תנ"ך - שמואל א פרק יט פסוק יג - ותקח מיכל את־התרפים ותשם אל־המטה ואת כביר העזים שמה מראשתיו ותכס בבגד: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתִּקַּ֨ח מִיכַ֜ל אֶת־הַתְּרָפִ֗ים וַתָּ֙שֶׂם֙ אֶל־הַמִּטָּ֔ה וְאֵת֙ כְּבִ֣יר הָעִזִּ֔ים שָׂ֖מָה מְרַאֲשֹׁתָ֑יו וַתְּכַ֖ס בַּבָּֽגֶד: ס (שמואל א פרק יט פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וַתִּקַּח מִיכַל אֶת־הַתְּרָפִים וַתָּשֶׂם אֶל־הַמִּטָּה וְאֵת כְּבִיר הָעִזִּים שָׂמָה מְרַאֲשֹׁתָיו וַתְּכַס בַּבָּגֶד: ס (שמואל א פרק יט פסוק יג)

טקסט בלבד:

ותקח מיכל את־התרפים ותשם אל־המטה ואת כביר העזים שמה מראשתיו ותכס בבגד: ס (שמואל א פרק יט פסוק יג)

תיקון קוראים:

ותקח מיכל את־התרפים ותשם אל־המטה ואת כביר העזים שמה מראשתיו ותכס בבגד: ס (שמואל א פרק יט פסוק יג)
וּנסֵיבַת מִיכַל יָת צַלמָנַיָא וְשַׁוִיאַת עַל עַרסָא וְיָת נוֹדָא דְעִזָא שַׁוִיאַת אִיסָדוֹהִי וְכַסִיאַת בִּלבוּשָׁא :

מראשתיו - ח': בר' כח , יא , יח; ש"א יט , יג , טז; כו , ז , יא , טז; מ"א יט , ו.

שמה - ל'; בבגד - ל'.

[ותקח מיכל - כדי שלא יבינו שברח , וירדפו אחריו.] את התרפים - עשויין בדמות גוף האדם. כביר העזים - עור מופשט שלם כחמת; 'פלוציל' בלעז. שמה מראשותיו - לפי שאין לתרפים שיער , וזה דומה לשיער האדם.

ואת כביר העזים - נרתק של עזים , עור של עזים הנפשט שלם.

את התרפים - תרגומו: "צלמנייא" , והם עשויים בדמות גוף האדם , לפיכך שמה אותם במטה שידמה דוד שוכב שם , ובמקום ראשו שמה כביר העזים , שידמה כשער ראש האדם. ופירוש כביר העזים: כר עשוי משער העזים. ויונתן תירגם: "נודא דעזייא"; וכן אמר במדרש: ונתנה נוד יין תחת דוד על המטה , רוצה לומר: נוד מעור העזים; והיה השיער למעלה לפיכך שמה אותו במקום ראשו. ועניין התרפים: יש מפרשים (ראה השרשים: 'תרף') , כי הם עבודה זרה , כמו התרפים אשר ללבן שגנבתם רחל , ולבן עובד עבודה זרה היה , כמו שאמר "למה גנבת את אלהי" (בר' לא , ל); וחלילה חלילה שהיה בבית דוד עבודה זרה. ויש אומרים , שהוא כלי הנחשת העשוי לדעת חלקי השעות , ויראו בהם העתידות במשפט המזלות; וזה יתכן בדבר לבן , אבל בדבר מיכל הוא קשה לפרש איך שמה אותם במטה מקום דוד , ואותו הכלי איננו בתכונה הזאת. והחכם רבי אברהם אבן עזרא ז"ל כתב (בר' לא , יט) , כי התרפים הם על צורת בן אדם , והיא עשוייה לקבל כח עליונים; והעד שהתרפים כן: התרפים ששמה מיכל במיטה , עד שחשבו שומרי הבית שהם דוד.

ולקחה התרפים ושמה אותם על המטה , שידומה שיהיה שוכב במטה דוד , ונאד עשוי מעור עזים , והיו בה שערות , שמה מראשותיו , להטעות הבאים שם , וימששו במקום ההוא , וידומה להם מפני השערות שיהיה שם דוד. ואחר זה כסתה בבגד כביר העזים , להורות כי כסה דוד ראשו לשמרו מהקרירות בעת השינה; עם שזה יהיה סבה שלא יוכר להם שלא יהיה אשר במטה דוד , אם לא אחר שיגלו זה , ובין כך ובין כך יתכן שימלט דוד ויתרחק. ואחשב שעשתה זה מיכל , שאם ישכימו בבקר לקרא לה שתפתח להם , תוכל לדחותם בשתראה להם שהוא במטה , ותאמר להם שהיה חולה , כדי שיהיה לדוד מהפנאי יותר להתרחק.

ותקח מיכל את התרפים וגו' - כל זה עשתה כדי שיתמהמהו עבדי שאול בבואם הביתה , ויהיה זמן לדוד להתרחק בברחו.

ותקח מיכל את התרפים ותשם אל המיטה - מצאה תרפים ושמה שם , כדי לאמר לאביה: כי דוד מצאם , והם הגידו לו כי אתה רוצה להורגו , ובעבור זה ברח; שלא יאמר לה שאול: כי את הגדת לו הסוד וברח. ואת כביר העזים שמה מראשותיו - פירוש: שמה נוד שלעזים מראשותיו , מפני שלתרפים אין להם שיער; וכדי שייראו התרפים כמו אדם השוכב על המיטה עשתה כן , שסברה בליבה: כשאומר 'חולה הוא' , ויבואו ויגעו בו , יגידו לשאול ויניחוהו , ואם לא יניחוהו , אז אומר כי ברח על פי התרפים שהגידו לו. ותרגמו: "נודא דעזיא".