תנ"ך - למה
תבעטו
בזבחי
ובמנחתי
אשר
צויתי
מעון
ותכבד
את־בניך
ממני
להבריאכם
מראשית
כל־מנחת
ישראל
לעמי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לָ֣מָּה
תִבְעֲט֗וּ
בְּזִבְחִי֙
וּבְמִנְחָתִ֔י
אֲשֶׁ֥ר
צִוִּ֖יתִי
מָע֑וֹן
וַתְּכַבֵּ֤ד
אֶת־בָּנֶ֙יךָ֙
מִמֶּ֔נִּי
לְהַבְרִיאֲכֶ֗ם
מֵרֵאשִׁ֛ית
כָּל־מִנְחַ֥ת
יִשְׂרָאֵ֖ל
לְעַמִּֽי:
(שמואל א פרק ב פסוק כט)
לָמָּה
תִבְעֲטוּ
בְּזִבְחִי
וּבְמִנְחָתִי
אֲשֶׁר
צִוִּיתִי
מָעוֹן
וַתְּכַבֵּד
אֶת־בָּנֶיךָ
מִמֶּנִּי
לְהַבְרִיאֲכֶם
מֵרֵאשִׁית
כָּל־מִנְחַת
יִשְׂרָאֵל
לְעַמִּי:
(שמואל א פרק ב פסוק כט)
למה
תבעטו
בזבחי
ובמנחתי
אשר
צויתי
מעון
ותכבד
את־בניך
ממני
להבריאכם
מראשית
כל־מנחת
ישראל
לעמי:
(שמואל א פרק ב פסוק כט)
למה
תבעטו
בזבחי
ובמנחתי
אשר
צויתי
מעון
ותכבד
את־בניך
ממני
להבריאכם
מראשית
כל־מנחת
ישראל
לעמי:
(שמואל א פרק ב פסוק כט)
לְמָא
אַתּוּן
אָנְסִין
בְּנִכסַת
קֻדשִׁי
וּבקֻרבָּנִי
דְּפַקֵידִית
לְקָרָבָא
קֳדָמַי
בְּבֵית
מַקדְּשִׁי
וְיַקַרתּ
יָת
בְּנָך
קַדמוּתָא
לְאוֹכָלוּתְהוֹן
מֵרֵישׁ
כָּל
מִנחַת
יִשׂרָאֵל
דְּעַמִי
:
מעון
-
ד':
ש"א
ב
,
כט
,
לב;
תה'
עא
,
ג;
צ
,
א;
וכל
שם
קרייה
ואדם
דכותהון.
מראשית
-
ה'
(אחד
חסר
אל"ף):
*במ'
טו
,
כא;
דב'
יא
,
יב;
כו
,
ב;
ש"א
ב
,
כט;
יש'
מו
,
י.
מעון
ד'
וסימנהון
והבטת
תבעטו
לבוא
למשה.
וכל
שם
קרייה
דכותהון
ואנש
.
תבעטו
-
ל';
ובמנחתי
-
ל';
מעון
-
ד'
וכל
שם
קריה
ואנש
דכות';
להבריאכם
-
ל';
מראשית
-
ה';
כל
-
מנחת
-
ל'.
אשר
ציויתי
מעון
-
אשר
ציויתי
במעוני.
להבריאכם
מראשית
וגו'
-
הרי
זה
מקרא
מסורס:
ותכבד
את
בניך
ממני
לעמי
-
לעיני
עמי
כבדת
את
בניך
ממני;
ומהו
הכבוד?
להבריאכם
מראשית
כל
מנחת
ישראל:
קדמה
סעודתכם
לסעודתי
,
כמה
שנאמר
"גם
בטרם
יקטירון
את
החלב"
וגומ'
(לעיל
,
טו).
'להבריאכם'
-
לשון
סעודה;
כמו
"תבא
נא
תמר
אחותי
ותבריני
לחם"
(ש"ב
יג
,
ה).
לעמי
-
מוסב
על
ותכבד
את
בניך
ממני:
הראיתם
והגדתם
לעמי
שאתם
נכבדים
ממני;
ובמה
הראיתם?
להבריאכם
מראשית
מנחתם.
למה
תבעטו
בזבחי
ובמנחתי
אשר
צויתי
מעון
-
אשר
צויתי
להביא
בית
מעוני.
ותכבד
את
בניך
ממני
להבריאכם
מראשית
כל
מנחת
ישראל
לעמי
-
שקודם
שנקטר
החלב
אתם
נוטלים
חלקכם
,
כשם
שאמר
למעלה
"גם
בטרם
יקטירון
החלב
ובא
נער
הכהן"
(לעיל
,
טו).
