תנ"ך - ויבא איש־אלהים אל־עלי ויאמר אליו כה אמר ה' הנגלה נגליתי אל־בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּבֹ֥א אִישׁ־אֱלֹהִ֖ים אֶל־עֵלִ֑י וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הֲנִגְלֹ֤ה נִגְלֵ֙יתִי֙ אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יךָ בִּֽהְיוֹתָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם לְבֵ֥ית פַּרְעֹֽה: (שמואל א פרק ב פסוק כז)

טקסט וניקוד:

וַיָּבֹא אִישׁ־אֱלֹהִים אֶל־עֵלִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל־בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה: (שמואל א פרק ב פסוק כז)

טקסט בלבד:

ויבא איש־אלהים אל־עלי ויאמר אליו כה אמר ה' הנגלה נגליתי אל־בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה: (שמואל א פרק ב פסוק כז)

תיקון קוראים:

ויבא איש־אלהים אל־עלי ויאמר אליו כה אמר יהוה הנגלה נגליתי אל־בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה: (שמואל א פרק ב פסוק כז)
וַאֲתָא נְבִיָא דַייָ לְוָת עֵלִי וַאֲמַר לֵיהּ כִּדנָן אֲמַר יְיָ אִתגְּלָאָה אִתגְּלִיתִי עַל בֵּית אֲבוּך כַּד הֲווֹ בְמִצרַיִם וּמשֻׁעבְּדִין לְבֵית פַּרעֹה :

איש - אלהים - ו': ש"א ב , כז; ט , ו; מ"א יג , א; יז , כד; מ"ב א , י; ד , ט.

איש - אלהים - ו'; הנגלה - ל'; לבית פרעה - ל'.

ויבא איש אלהים - זה היה אלקנה (ראה סע"ר כ). הנגלה נגליתי אל בית אביך - מכאן שנתנבא אהרן במצרים. ומה היא הנבואה? היא שנאמרה ביחזקאל "ואומר אליהם איש שיקוצי עיניו השליכו ובגילולי מצרים אל תטמאו" (יח' כ , ז). הנגלה נגליתי - הידעתם כי הטובה הזאת והגדולה הזאת נתתי לאהרן? (ראה תנח' שמות כז).

ויבא איש האלהים אל עלי - זה אלקנה; כך שנויה בסדר עולם (סע"ר כ; ראה גם: מ"ש ח , א). ויאמר אליו... הנגלה נגליתי - יש לך האי"ן הרבה שעומדין ואינן תמוהין , כמו "ויאמר אלי הראית בן אדם" (יח' ח , יב) , שפתרונו: הלא ראית; וכן "התשפוט אותם" (יח' כ , ד); וכן "הרואה אתה מה הם עושים" (שם ח , ו) , שפתרונו: הלא רואה; אף כאן: הנגלה נגליתי - פתרונו: הלא נגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה - שמכל שבטי ישראל לא בחרתי לנביא ולא נגליתי לאחד משבטי ישראל , אלא מבית אביך , הוא אהרון. הדא הוא דכתיב "ואומר אליהם" במצרים "איש שיקוצי עיניו השליכו" (יח' כ , ז) - על ידי אהרן נאמרה נבואה זו; ואומר "שלח נא ביד תשלח" (שמ' ד , יג) - ביד מי שאתה רגיל לשלחו , הוא אהרן.

ויבא איש האלהים - אמרו (מ"ש ח , א) , כי הוא אלקנה אבי שמואל , כי נביא היה , והוא מכלל ארבעים ושמנה נביאים שנתנבאו להם לישראל. הנגלה - 'מקור' בתשלומו עם נו"ן 'נפעל' , כמו "נשאל נשאל דוד" (ש"א כ , כח). והה"א לתימה. והמפרשים (ראה ר' יוסף קרא) פרשו אותה לאמת הדבר כפשוטו שלעניין , וכן ה"א "הרצחת וגם ירשת" (מ"א כא , יט). ואדני אבי ז"ל פירש לתימה , והוא קשור עם סוף העניין , וכן הוא: הנגלה נגליתי אל בית אביך "ובחור אותו" (להלן , כח) כדי שתבעטו בזבחי? "למה תבעטו בזבחי"? (להלן , כט). והנכון בעיני , כי תבוא זאת הה"א לתחילת הדברים לשמוע התשובה , ואע"פ שהדבר ידוע; וכן במלות השאלה , כמו "אי הבל אחיך" (בר' ד , ט); "ויאמר לו איכה" (בר' ג , ט); "מה זה בידך" (שמ' ד , ב); "מה לך פה אליהו" (מ"א יט , יג); "מה לך הים" (תה' קיד , ה); וכן הה"א שהיא לשאלה גם כן , כמו הנגלה נגליתי; "הרצחת וגם ירשת" (מ"א כא , יט); "המן הסלע הזה" (במ' כ , י); "הראית כי נכנע אחאב" (מ"א כא , כט). אל בית אביך - אהרן ומשה שהיו נביאי יי' במצרים. לבית פרעה - כתרגומו: "ומשעבדין לבית פרעה".

ויבא איש האלהים אל עלי - אמרו (מ"ש ח , א) שהוא אלקנה; אולי היה זה מקובל אצלם , והנה לא מצאנו לו נבואה במקום אחר. ואיפשר שנאמר כי הוא פינחס , כמו הענין בנבואות הנזכרות בספר שופטים (ראה רלב"ג שו' ב , א). וידמה שפסקה נבואה מעלי מצד הזקנה , ולזה הוצרך שיבא לו איש האלהים. הנגלה נגליתי - אין הה"א ה"א התימה , אבל הוא ה"א האמתות , כמו ה"א "הלבן מאה שנה" (בר' יז , יז) , כמו שפירשנו שם. וכבר נגלה השם יתברך לאהרן בהיות ישראל במצרים והיה מוכיח ישראל , כמו שנזכר בספר יחזקאל (כ , ז) , ולזה אמר השם יתברך: הנה השפעתי לאהרן שפע הנבואה , ולא הספיק זה , אבל בחרתי אותו לכהן מכל משפחות ישראל להקריב על המזבח ולהקטיר על המזבח הפנימי , ולשאת לפני בגדי כהונה גדולה , להשרות עליהם רוח נבואה באמצעות האורים והתומים. ואני עשיתי להם כל הטובה הזאת , ולמה אתם בועטים בזבחי ובמנחתי? אשר צויתי במעון - שתהיה במעון הידוע , ואחר זה תזכו במתנות משלחני; ואתה מכבד את בניך ממני , וזה , שהם לוקחים תחלה מהזבח והמנחה קודם שיקריבו מהם , כאלו היה הרצון להשמינכם מראשית כל מנחת ישראל; שהיה ראוי להיות לי , בעבור עמי שיקחו בו תועלת , כמו שביארנו בבאורינו לדברי התורה (וי' סוף פרק ח) , ואתם משימים התועלת , שכוון לעמי בזה הענין , להשמינכם. והנה יקחו ישראל תועלת במה שיאכלו הכהנים , כשישתמשו בו באופן הראוי , כי הם יורו משפטי השם יתברך ליעקב ותורתו לישראל (ראה דב' לג , י).

הנגלה נגליתי אל בית אביך - דרך הה"א לבוא יתירה בעניין זה , כמו "הכמכת מכהו הכהו" (יש' כז , ז); "הנקל... בחטאות ירבעם" (מ"א טז , לא).
ריכוז קישורים