תנ"ך - גם
בטרם
יקטרון
את־החלב
ובא׀
נער
הכהן
ואמר
לאיש
הזבח
תנה
בשר
לצלות
לכהן
ולא־יקח
ממך
בשר
מבשל
כי
אם־חי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
גַּם֘
בְּטֶרֶם֘
יַקְטִר֣וּן
אֶת־הַחֵלֶב֒
וּבָ֣א׀
נַ֣עַר
הַכֹּהֵ֗ן
וְאָמַר֙
לָאִ֣ישׁ
הַזֹּבֵ֔חַ
תְּנָ֣ה
בָשָׂ֔ר
לִצְל֖וֹת
לַכֹּהֵ֑ן
וְלֹא־יִקַּ֧ח
מִמְּךָ֛
בָּשָׂ֥ר
מְבֻשָּׁ֖ל
כִּ֥י
אִם־חָֽי:
(שמואל א פרק ב פסוק טו)
גַּם
בְּטֶרֶם
יַקְטִרוּן
אֶת־הַחֵלֶב
וּבָא׀
נַעַר
הַכֹּהֵן
וְאָמַר
לָאִישׁ
הַזֹּבֵחַ
תְּנָה
בָשָׂר
לִצְלוֹת
לַכֹּהֵן
וְלֹא־יִקַּח
מִמְּךָ
בָּשָׂר
מְבֻשָּׁל
כִּי
אִם־חָי:
(שמואל א פרק ב פסוק טו)
גם
בטרם
יקטרון
את־החלב
ובא׀
נער
הכהן
ואמר
לאיש
הזבח
תנה
בשר
לצלות
לכהן
ולא־יקח
ממך
בשר
מבשל
כי
אם־חי:
(שמואל א פרק ב פסוק טו)
גם
בטרם
יקטרון
את־החלב
ובא׀
נער
הכהן
ואמר
לאיש
הזבח
תנה
בשר
לצלות
לכהן
ולא־יקח
ממך
בשר
מבשל
כי
אם־חי:
(שמואל א פרק ב פסוק טו)
אַף
עַד
לָא
יִתַּסקוּן
תַּרבַּיָא
לְמַדבְּחָא
וְאָתֵי
עוּלֵימָא
דְכָהֲנָא
וְאָמַר
לְגֻברָא
דְדָבַח
הַב
בִּסרָא
לְמִטוֵי
לְכָהֲנָא
וְלָא
יִסַב
מִנָך
בְּסַר
מְבֻשַׁל
אֱלָהֵין
כִּד
חָי
:
יקטרון
-
ב'
(מלא
וחסר):
ש"א
ב
,
טו
,
טז.
לאיש
-
ל"ב:
*בר'
מג
,
ו
,
יא;
מה
,
כב;
וי'
יז
,
ד;
כה
,
כז;
במ'
ה
,
ח;
דב'
כב
,
טז;
כה
,
ט;
שו'
טז
,
יט;
ש"א
ב
,
טו;
ט
,
ז;
יז
,
כו
,
כז;
כו
,
כג;
ש"ב
יב
,
ד;
יח
,
יא;
מ"א
ח
,
לט;
מ"ב
כב
,
טו;
יר'
כו
,
יא
,
טז;
מל'
ב
,
יב;
מש'
טו
,
כג;
כ
,
ג
,
יז;
כד
,
כט;
איוב
ב
,
ד;
רות
ג
,
ג;
אס'
ו
,
ט
,
יא;
דנ'
יב
,
ו;
דה"ב
ו
,
ל;
לד
,
כג.
ואחד:
ולאיש
-
שו'
יט
,
כד.
ולא
-
יקח
-
ג':
*דב'
י
,
יז;
ש"א
ב
,
טו;
יח'
מו
,
יח.
מבשל
-
ב':
שמ'
יב
,
ט;
ש"א
ב
,
טו.
יקטרון
-
ב';
לצלות
-
ל';
ולא
-
יקח
-
ג';
מבשל
-
ב'.
