תנ"ך - שבעים
בלחם
נשכרו
ורעבים
חדלו
עד־עקרה
ילדה
שבעה
ורבת
בנים
אמללה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שְׂבֵעִ֤ים
בַּלֶּ֙חֶם֙
נִשְׂכָּ֔רוּ
וּרְעֵבִ֖ים
חָדֵ֑לּוּ
עַד־עֲקָרָה֙
יָלְדָ֣ה
שִׁבְעָ֔ה
וְרַבַּ֥ת
בָּנִ֖ים
אֻמְלָֽלָה:
(שמואל א פרק ב פסוק ה)
שְׂבֵעִים
בַּלֶּחֶם
נִשְׂכָּרוּ
וּרְעֵבִים
חָדֵלּוּ
עַד־עֲקָרָה
יָלְדָה
שִׁבְעָה
וְרַבַּת
בָּנִים
אֻמְלָלָה:
(שמואל א פרק ב פסוק ה)
שבעים
בלחם
נשכרו
ורעבים
חדלו
עד־עקרה
ילדה
שבעה
ורבת
בנים
אמללה:
(שמואל א פרק ב פסוק ה)
שבעים
בלחם
נשכרו
ורעבים
חדלו
עד־עקרה
ילדה
שבעה
ורבת
בנים
אמללה:
(שמואל א פרק ב פסוק ה)
עַל
בְּנוֹהִי
דְהָמָן
אִתנַבִּיאַת
וַאֲמַרַת
דַּהֲווֹ
סָבְעִין
בְּלַחמָא
וְגָאַן
בְּעוּתרָא
וְסַגִּיאִין
בְּמָמוֹנָא
אִתמַסכַּנוּ
תָּבוּ
לְאִתאֲגָרָא
בִּלחֵים
מְזוֹן
פּוּמְהוֹן
מָרדֳּכַי
וְאֶסתֵּר
דַּהֲווֺן
חַשִׁיכִין
עֲתַרוּ
וְאִתנְשִׁיוּ
יָת
מִסכֵּינוּתְהוֹן
תָּבוּ
לְמִהוֵי
בְּנֵי
חוֹרִין
כֵּין
יְרוּשׁלֶם
דַּהֲוָת
כְּאִתָּא
עַקרָא
עֲתִידָא
דְתִתמְלֵי
מֵעַם
גָּלְוָתַהָא
וְרוֹמֵי
דְמָליָא
סְגֵי
עַמְמַיָא
יְסוּפוּן
מַשְׁרְיָתַהָא
תִּצדֵּי
וְתִחרוּב
:
בלחם
-
ז'
(דגשים
,
בלישנא):
*בר'
מז
,
יז
,
יט;
וי'
ח
,
לב;
במ'
כא
,
ה;
*דב'
כג
,
ה;
ש"א
ב
,
ה;
*נחמ'
יג
,
ב.
חדלו
-
ב':
שו'
ה
,
ז;
ש"א
ב
,
ה.
אמללה
-
ב'
בקמץ:
ש"א
ב
,
ה;
יואל
א
,
יב.
שבעים
-
ל';
נשכרו
-
ל';
חדלו
-
ב';
אמללה
-
ב'.
שביעים
בלחם
-
ולא
צריכים
להיות
נשכרים
לשום
מלאכה
,
מרעיבם
,
ונשכרו
בלחם
פרנסתם;
ורעיבים
-
שהיו
טורחים
ויגיעים
על
מזונות
,
חדלו
מטורחם.
עד
עקרה
ילדה
שבעה
ורבת
בנים
וגו'
-
ובעוד
שהעקרה
יולדת
שבעה
בנים
,
רבת
בנים
אומללה
וקוברת
את
בניה.
חנה
ילדה
שבעה
,
שנאמר
"כי
פקד
יי'
את
חנה
ותהר
ותלד
שלשה
בנים
ושתי
בנות"
(להלן
,
כא)
,
וכשחנה
יולדת
אחד
פנינה
קוברת
שנים;
ועשרה
בנים
היו
לה
לפנינה
,
שנאמר
"הלא
אנכי
טוב
לך
מעשרה
בנים"
(ש"א
א
,
ח)
-
של
פנינה;
כשילדה
חנה
ארבעה
קברה
פנינה
שמונה
,
וכשנתעברה
וולד
חמישי
,
נשתטחה
פנינה
לרגליה
ובקשה
רחמים
וחיו
,
ונקראו
על
שמה;
אלו
דברי
רבי
נחמיה
(ראה
מ"ש
ה
,
י).
רבי
יהודה
אומר:
בני
בנים
הרי
הם
כבנים.
ויש
אומרים
(ראה
במ"ד
ח"א
ע'
רס):
'שבעה'
בגימטריא
כמניין
'שמואל'.
שבעים
בלחם
נשכרו
-
הרבה
בני
אדם
היו
שבעים
,
וסוף
נשכרו
לבני
אדם
לאגורת
כסף
וככר
לחם
,
והוצרכו
לבני
אדם.
