תנ"ך - לכן נאם־ה' אלהי ישראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד־עולם ועתה נאם־ה' חלילה לי כי־מכבדי אכבד ובזי יקלו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לָכֵ֗ן נְאֻם־יְהוָה֘ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אָמ֣וֹר אָמַ֔רְתִּי בֵּֽיתְךָ֙ וּבֵ֣ית אָבִ֔יךָ יִתְהַלְּכ֥וּ לְפָנַ֖י עַד־עוֹלָ֑ם וְעַתָּ֤ה נְאֻם־יְהוָה֙ חָלִ֣ילָה לִּ֔י כִּֽי־מְכַבְּדַ֥י אֲכַבֵּ֖ד וּבֹזַ֥י יֵקָֽלּוּ: (שמואל א פרק ב פסוק ל)

טקסט וניקוד:

לָכֵן נְאֻם־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר אָמַרְתִּי בֵּיתְךָ וּבֵית אָבִיךָ יִתְהַלְּכוּ לְפָנַי עַד־עוֹלָם וְעַתָּה נְאֻם־יְהוָה חָלִילָה לִּי כִּי־מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ: (שמואל א פרק ב פסוק ל)

טקסט בלבד:

לכן נאם־ה' אלהי ישראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד־עולם ועתה נאם־ה' חלילה לי כי־מכבדי אכבד ובזי יקלו: (שמואל א פרק ב פסוק ל)

תיקון קוראים:

לכן נאם־יהוה אלהי ישראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד־עולם ועתה נאם־יהוה חלילה לי כי־מכבדי אכבד ובזי יקלו: (שמואל א פרק ב פסוק ל)
בְּכֵין אֲמַר יְיָ אֱלָהָא דְיִשׂרָאֵל מֵימָר אֲמַרִית בֵּיתָך וּבֵית אֲבוּך יְשַׁמְשׁוּן קֳדָמַי עַד עָלְמָא וּכעַן אֲמַר יְיָ קֻשׁטָא אִנוּן דִּינַי אֲרֵי לְדִמיַקְרִין קֳדָמַי אֲיַקַר וְדִמבַסְרִין עַל שְׁמִי יִתְּשָׁטוּן :

נאם יי' אלהי ישראל - ב': ש"א ב , ל; יש' יז , ו. אמור - ג' מלא: *במ' ו , כג; ש"א ב , ל; יר' כג , יז. אכבד - ב': ש"א ב , ל; יש' ס , יג.

נאם יי' אלהי ישראל ב' לכן נאם יי' ונשאר בו עוללת .

נאם - יי' אלהי ישראל - ב'; אמור - ג' מל'; מכבדי - ל'; אכבד - ב' ומקום רגלי; ובזי - ל'; יקלו - ל'.

אמור אמרתי - שני פעמים פסקתי גדולה לבני איתמר: בבני גרשון ובבני מררי נאמר "ביד איתמר בן אהרן הכהן" (במ' ד , כח , לג) , ועלי מבני איתמר היה; זו ראיתי במדרש שמואל (מ"ש ח , ג). ולשון הגון מזה שמעתי: אמור אמרתי ביתך ובית אביך וגו' - מתחילה נתתי כהונה גדולה לאלעזר הכהן , שנאמר "והפשיט את אהרן את בגדיו" וגו' (במ' כ , כו); ובימי פלגש בגבעה , שפקרו ישראל ברוב המצות - ומי גרם להם? פנחס וכיוצא בו , שהיה להם לסבב מעיר לעיר ולהוכיחם - נטלתי הכהונה הגדולה מהם ונתתיה לך , שאתה מבני איתמר , ואמרתי: יתהלכו לפני עד עולם; שכשפוסקין גדולה לאדם , פוסקין לו ולדורותיו עד עולם. כי מכבדיי אכבד - את בני פנחס , שכיבד אותי בשיטים (במ' כה , ז - ח); וכן היתה בימי שלמה כשנבנה בית המקדש: "ויגרש שלמה את אביתר מהיות כהן ליי' כדבר יי' אשר דבר על בית עלי" (מ"א ב , כז) , ונעשה צדוק כהן גדול תחתיו , שהוא מבני פנחס , שכן נתייחסו בדברי הימים (דה"א ה , ל - לד). ובוזי יקלו - מאליהם , משאסתלק מהם.

