תנ"ך - אם־יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם לה' יחטא־איש מי יתפלל־לו ולא ישמעו לקול אביהם כי־חפץ ה' להמיתם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אִם־יֶחֱטָ֨א אִ֤ישׁ לְאִישׁ֙ וּפִֽלֲל֣וֹ אֱלֹהִ֔ים וְאִ֤ם לַֽיהוָה֙ יֶחֱטָא־אִ֔ישׁ מִ֖י יִתְפַּלֶּל־ל֑וֹ וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּ֙ לְק֣וֹל אֲבִיהֶ֔ם כִּֽי־חָפֵ֥ץ יְהוָ֖ה לַהֲמִיתָֽם: (שמואל א פרק ב פסוק כה)

טקסט וניקוד:

אִם־יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלֲלוֹ אֱלֹהִים וְאִם לַיהוָה יֶחֱטָא־אִישׁ מִי יִתְפַּלֶּל־לוֹ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם כִּי־חָפֵץ יְהוָה לַהֲמִיתָם: (שמואל א פרק ב פסוק כה)

טקסט בלבד:

אם־יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם לה' יחטא־איש מי יתפלל־לו ולא ישמעו לקול אביהם כי־חפץ ה' להמיתם: (שמואל א פרק ב פסוק כה)

תיקון קוראים:

אם־יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם ליהוה יחטא־איש מי יתפלל־לו ולא ישמעו לקול אביהם כי־חפץ יהוה להמיתם: (שמואל א פרק ב פסוק כה)
אִם יְחוּב גְּבַר לִגבַר הֲלָא יֵיתוֹן לִקדָם דַּיָנָא וְיִשׁמַע מִלֵיהוֹן וִיפַלֵי בֵּינֵיהוֹן וְאִם קֳדָם יְיָ יְחוּב גֻּברָא מִמַן יִבעֵי וְיִשׁתְּבֵיק לֵיהּ וְלָא קַבִּילוּ לְמֵימַר אֲבוּהוֹן אֲרֵי רַעֲוָא קֳדָם יְיָ לְקַטָלוּתְהוֹן :

אם - ו' ראשי פסוקים בסיפרא: ש"א ב , כה; יב , יד; יד , ט; יז , ט; כ , ו , ז. ולא ישמעו - ד': *שמ' ד , א , ח; ש"א ב , כה; יר' ז , כז. ישמעו לקול (שמיעה לקול) - י"ח: בר' ג , יז; טז , ב; *שמ' ג , יח; ד , ח , ט; טו , כו; יח , כד; שו' ב , כ; ש"א ב , כה; טו , א; כח , כג; מ"א כ , כה; מ"ב י , ו; יר' יח , יט; חב' ג , טז; תה' נח , ו; פא , יב; שה"ש ח , יג. להמיתם - ב' (אחד מלא ואחד חסר): דב' ט , כח; ש"א ב , כה.

אם - ו' רא' פס' בסיפ'; ופללו - ל'; ואם ליי' - ל'; ולא ישמעו - ד'; ישמעו לקול - י"ח; להמיתם - ב'.

ופללו - לשון משפט; כמו "ונתן בפלילים" (שמ' כא , כב; ראה מכיל' משפטים נזיקין ח). אלהים - דיין. כי חפץ יי' להמיתם - שכבר נחתם גזר דין , אבל קודם שנחתם גזר דין נאמר "כי לא אחפוץ במות המת" (יח' יח , לב; ראה מ"ש ז , ז).

אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים - פתרון: ודן אותו הדיין; כלומר: בנוהג שבעולם: דברים שבין אדם לחבירו , כי יחטא איש לרעהו , ובא חבירו וקובל עליו לפני הדיין , והדיין דן ביניהם ועשה שלום ביניהם: אם חייב לו ממון שמשלם לו ממון , ולאחר שמשלם לו ממון נמצא שלום ביניהם. ואם לאלהים יחטא... מי יתפלל לו - כלומר: אבל אם ליי' יחטא איש , מי יכול להתפלל בשבילו ולכפר עליו? כמו שאתם חוטאים ליי' , שאתם שוכבים את הנשים הצובאות פתח אוהל מועד , ונוהגין ביזיון בקדשים. ואף על פי כן לא ישמעו לקול אביהם.

