תנ"ך - ועלי
זקן
מאד
ושמע
את
כל־אשר
יעשון
בניו
לכל־ישראל
ואת
אשר־ישכבון
את־הנשים
הצבאות
פתח
אהל
מועד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעֵלִ֖י
זָקֵ֣ן
מְאֹ֑ד
וְשָׁמַ֗ע
אֵת֩
כָּל־אֲשֶׁ֨ר
יַעֲשׂ֤וּן
בָּנָיו֙
לְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל
וְאֵ֤ת
אֲשֶֽׁר־יִשְׁכְּבוּן֙
אֶת־הַנָּשִׁ֔ים
הַצֹּ֣בְא֔וֹת
פֶּ֖תַח
אֹ֥הֶל
מוֹעֵֽד:
(שמואל א פרק ב פסוק כב)
וְעֵלִי
זָקֵן
מְאֹד
וְשָׁמַע
אֵת
כָּל־אֲשֶׁר
יַעֲשׂוּן
בָּנָיו
לְכָל־יִשְׂרָאֵל
וְאֵת
אֲשֶׁר־יִשְׁכְּבוּן
אֶת־הַנָּשִׁים
הַצֹּבְאוֹת
פֶּתַח
אֹהֶל
מוֹעֵד:
(שמואל א פרק ב פסוק כב)
ועלי
זקן
מאד
ושמע
את
כל־אשר
יעשון
בניו
לכל־ישראל
ואת
אשר־ישכבון
את־הנשים
הצבאות
פתח
אהל
מועד:
(שמואל א פרק ב פסוק כב)
ועלי
זקן
מאד
ושמע
את
כל־אשר
יעשון
בניו
לכל־ישראל
ואת
אשר־ישכבון
את־הנשים
הצבאות
פתח
אהל
מועד:
(שמואל א פרק ב פסוק כב)
וְעֵלִי
סִיב
לַחדָּא
וְשָׁמַע
יָת
כָּל
דְּעָבְדִין
בְּנוֹהִי
לְכָל
יִשׂרָאֵל
וְיָת
דְּשָׁכְבִין
יָת
נְשַׁיָא
דְּאָתיָן
לְצַלָאָה
בִּתרַע
מַשׁכַּן
זִמנָא
:
יעשון
-
ה':
*שמ'
יח
,
כ;
ש"א
ב
,
כב;
מ"א
יט
,
ב;
כ
,
י;
הו'
ט
,
טז.
הצבאות
-
ב'
,
אחד
מלא
ואחד
חסר:
שמ'
לח
,
ח;
ש"א
ב
,
כב.
יעשון
-
ה';
ישכבון
-
ל';
הצבאות
-
ב'
חד
מל'
וחד
חס'.
אשר
ישכבון
-
כמשמעו.
ורבותינו
אמרו
(ראה
שבת
נה
,
ב):
מתוך
ששיהו
את
קיניהן
והן
היו
ממתינות
עד
שיראו
קיניהן
קריבין
,
מעלה
עליהם
כאילו
שכבום.
זקן
מאד
-
אמר
זה
,
להודיע
כי
עלי
לא
היה
משמש
בכהונה
מרוב
זקנתו
,
לפיכך
היו
עושים
בניו
מה
שהיו
עושין
בדברי
הכהונה.
ואע"פ
שכהן
אינו
נפסל
בשָנִים
,
אם
הזקין
הרבה
שירתת
,
הוא
נפסל
,
ועל
עלי
נאמר
זקן
מאד
,
מלמד
שהגיע
לעת
הרתת.
ישכבון
-
כמשמעו.
ויש
מרבותינו
ז"ל
(שבת
נה
,
ב)
שפרשוהו
שלא
כמשמעו
,
ואמרו
שלא
היו
שוכבין
עמהן
,
אלא
על
ידי
שהיו
מעלות
קניהן
לשילה
,
ואם
היו
משהין
אותן
ומלינין
אותן
חוץ
לבתיהן
לילה
אחת
,
מעלה
עליהם
כאלו
שכבו
עמהן.
הצבאות
-
הנשים
היולדות
הבאות
לשילה
בקרבן
,
כמו
שכתוב
בתורה
(וי'
יב
,
ו
-
ח)
,
שהיולדות
צריכות
קרבן;
ונקראו
בלשון
'צבא'
,
וכן
בלוים
הבאים
לעבודת
אהל
מועד
אמר
"לצבא
צבא"
(במ'
ד
,
כג)
,
לפי
שהבאים
לעבודת
האל
לביתו
באים
צבא
וחיל
,
שנאספים
מזה
ומזה
לבוא
שם
,
וכן
הנשים
נאספות
היולדות
להביא
קרבנותיהן
,
לפיכך
אמר:
הצבאות;
וכן
אמר
"במראות
הצובאות"
(שמ'
לח
,
ח);
והתרגום
בשניהם:
"דאתן
לצלאה".
ומה
שאמר
בשניהם
פתח
אהל
מועד
,
לפי
שלא
היו
הנשים
נכנסות
באהל
מועד.
וקרא
בית
יי'
אשר
בשילה
אהל
מועד
,
לפי
שלא
היה
עליו
תקרה
אלא
היריעות
מלמעלה.
עוד
ספר
כי
עלי
היה
זקן
,
ושמע
החמס
שהיו
עושין
בניו
לכל
ישראל
,
מענין
לקיחתם
מהם
הבשר
המבושל
או
החי
באופן
הקודם
,
ושמע
גם
כן
את
אשר
ישכבון...
הנשים
הצובאות
פתח
אהל
מועד;
וראוי
שנדע
,
שאין
הכוונה
בזה
ענין
המשגל
,
שאם
היה
הענין
כן
,
היה
ראוי
שיגנה
הנביא
,
שבא
לעלי
,
בני
עלי
על
זה
החטא
העצום
,
ולא
מצאנו
שגנה
אותם
,
רק
על
החטא
שזכר
תחלה.
ולזה
יהיה
הרצון
בזה
,
כי
הנשים
הצובאות
פתח
אהל
מועד
מצד
הבאתן
קניהן
,
והם
הזבות
והיולדות
,
הם
היו
מתעצלין
בהקרבת
קרבניהן
,
באופן
שהיו
שוכבין
וקניהן
לא
קרבו
,
ובזה
האופן
היו
שוכבין
את
הנשים
,
שלא
הקריבו
קרבנותיהן
בדרך
שיוכלו
ללכת
לבתיהן.
וזהו
פירוש
נאות
מאד
לפי
הלשון
ולפי
הענין
,
ובדרך
זאת
הבינו
רבותינו
ז"ל
(שבת
נה
,
ב)
זה
הפסוק
,
רוצה
לומר
,
שלא
שכבו
עמם
,
אבל
היו
שוהין
קניהן.