למה
תבעטו
בזבחי
-
כי
המבזה
בדבר
בועט
בו
ברגליו;
כן
אתם
תבזו
הזבח
והמנחה
,
שתראו
שאינם
באים
הזבחים
והמנחות
אלא
להבריאכם;
והנה
זה
בזיון
הקדשים
,
וכאלו
תבעטו
בהם
ותרחיקום
,
כי
בעבורכם
נמנעים
ישראל
מלהביא.
אשר
צויתי
מעון
-
במעון
,
כלומר:
במעוני;
וכן
"הנמצא
בית
יי'"
(מ"ב
טז
,
ח
ועוד)
-
כמו
'בבית
יי''.
ותכבד
-
שלא
גערת
בהם
ולא
מנעתם
מעשות
הרעות.
להבריאכם
-
ולא
אמר
'להבריאם'
,
כי
אי
אפשר
שלא
היה
עלי
אוכל
ממה
שהיו
בניו
אוכלים.
ופירוש
להבריאכם
-
להשמינכם
,
וכן
"ועגלון
איש
בריא
מאד"
(שו'
ג
,
יז).
לעמי
-
הלמ"ד
כלמ"ד
"הרגו
לאבנר"
(ש"ב
ג
,
ל);
"השלישי
לאבשלום"
(דה"א
ג
,
ב).
ויבא
איש
האלהים
אל
עלי
-
אמרו
(מ"ש
ח
,
א)
שהוא
אלקנה;
אולי
היה
זה
מקובל
אצלם
,
והנה
לא
מצאנו
לו
נבואה
במקום
אחר.
ואיפשר
שנאמר
כי
הוא
פינחס
,
כמו
הענין
בנבואות
הנזכרות
בספר
שופטים
(ראה
רלב"ג
שו'
ב
,
א).
וידמה
שפסקה
נבואה
מעלי
מצד
הזקנה
,
ולזה
הוצרך
שיבא
לו
איש
האלהים.
הנגלה
נגליתי
-
אין
הה"א
ה"א
התימה
,
אבל
הוא
ה"א
האמתות
,
כמו
ה"א
"הלבן
מאה
שנה"
(בר'
יז
,
יז)
,
כמו
שפירשנו
שם.
וכבר
נגלה
השם
יתברך
לאהרן
בהיות
ישראל
במצרים
והיה
מוכיח
ישראל
,
כמו
שנזכר
בספר
יחזקאל
(כ
,
ז)
,
ולזה
אמר
השם
יתברך:
הנה
השפעתי
לאהרן
שפע
הנבואה
,
ולא
הספיק
זה
,
אבל
בחרתי
אותו
לכהן
מכל
משפחות
ישראל
להקריב
על
המזבח
ולהקטיר
על
המזבח
הפנימי
,
ולשאת
לפני
בגדי
כהונה
גדולה
,
להשרות
עליהם
רוח
נבואה
באמצעות
האורים
והתומים.
ואני
עשיתי
להם
כל
הטובה
הזאת
,
ולמה
אתם
בועטים
בזבחי
ובמנחתי?
אשר
צויתי
במעון
-
שתהיה
במעון
הידוע
,
ואחר
זה
תזכו
במתנות
משלחני;
ואתה
מכבד
את
בניך
ממני
,
וזה
,
שהם
לוקחים
תחלה
מהזבח
והמנחה
קודם
שיקריבו
מהם
,
כאלו
היה
הרצון
להשמינכם
מראשית
כל
מנחת
ישראל;
שהיה
ראוי
להיות
לי
,
בעבור
עמי
שיקחו
בו
תועלת
,
כמו
שביארנו
בבאורינו
לדברי
התורה
(וי'
סוף
פרק
ח)
,
ואתם
משימים
התועלת
,
שכוון
לעמי
בזה
הענין
,
להשמינכם.
והנה
יקחו
ישראל
תועלת
במה
שיאכלו
הכהנים
,
כשישתמשו
בו
באופן
הראוי
,
כי
הם
יורו
משפטי
השם
יתברך
ליעקב
ותורתו
לישראל
(ראה
דב'
לג
,
י).
תבעטו
בזבחי
-
לשון
ביזוי
,
כאדם
שמבעט
הדבר
ברגלו
ומבזהו.
אשר
צויתי
מעון
-
חסר
בי"ת.
להבריאכם
מראשית
כל
מנחת
ישראל
לעמי
-
להבריאכם
אינו
יוצא
באחר
,
אע"פ
שהוא
'כבד'.
לעמי
-
עונה
על
ותכבד
בניך
ממני
,
שכיבדתם
לנגד
עמי
ממני
,
שלא
מחיתה
בידם.