תנ"ך - ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יְהוָ֖ה מֵמִ֣ית וּמְחַיֶּ֑ה מוֹרִ֥יד שְׁא֖וֹל וַיָּֽעַל: (שמואל א פרק ב פסוק ו)

טקסט וניקוד:

יְהוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל: (שמואל א פרק ב פסוק ו)

טקסט בלבד:

ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל: (שמואל א פרק ב פסוק ו)

תיקון קוראים:

יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל: (שמואל א פרק ב פסוק ו)
אָכָּל אִלֵין גְּבוּרְתָא דַייָ דְּהוּא שַׁלִיט בְּעָלְמָא מְמִית וַאֲמַר לְאַחָאָה מַחֵית לִשׁאוֹל וְאַף עֲתִיד לְאַסָקָא בְּחַיֵי עָלְמָא :

ומחיה - ל'; מוריד - ל'; ויעל - ל'.

שבעים בלחם נשכרו - הרבה בני אדם היו שבעים , וסוף נשכרו לבני אדם לאגורת כסף וככר לחם , והוצרכו לבני אדם. ורעבים חדלו - הרבה בני אדם היו רעבים ללחם מתחילתן , ולבסוף מנעו מרעבון , שהעשירו וחזרו לשבוע לחם. עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה - הרבה עקרות נתעקרו מתחילתן ועד סופן... (חסר בכתב היד) נשים נקראו רבת בנים , וסוף אומללו , שקברו בנים בחייהם. לכך אל יתאונן אדם בעוניו , ואל ישמח בעשרו; ואם תראה אדם ירוד אל תבוז עליו; אשה עקרה - לא תלעג אחריה. מי עשה כן , מי גזר ששביעים בלחם נשכרו ורעיבים חדלו? יי' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל.

יי' ממית ומחייה - ממית האדם , והפכו: מחיה - שמעמידו בחיים ומאריך ימיו; וכן "ותחיין את הילדים" (שמ' א , יח); "החייתם כל נקבה" (במ' לא , טו); "אשר חיו מנשי יבש גלעד" (שו' כא , יד); וכן "ותחלימני והחייני" (יש' לח , טז) , והדומים להם , שפירושם: העמדת החיים באדם. וכן פירוש מוריד שאול ויעל כמו "העלית מן שאול נפשי חייתני מירדי בור" (תה' ל , ד); וכן "מיד שאול כי יקחני סלה" (תה' מט , טז); כי טעם 'מיד שאול': למעלה ממנו ולמטה ממנו. או הוא רמז לצרות ולרווחות , וכן "אני אמית ואחיה" (דב' לב , לט). או יהיה ממית ומחיה ו"אמית ואחיה" רמז לגמול הצדיקים ולעונש הרשעים בנפשותם. או אמרה חנה פסוק זה בדרך נבואה או בדרך קבלה על תחיית המתים לעתיד.

יי' ממית האנשים ומחיה האנשים אחר זה; כאן נתנבאה על תחית המתים בביאור , להיות ענינו בתכלית הפלא; ואמרה מוריד שאול ויעל - לכפול הענין במלות שונות , כי הרצון בשאול: קבר , כמו "כי ארד אל בני אבל שאולה" (בר' לז , לה). ונקרא הקבר 'שאול' - להיותו בבטן הארץ , וכזה נקרא המקום היותר שפל 'שאול'; כמו שפירשנו בביאורנו לספר איוב (איוב יז , טז).
ריכוז קישורים