אמר אמרתי ביתך וגו' - כלומר: אמרתי , כשנטלה רוח הקדש מפנחס בן אלעזר בעון שלא התהלך להתיר נדרו של יפתח: ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם - לשרת לפני כהנת עולם; ועלי - מבני איתמר , כשם שנאמר בדברי הימים "ולבני אהרן מחלקותם בני אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר... ויחלקם דוד וצדוק מן בני אלעזר ואחימלך מן בני איתמר" (דה"א כד , א , ג) , ואביתר - בן אחימלך , וכתיב "ויגרש שלמה את אביתר מהיות כהן ליי' למלא את דבר יי' אשר דבר על בית עלי בשילה" (מ"א ב , כז); למדנו שבית עלי מבני איתמר. ועתה נאום יי' חלילה לי כי מכבדי אכבד - אותם שכיבדוני בשיטים מזרע אלעזר , כשם שנאמר "וירא פנחס בן אלעזר" וגו' (במ' כה , ז); כלומר , שתשוב הכהונה לאלעזר. ובוזיי יקלו - אילו בני עלי , שאגרשם מכהן לי , כעיניין שנאמר "ויגרש שלמה את אביתר מהיות כהן ליי' למלא את דבר יי' אשר דבר על בית עלי בשילה" (מ"א ב , כז).

אמור אמרתי - במדרש (ראה רש"י): מתחילה נתתי כהונה גדולה לאלעזר הכהן ולזרעו , שנאמר "והלבשת אותם את אלעזר בנו" (במ' כ , כו); ובימי פילגש בגבעה שפקרו ישראל ברוב המצות - ומי גרם להם? פינחס ושאר הכהנים , שהיה להם לסבוב מעיר לעיר ולהוכיחם ולא עשו כן - לפיכך נטלתי כהונה גדולה ממנו ונתתיה לך , שאתה מבני איתמר , ואמרתי שיתהלכו ביתך ובית אביך לפני עד עולם. ועתה... חלילה לי כי מכבדי אכבד - פינחס שכיבד אותי בשטים , ובוזי יקלו - שנאמר "ויגרש שלמה את אביתר מהיות כהן" וגו' "כדבר יי' אשר דיבר על בית עלי" (מ"א ב , כז) , ונעשה צדוק כהן גדול , שהיה מבני פנחס. חלילה לי שיתהלכו הם לפני , כי אחר שהם בוזי , דין הוא שיקלו. ועל זרע עלי אמר זה , לא על שאר הכהנים - אע"פ שאמר מתחילה: ביתך ובית אביך , ובכלל 'בית אביך' שאר הכהנים - כמו שאמר "נגליתי לבית אביך" (לעיל , כז) , והוא אהרן הכהן - הוא ובניו שחטאו בכהונה , סלק מהם כבוד הכהונה וברית הכהונה. וכבוד הכהונה - להיות כהן גדול , ולא היה בזרעו כהן גדול אלא טפל לאחרים , כמו שאמר "ספחני נא" (להלן , לו); וברית הכהונה - החיים והשלום , כמו שאמר לפינחס "הנני נותן לו את בריתי שלום" (במ' כה , יב); ואמר "בריתי היתה אתו החיים והשלום" (מל' ב , ה); ועל זרע עלי אמר "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים" (להלן , לג) - הפך הברית , כמו שהם חללו הברית וכבוד הכהונה. יקלו - עניין 'קלון'. ולהבדיל העניין בא קל הקו"ף , ונדגשה קו"ף "על כן יקלו רודפיכם" (יש' ל , טז) , שהוא עניין קלות; ושניהם מבניין 'נפעל' מפעלי הכפל. ואמר יקלו , ולא אמר 'אקל' כמו שאמר אכבד , כי הם יקלו מעצמם בהסתירי פני מהם. ובדרש (מ"ש ח , ג): רבי ירמיה בשם רבי שמואל: מצינו שהחמיר הקדוש ברוך הוא בכבודו של צדיק יותר מכבודו; בכבודו שלצדיק מה כתוב? "ומקללך אאור" (בר' יב , ג); בכבודו שלהקדוש ברוך הוא כתוב ובוזי יקלו - יקלו על ידי אחרים.

מכבדי אכבד - רוצה לומר: פנחס , שכבד השם יתברך בקנאו את קנאת השם יתברך בשטים; ולזה השיב הכהונה הגדולה לו בימי שלמה , כי אז היה צדוק כהן גדול תחת אביתר שהיה מבית עלי , שהיה מבני איתמר , כמו שנזכר בדברי הימים (דה"א כד , ג); כי אחימלך בן אביתר היה מבני איתמר.
ריכוז קישורים