תנ"ך - ותקח
מיכל
את־התרפים
ותשם
אל־המטה
ואת
כביר
העזים
שמה
מראשתיו
ותכס
בבגד:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתִּקַּ֨ח
מִיכַ֜ל
אֶת־הַתְּרָפִ֗ים
וַתָּ֙שֶׂם֙
אֶל־הַמִּטָּ֔ה
וְאֵת֙
כְּבִ֣יר
הָעִזִּ֔ים
שָׂ֖מָה
מְרַאֲשֹׁתָ֑יו
וַתְּכַ֖ס
בַּבָּֽגֶד:
ס
(שמואל א פרק יט פסוק יג)
וַתִּקַּח
מִיכַל
אֶת־הַתְּרָפִים
וַתָּשֶׂם
אֶל־הַמִּטָּה
וְאֵת
כְּבִיר
הָעִזִּים
שָׂמָה
מְרַאֲשֹׁתָיו
וַתְּכַס
בַּבָּגֶד:
ס
(שמואל א פרק יט פסוק יג)
ותקח
מיכל
את־התרפים
ותשם
אל־המטה
ואת
כביר
העזים
שמה
מראשתיו
ותכס
בבגד:
ס
(שמואל א פרק יט פסוק יג)
ותקח
מיכל
את־התרפים
ותשם
אל־המטה
ואת
כביר
העזים
שמה
מראשתיו
ותכס
בבגד:
ס
(שמואל א פרק יט פסוק יג)
וּנסֵיבַת
מִיכַל
יָת
צַלמָנַיָא
וְשַׁוִיאַת
עַל
עַרסָא
וְיָת
נוֹדָא
דְעִזָא
שַׁוִיאַת
אִיסָדוֹהִי
וְכַסִיאַת
בִּלבוּשָׁא
:
מראשתיו
-
ח':
בר'
כח
,
יא
,
יח;
ש"א
יט
,
יג
,
טז;
כו
,
ז
,
יא
,
טז;
מ"א
יט
,
ו.
[ותקח
מיכל
-
כדי
שלא
יבינו
שברח
,
וירדפו
אחריו.]
את
התרפים
-
עשויין
בדמות
גוף
האדם.
כביר
העזים
-
עור
מופשט
שלם
כחמת;
'פלוציל'
בלעז.
שמה
מראשותיו
-
לפי
שאין
לתרפים
שיער
,
וזה
דומה
לשיער
האדם.
ואת
כביר
העזים
-
נרתק
של
עזים
,
עור
של
עזים
הנפשט
שלם.
את
התרפים
-
תרגומו:
"צלמנייא"
,
והם
עשויים
בדמות
גוף
האדם
,
לפיכך
שמה
אותם
במטה
שידמה
דוד
שוכב
שם
,
ובמקום
ראשו
שמה
כביר
העזים
,
שידמה
כשער
ראש
האדם.
ופירוש
כביר
העזים:
כר
עשוי
משער
העזים.
ויונתן
תירגם:
"נודא
דעזייא";
וכן
אמר
במדרש:
ונתנה
נוד
יין
תחת
דוד
על
המטה
,
רוצה
לומר:
נוד
מעור
העזים;
והיה
השיער
למעלה
לפיכך
שמה
אותו
במקום
ראשו.
ועניין
התרפים:
יש
מפרשים
(ראה
השרשים:
'תרף')
,
כי
הם
עבודה
זרה
,
כמו
התרפים
אשר
ללבן
שגנבתם
רחל
,
ולבן
עובד
עבודה
זרה
היה
,
כמו
שאמר
"למה
גנבת
את
אלהי"
(בר'
לא
,
ל);
וחלילה
חלילה
שהיה
בבית
דוד
עבודה
זרה.
ויש
אומרים
,
שהוא
כלי
הנחשת
העשוי
לדעת
חלקי
השעות
,
ויראו
בהם
העתידות
במשפט
המזלות;
וזה
יתכן
בדבר
לבן
,
אבל
בדבר
מיכל
הוא
קשה
לפרש
איך
שמה
אותם
במטה
מקום
דוד
,
ואותו
הכלי
איננו
בתכונה
הזאת.
והחכם
רבי
אברהם
אבן
עזרא
ז"ל
כתב
(בר'
לא
,
יט)
,
כי
התרפים
הם
על
צורת
בן
אדם
,
והיא
עשוייה
לקבל
כח
עליונים;
והעד
שהתרפים
כן:
התרפים
ששמה
מיכל
במיטה
,
עד
שחשבו
שומרי
הבית
שהם
דוד.
ולקחה
התרפים
ושמה
אותם
על
המטה
,
שידומה
שיהיה
שוכב
במטה
דוד
,
ונאד
עשוי
מעור
עזים
,
והיו
בה
שערות
,
שמה
מראשותיו
,
להטעות
הבאים
שם
,
וימששו
במקום
ההוא
,
וידומה
להם
מפני
השערות
שיהיה
שם
דוד.
ואחר
זה
כסתה
בבגד
כביר
העזים
,
להורות
כי
כסה
דוד
ראשו
לשמרו
מהקרירות
בעת
השינה;
עם
שזה
יהיה
סבה
שלא
יוכר
להם
שלא
יהיה
אשר
במטה
דוד
,
אם
לא
אחר
שיגלו
זה
,
ובין
כך
ובין
כך
יתכן
שימלט
דוד
ויתרחק.
ואחשב
שעשתה
זה
מיכל
,
שאם
ישכימו
בבקר
לקרא
לה
שתפתח
להם
,
תוכל
לדחותם
בשתראה
להם
שהוא
במטה
,
ותאמר
להם
שהיה
חולה
,
כדי
שיהיה
לדוד
מהפנאי
יותר
להתרחק.
ותקח
מיכל
את
התרפים
וגו'
-
כל
זה
עשתה
כדי
שיתמהמהו
עבדי
שאול
בבואם
הביתה
,
ויהיה
זמן
לדוד
להתרחק
בברחו.
ותקח
מיכל
את
התרפים
ותשם
אל
המיטה
-
מצאה
תרפים
ושמה
שם
,
כדי
לאמר
לאביה:
כי
דוד
מצאם
,
והם
הגידו
לו
כי
אתה
רוצה
להורגו
,
ובעבור
זה
ברח;
שלא
יאמר
לה
שאול:
כי
את
הגדת
לו
הסוד
וברח.
ואת
כביר
העזים
שמה
מראשותיו
-
פירוש:
שמה
נוד
שלעזים
מראשותיו
,
מפני
שלתרפים
אין
להם
שיער;
וכדי
שייראו
התרפים
כמו
אדם
השוכב
על
המיטה
עשתה
כן
,
שסברה
בליבה:
כשאומר
'חולה
הוא'
,
ויבואו
ויגעו
בו
,
יגידו
לשאול
ויניחוהו
,
ואם
לא
יניחוהו
,
אז
אומר
כי
ברח
על
פי
התרפים
שהגידו
לו.
ותרגמו:
"נודא
דעזיא".