי:
(שמואל א פרק יז פסוק מ)
ויקח
מקלו
בידו
ויבחר־לו
חמשה
חלקי־אבנים
׀
מן־הנחל
וישם
אתם
בכלי
הרעים
אשר־לו
ובילקוט
וקלעו
בידו
ויגש
אל־הפלשתי:
(שמואל א פרק יז פסוק מ)
וּנסֵיב
חֻטרֵיהּ
בִּידֵיהּ
וּבחַר
לֵיהּ
חַמשָׁה
שְׁעִיעֵי
אַבנַיָא
מִן
נַחלָא
וְשַׁוִי
יָתְהוֹן
בְּמָן
רָעֲיָא
דִילֵיהּ
וּבתֻּרמָלֵיהּ
וְקַלעֵיהּ
בִּידֵיהּ
וּקרֵיב
לְוָת
פְּלִשׁתָּאָה
:
חלקי
-
ל'
וחס';
ובילקוט
-
ל';
וקלעו
-
ל'.
חלוקי
אבנים
-
אבנים
דקות
וחלקות.
ובילקוט
-
"ובתרמיליה"
(ת"י).
חלוקי
אבנים
-
שאבן
חלקה
נוחה
להניח
בתוך
כף
הקלע.
חלוקי
-
'פלינש'
בלעז.
בילקוט
-
בתרמילו;
בלעז
'שירפא'.
חמשה
חלוקי
אבנים
-
אבנים
חלקים
ראויים
לקלע
,
וכן
תירגם
יונתן:
"שעיעי
אבנייא".
ובדרש
(מ"ש
כא
,
כ):
למה
חמשה?
אחד
לשמו
שלהקדוש
ברוך
הוא
,
ואחד
לשמו
שלאהרן
,
ושלשה
לשלשה
אבות;
אמר
הקדוש
ברוך
הוא:
לא
לפני
חרף
וגדף?
עלי
לפרוע
ממנו;
אמר
אהרן:
לאו
גואל
הדם
אנכי?
עלי
לפרוע
ממנו;
אמרו
אבות:
לא
מערכות
בנינו
חרף
וגידף?
עלינו
לפרוע
ממנו.
ופירוש
אהרן
שהיה
גואל
הדם:
דם
חפני
ופינחס
שהיו
כהנים
,
שהרגם
גלית
,
כמו
שכתוב
בתרגום
שלתוספתא
הכתוב
למעלה
(לעיל
,
ח).
ובילקוט
-
כלי
שמשים
בו
הקלע
והאבנים
שלוקט
לתת
בכף
הקלע
,
לפיכך
נקרא
'ילקוט'.
ויונתן
תירגם:
"ובתרמיליה"
-
והוא
כלי
עור
או
בגד
שנושאין
בו
הולכי
דרכים
מזונות
הדרך
,
וקורין
לו
בערבי
'תלניאקה'.
ומה
שאמר
בכלי
הרועים
ובילקוט
,
ובאחד
מהם
דיי
לו
לתת
בו
חמשה
אבני
קלע!?
אפשר
שלקט
יותר
אבנים
ששם
בכלי
האחר
,
והחמשה
שבחר
שם
בכלי
האחר.
ובילקוט
-
רוצה
לומר
,
שהוא
שם
בפרט
בילקוט;
והוא
הכלי
שמשימין
בו
הרועים
כל
עניניהם
,
ולזה
נקרא
'ילקוט'
,
כי
שם
ילקטו
כל
הדברים
שהוא
נושא.
וכבר
התפרסם
בזה
הפרסום
מעוצם
נפלאות
השם
,
שנצח
נער
אחד
,
בלא
חרב
וחנית
,
איש
גבור
כגלית
,
היה
כגובה
ארזים
גבהו
,
עם
עוצם
כלי
מלחמתו.
חמשה
חלוקי
אבנים
מן
הנחל
-
אבנים
שהחליקו
אותם
המים
,
שיהו
נוחים
לקלעם
בקלע.
ותרגמו:
"שעיעי
אבניא".
בכלי
הרעים
אשר
לו
ובילקוט
-
הוי"ו
יתירה
,
ותרגמו:
"בתרמיליה".