ומשפט
הכהנים
את
העם
כל
איש
זובח
זבח
ובא
נער
הכהן
וכו'
-
מניחים
להם
משפט
שכתוב
בתורה
"זה
יהיה
משפט
הכהנים
מאת
העם
מאת
זובחי
הזבח
אם
שור
אם
שה
ונתן
לכהן
הזרוע
והלחיים
והקיבה"
(דב'
יח
,
ג)
,
ותפשו
להם
משפט
זה
,
שכל
איש
מישראל
הבא
לשילה
לזבוח
זבח
,
ובא
נער
הכהן
-
פתרון:
שלוחו
של
כהן
,
כבשל
הבשר
-
איש
בשר
זבח
שלמיו
,
והמזלג
שלש
השנים
בידו
,
והכה
בכיור
שהיו
מבשלין
בו;
'כיור'
הוא
כלי
העשוי
לבשל
בו
,
כמא
דתימא
"ביום
ההוא
אשים
את
אלופי
יהודה
ככיור
אש
בעצים"
(זכ'
יב
,
ו);
או
בדוד
-
הוא
כמין
סיר
,
כמו
"וישימו
את
ראשיהם
בדודים"
(מ"ב
י
,
ז);
או
בקלחת
-
'יילדירא'
בלעז
,
וכן
"ופרשו
כאשר
בסיר
וכאשר
בתוך
הקלחת"
(מי'
ג
,
ג);
או
בפרור
-
כמו
"ובשלו
בפרור"
(במ'
יא
,
ח)
,
ומתרגמינן:
"בקידרא";
כל
אשר
יעלה
המזלג
יקח
הכהן
בו
-
ולא
תאמר
לאחר
שנקטר
החלב
,
כעיניין
שנאמר
"והקטיר
הכהן
את
החלב
המזבחה"
ואחר
כך
"והיה
החזה
לאהרון
ולבניו"
(וי'
ז
,
לא)
,
אלא
גם
בטרם
יקטירון
את
החלב
,
ובא
נער
הכהן
-
שלוחו
של
כהן
-
ואמר
לאיש
הזובח
תנה
בשר
וגו'.
גם
בטרם
-
היו
לוקחין
הבשר
ואוכלין
קודם
הקטרת
אימורים;
וזה
רעה
רבה
,
כי
לא
נתן
להם
האל
אלא
שיזכו
משלחנו
אחר
שיזרקו
הדם
ויקטירו
החלבים.
ובדרש
(מ"ש
ו
,
א):
אמר
להם
הקדוש
ברוך
הוא:
מפני
מה
אתם
אוכלין
שירי
מנחה
ומניחין
את
הקומץ
לזבובים?
מפני
מה
אתם
אוכלין
את
הבשר
ומניחין
את
החלבים
שטוחין
בחמה?
מה
ישראל
אומרים
להם?
יבוא
כהן
ויזרוק
את
הדם
ויקטיר
את
החלבים
,
ואחר
כך
יקח
לו
בשר.
מה
כהן
אומר
לו?
דם
אני
(כך
בכה"י.
במדרש:
איני)זורק
והחלב
אני
(כנ"ל)
מקטיר
,
תנה
בשר
לצלות
לכהן.
ולא
יקח
ממך
-
כן
היה
אומר
לו
,
ואחר
כן
היה
לוקח
גם
מן
המבושל.
או
פעמים
היה
לוקח
מן
המבושל
,
כמו
שאומר
"כבשל
הבשר"
(לעיל
,
יג)
,
ופעמים
היה
לוקח
מן
החי
לצלי
,
ולא
היה
לוקח
אחר
כן
מן
המבושל.
והנה
בני
עלי
היו
רשעים
ובלתי
יודעים
השם
יתברך
,
ולזאת
היו
רודפים
אחרי
הזוללות
,
והיו
מפני
זה
לוקחים
מישראל
יותר
מכדי
חקם
מבשר
השלמים
,
שהוא
חזה
ושוק;
ועשו
להם
הכהנים
חק
ומשפט
,
שהיו
לוקחים
מהבשר
שבשלו
ישראל
מן
השלמים
,
כל
אשר
יעלה
המזלג
מהכלי
שהיו
מבשלים
בו
הבשר.
וזה
היה
חמס
ובזיון
לקרבנות
,
שהם
היו
לוקחים
אותם
על
צד
רדיפת
התאוות;
ולא
נתנו
להם
המתנות
,
שנתן
להם
השם
יתברך
,
אם
לא
לתכלית
שיחזקו
בתורת
יי'
,
מצד
שלא
יצטרך
להם
לטרוח
במזונם.
ועשו
רעה
גדולה
יותר
מזאת
,
שקודם
שקרבו
מתירי
השלמים
לכהנים
ולישראל
,
והם
החלבים
עם
מה
שנמשך
להם
,
היו
חוטפים
להם
בחזקה
מבשר
הזבח
לאכול
בצלי
תחת
הבשר
המבושל
,
ששמו
להם
לחק
לקחת
מזבחי
ישראל
יותר
על
מה
שהיה
ראוי
להם;
והנה
שמו
שלחנם
קודם
לשולחן
גבוה
,
כאילו
היתה
לשוא
העבודה
ליי'
,
והיה
עיקר
הכוונה
למלאת
בטנם
,
ובזה
האופן
נאצו
בני
עלי
את
מנחת
יי'.