ופללו אלהים - ישפטנו הדיין. ויונתן תרגם: "אם יחוב גבר לגבר הלא ייתון קדם דיינא , וישמע מליהון ויפלי ביניהון"; נראה כי פירש ופללו מתרגום "ובערת" (דב' יג , ו ועוד): "ותפלי"(ת"א). מי יתפלל לו - מי יתפלל בעבורו; כלומר: מי יכנס למשפט בעבורו עם השם יתברך. ויש לפרש לשון תפלה ובקשה , על דעת יונתן שתירגמו כן: "מאן יבעי וישתביק ליה". כי חפץ יי' להמיתם - על דרך "השמן לב העם הזה" (יש' ו , י) , ואמר "עד אשר אם שאו ערים" (יש' ו , יא); וכן "ויחזק יי' את לב פרעה" (שמ' ט , יב ועוד); וכן "כי הקשה יי' אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו" (דב' ב , ל). והטעם , כי כשיגדל האדם לחטוא , ימנע האל ממנו דרכי התשובה כדי שיקבל ענשו , והנשארים יראו וייראו. אבל הרשע שלא הרבה לחטוא יפתחו לו דרכי התשובה אם רוצה לשוב , ועליו נאמר "כי לא אחפוץ במות המת... והשיבו וחיו" (יח' יח , לב). ואפילו ירבה הרשע לחטא , אם שב אל יי' בכל לבו , ומראה לבני אדם גם כן תשובתו שלימה , ואוחז הדרך הטובה בכל נפשו ובכל מאודו באמת , תקובל תשובתו ויהיה לו סיוע אלהי בתשובה. אבל בוחן לבבות ידע האמת , וראה בבני עלי כי לא היה לבבם שלם , ואפילו ישמעו לקול אביהם ויסורו מדרכם הרעה , ידע כי לא יעשו זה בכל לבם , לפיכך חפץ שלא ישמעו לקול אביהם וייענשו וימותו ברשעם , כדי שיאמרו בני אדם: רשעים היו אלה וראויים היו לעונש הזה , ויצדיקו עליהם את הדין. ורבותינו ז"ל (תנח' צו , ה) הקשו אלו הפסוקים ואמרו: כתוב: כי חפץ יי' להמיתם , וכתוב "כי לא אחפוץ במות המת" (יח' יח , לב)!? ותרצו: כאן קודם גזר דין , כאן לאחר גזר דין.

אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים - רוצה לומר: ישפטהו הדיין , ובזה הדרך יתקן את אשר עוותו; כי הדיין אינו לובש קנאה על זה החטא , כי לא לו חטא , ויראה זכותו לפי מה שאיפשר; ואולם אם ליי' יחטא איש , הנה אין בזה תקון , כי אין שם שופט על זה זולת השם יתברך , והוא יענשהו כי לו חטא , וילבש קנאה על זה על דרך משל , כאמרו "כי אנכי יי' אלהיך אל קנא" (שמ' כ , ה); והיה בחטא זה עבודה זרה , שהיה החטא לשם יתברך. והנה לא היו שומעים בקול אביהם לקבל תוכחת , כי השם יתברך היה חפץ להמיתם על אלו החטאים , כדי שירחקו מהם הבאים אחריהם , ולא יפסידו כונת התורה בענין הקרבנות; כמו שהמית נדב ואביהוא לזאת הסבה , כמו שביארנו בביאורנו לדברי התורה (וי' י , ב ואי'). או היה זה הענין מהעדר קבולם התוכחת , מיוחס לשם יתברך במקרה , להיותו סבת כל הדברים , כאומרו "ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר יי'" (בר' כד , נא). או יהיה הרצון בזה , כי היה לבני עלי חטא אחר , היה ראוי שימיתם השם יתברך עליו , אע"פ שישובו מזה החמס והזוללות - וזה כי הם "לא ידעו את יי' (לעיל , יב) , הפך מה שכיוון בענין העבודה - והנה אע"פ שישובו מזה החטא שהוכיחם עליו עלי , היה המות ראוי להם; כי הם לא הרגישו בענין הקרבנות מה שבהם לעבודת השם יתברך , ולא חשבו בהם תכלית אחר זולת השמנת גופם. וכבר דקדקה התורה שתהיה הכונה בהם ליי' , ולזה הרחיקה שתויי יין מן ההקרבה , שאי אפשר שתהיה כוונתם שלימה , כל שכן שכאשר לא ידעו את יי' ירוחקו מן ההקרבה. ולזה היה רצון השם יתברך שימותו בני עלי , כדי שידקדקו הבאים אחריהם בכונת הקרבנות , וידעו שאין הכונה בהם השמנת גופם , כמו שחשבו אלו.

אם יחטא איש לאיש - ישפטנו הדיין ויפייס את התובע , אבל אם יחטא איש לבורא , מי יפייס לבורא ויתפלל בעדו שימחול לו , אם לא ישוב החוטא מדרכו הרעה? ונפל דגשות למ"ד ופיללו , להקל.
ריכוז קישורים