תנ"ך - ויצו שאול את־עבדו דברו אל־דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל־עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְצַ֨ו שָׁא֜וּל אֶת־עֲבָדָ֗ו דַּבְּר֨וּ אֶל־דָּוִ֤ד בַּלָּט֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֨ה חָפֵ֤ץ בְּךָ֙ הַמֶּ֔לֶךְ וְכָל־עֲבָדָ֖יו אֲהֵב֑וּךָ וְעַתָּ֖ה הִתְחַתֵּ֥ן בַּמֶּֽלֶךְ: (שמואל א פרק יח פסוק כב)

טקסט וניקוד:

וַיְצַו שָׁאוּל אֶת־עֲבָדָו דַּבְּרוּ אֶל־דָּוִד בַּלָּט לֵאמֹר הִנֵּה חָפֵץ בְּךָ הַמֶּלֶךְ וְכָל־עֲבָדָיו אֲהֵבוּךָ וְעַתָּה הִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ: (שמואל א פרק יח פסוק כב)

טקסט בלבד:

ויצו שאול את־עבדו דברו אל־דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל־עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך: (שמואל א פרק יח פסוק כב)

תיקון קוראים:

ויצו שאול את־עבדו דברו אל־דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל־עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך: (שמואל א פרק יח פסוק כב)
וּפַקֵיד שָׁאוּל יָת עַבדוֹהִי מַלִילוּ עִם דָּוִיד בְּרָז לְמֵימַר הָא אִתרְעִי בָך מַלכָּא וְכָל עַבדוֹהִי רַחֲמוּך וּכעַן אִתחַתַּן בְּמַלכָּא :

עבדו - ב' חסר (בלישנא): ש"א יח , כב; יר' כב , ד. בלט - ד': שו' ד , כא; ש"א יח , כב; כד , ד; רות ג , ז. וכל - עבדיו - ז': *שמ' יב , ל; ש"א יח , כב; כב , ו; ש"ב יג , לא , לו; טו , יח; יר' לו , כד. אהבוך - ג': ש"א יח , כב; שה"ש א , ג , ד.

עבדיו ב' כתב עבדו ויצו שאול את עבדו והוא ועבדו ועמו . אהבוך ג' וכל עבדיו אהבוך מישרים אהבוך על כן עלמות אהבוך .

עבדו - ב' חס'; בלט - ד'; וכל עבדיו - ז'; אהבוך - ג'.

בשתים תתחתן בי - כתרגומו: "בחדא מן תרתין"; וכן "ויקבר בערי גלעד" (שו' יב , ז); ופירוש: אע"פ שדברתי לך בשתי בנותיי , ולא נזדמן הדבר שתהיה לך הראשונה , אחת מהן תהיה לך באמת היום , ובאותה תתחתן בי היום. ונראה כי דוד משך את ידו מהמעשה , לפי שהתל בו בראשונה , לפיכך הוצרך שאול לצוות לעבדיו שידברו אל דוד. בלט - כלומר: בסתר , כתרגומו: "ברז" - כדי שיראה כי דברי שאול אמת , ולא דברי התול ושקר. ויש מרבותינו ז"ל שאמרו (סנה' יט , ב) כי שתיהן היו לדוד לנשים , ואחר מיתת מרב נשא מיכל , ועדריאל בעבירה נשא מרב; ומהם אמרו , כי קידושי טעות היו לו לדוד במירב , ובהיתר נשאה עדריאל.

בשתים תתחתן בי היום - רוצה לומר: בשתי בנות שיש לי תתחתן בי היום , כי אתן אחת מהן , והיא הפנויה , כי הנשואה אי אפשר שאתן לך. ואחשב שאמר לו זה , מפני שנדר לו שיתן לו בתו לאשה , יתכן שיתן לו הגדולה כי היא הראויה יותר בזה , כי לא יתכן לתת הצעירה לפני הבכירה; ואולם עתה שנתנה הגדולה לעדריאל המחולתי , נתברר שלא יהיה הרצון בזה , אלא שיתן לו אחת מבנותיו. וידמה שלא הסכים דוד בזה מצד הענוה כמו שקדם , אלא שקצר הכתוב. ושאול חשב שתהיה הסבה , כשלא הסכים דוד בזה , שיירא שיפול ביד פלשתים; ולזה צוה לעבדיו שידברו אל דוד בסתר , ויודיעו לו שהמלך חפץ בו וכל עבדיו אהבוהו , כדי שיחשב דוד שאין כוונת שאול להפילו ביד פלשתים.
ריכוז קישורים