תנ"ך - ויאמר
דוד
אל־הפלשתי
אתה
בא
אלי
בחרב
ובחנית
ובכידון
ואנכי
בא־אליך
בשם
ה'
צבאות
אלהי
מערכות
ישראל
אשר
חרפת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֤אמֶר
דָּוִד֙
אֶל־הַפְּלִשְׁתִּ֔י
אַתָּה֙
בָּ֣א
אֵלַ֔י
בְּחֶ֖רֶב
וּבַחֲנִ֣ית
וּבְכִיד֑וֹן
וְאָנֹכִ֣י
בָֽא־אֵלֶ֗יךָ
בְּשֵׁם֙
יְהוָ֣ה
צְבָא֔וֹת
אֱלֹהֵ֛י
מַעַרְכ֥וֹת
יִשְׂרָאֵ֖ל
אֲשֶׁ֥ר
חֵרַֽפְתָּ:
(שמואל א פרק יז פסוק מה)
וַיֹּאמֶר
דָּוִד
אֶל־הַפְּלִשְׁתִּי
אַתָּה
בָּא
אֵלַי
בְּחֶרֶב
וּבַחֲנִית
וּבְכִידוֹן
וְאָנֹכִי
בָא־אֵלֶיךָ
בְּשֵׁם
יְהוָה
צְבָאוֹת
אֱלֹהֵי
מַעַרְכוֹת
יִשְׂרָאֵל
אֲשֶׁר
חֵרַפְתָּ:
(שמואל א פרק יז פסוק מה)
ויאמר
דוד
אל־הפלשתי
אתה
בא
אלי
בחרב
ובחנית
ובכידון
ואנכי
בא־אליך
בשם
ה'
צבאות
אלהי
מערכות
ישראל
אשר
חרפת:
(שמואל א פרק יז פסוק מה)
ויאמר
דוד
אל־הפלשתי
אתה
בא
אלי
בחרב
ובחנית
ובכידון
ואנכי
בא־אליך
בשם
יהוה
צבאות
אלהי
מערכות
ישראל
אשר
חרפת:
(שמואל א פרק יז פסוק מה)
וַאֲמַר
דָּוִיד
לִפלִשׁתָּאָה
אַתּ
אָתֵי
עֲלַי
בְּחַרבָּא
וּבמוֹרָנִיתָא
וּברֻמחָא
וַאֲנָא
אָתֵי
עֲלָך
בִּשׁמָא
דַייָ
צְבָאוֹת
אֱלָהּ
סִדרֵי
יִשׂרָאֵל
דְּחַסֵידתָּא
:
בחרב
-
ח':
ש"א
יז
,
מה
,
מז;
ש"ב
יב
,
ט;
יש'
לא
,
ח;
יר'
כ
,
ד;
יח'
כח
,
כג;
חגי
ב
,
כב;
דנ'
יא
,
לג.
(ואחד:
ובחרב
-
הו'
א
,
ז).
בחרב
-
ט'
(בלישנא):
ש"א
יז
,
מה
,
מז;
ש"ב
יב
,
ט;
יש'
לא
,
ח;
יר'
כ
,
ד;
יח'
כח
,
כג;
הו'
א
,
ז;
חגי
ב
,
כב;
דנ'
יא
,
לג.
בשם
יי'
צבאות
-
ד'
(בלישנא):
ש"א
יז
,
מה;
ש"ב
ו
,
ב
,
יח;
יש'
יח
,
ז.
בחרב
-
ח';
בשם
יי'
צבאות
-
ד'.
בחרב
ובחנית
ובכידון
-
זה
הכידון
איננו
הכידון
שזכר
,
שהיה
בין
כתפיו
(לעיל
,
ו)
,
אבל
הוא
דומה
לחנית
,
כאמרו
"להב
חנית
וכידון"
(איוב
לט
,
כג).
והנה
הראה
דוד
בדבריו
עם
הפלשתי
כי
בטחונו
בשם
יתברך
לבד
,
לא
בגבורתו.