ורעבים
חדלו
-
הרבה
בני
אדם
היו
רעבים
ללחם
מתחילתן
,
ולבסוף
מנעו
מרעבון
,
שהעשירו
וחזרו
לשבוע
לחם.
עד
עקרה
ילדה
שבעה
ורבת
בנים
אומללה
-
הרבה
עקרות
נתעקרו
מתחילתן
ועד
סופן...
(חסר
בכתב
היד)
נשים
נקראו
רבת
בנים
,
וסוף
אומללו
,
שקברו
בנים
בחייהם.
לכך
אל
יתאונן
אדם
בעוניו
,
ואל
ישמח
בעשרו;
ואם
תראה
אדם
ירוד
אל
תבוז
עליו;
אשה
עקרה
-
לא
תלעג
אחריה.
מי
עשה
כן
,
מי
גזר
ששביעים
בלחם
נשכרו
ורעיבים
חדלו?
יי'
ממית
ומחיה
מוריד
שאול
ויעל.
שבעים
בלחם
נשכרו
-
אותם
שהיו
שבעים
מתחילה
שבו
להיות
נשכרים
בפת
לחם
,
ואותם
שהיו
רעבים
מתחילה
ונשכרים
,
חדלו
מלהשכר
ומלטרוח
על
טרפם
,
כי
היו
שבעים
ברצון
הבורא;
עד
שיגיע
רצון
הבורא
כך
,
כי
מי
שהיתה
עקרה
ילדה
שבעה
,
ומי
שהיתה
רבת
בנים
אומללה
,
כלומר
,
שמתו
בניה.
ומה
שאמרה
שבעה
אינו
דוקא
,
אבל
הוא
סך
חשבון;
כי
כן
דרך
הכתוב
,
כשירצה
לומר
רבים
יאמר
'שבעה'
,
כמו
"אמללה
יולדת
השבעה"
(יר'
טו
,
ט);
"שבע
כחטאתיכם"
(וי'
כו
,
כא);
"שבע
יפול
צדיק
וקם"
(מש'
כד
,
טז);
לפי
שהעולם
במספר
שבעה:
שבעה
משרתים
,
שבעת
ימי
השבוע.
ועל
עצמה
אמרה
חנה
,
שהיו
לה
בנים
ובנות
,
כמו
שכתוב
"כי
פקד
יי'...
חנה
ותהר
ותלד
שלשה
בנים
ושתי
בנות"
(להלן
,
כא)
,
ורבת
בנים
-
על
פנינה;
אמרו
(מ"ש
ה
,
י):
כשהיתה
יולדת
חנה
היו
בני
פנינה
מתים.
ובדרש
(במ"ד
ח"א
ע'
רס):
עד
עקרה
ילדה
שבעה
-
'שמואל'
בגימטריא
במספר
'שבעה'.
האנשים
השבעים
,
והם
העשירים
,
שבו
,
כשירצה
השם
יתברך
,
להיות
עניים
,
עד
שיהיו
משתכרים
בפת
לחם
,
שהוא
השכר
המיוחס
להם
בתכלית
הדלות;
והאנשים
הרעבים
,
-
והם
הדלים
,
שבו
עשירים
,
וחדלו
מהשתכר
כשירצה
השם
יתברך.
עד
שהעקרה
,
כשרצה
השם
,
ילדה
שבעה
,
רוצה
לומר:
בנים.
ואמרה
זה
על
עצמה
בדרך
נבואה
,
כי
ראתה
שיהיו
לה
עוד
בנים
ובנות
,
כמו
שספר
אחר
זה
"כי
פקד
יי'
את
חנה
ותהר
ותלד
שלשה
בנים
ושתי
בנות"
(להלן
,
כא).
והנה
אמרה
שבעה
-
להורות
על
הרבוי
,
על
דרך
אמרו
"כי
שבע
יפול
צדיק
וקם"
(מש'
כד
,
טז);
"שבע
תועבות
בלבו"
(מש'
כו
,
כה).
ומי
שהיא
רבת
בנים
יקרה
לה
,
כשרצה
השם
יתברך
,
שאמללה
ונכרתה
באבדן
בניה;
ואיפשר
שמתו
בסוף
בני
פנינה
,
ועליה
אמרה
כן.
שבעים
בלחם
נשכרו
-
לאחרים
בלחם.
ורעיבים
חדלו
-
מרעבונם.
וכך
הם
דרכי
הבורא:
משנה
העיתים
,
עד
שהעקרה
יולדת
הרבה
ורבת
בנים
אומללה.
ובא
חדלו
מודגש
בלא
צורך
,
וחבירו
ב'ותשר
דבורה'
(שו'
ה
,
ז).
ושבעה
הוא
רבוי
חשבון
,
כמו
"תן
חלק
לשבעה"
(קה'
יא
,
ב)
,
וכמו
"כי
שבע
יפול
צדיק
וקם"
(מש'
כד
,
טז).
ולא
על
עצמה
דברה
,
אלא
על
כל
העקרות
שמוליד
הבורא.