תנ"ך - מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם־נדיבים וכסא כבוד ינחלם כי לה' מצקי ארץ וישת עליהם תבל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מֵקִ֨ים מֵעָפָ֜ר דָּ֗ל מֵֽאַשְׁפֹּת֙ יָרִ֣ים אֶבְי֔וֹן לְהוֹשִׁיב֙ עִם־נְדִיבִ֔ים וְכִסֵּ֥א כָב֖וֹד יַנְחִלֵ֑ם כִּ֤י לַֽיהוָה֙ מְצֻ֣קֵי אֶ֔רֶץ וַיָּ֥שֶׁת עֲלֵיהֶ֖ם תֵּבֵֽל: (שמואל א פרק ב פסוק ח)

טקסט וניקוד:

מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם־נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם כִּי לַיהוָה מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל: (שמואל א פרק ב פסוק ח)

טקסט בלבד:

מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם־נדיבים וכסא כבוד ינחלם כי לה' מצקי ארץ וישת עליהם תבל: (שמואל א פרק ב פסוק ח)

תיקון קוראים:

מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם־נדיבים וכסא כבוד ינחלם כי ליהוה מצקי ארץ וישת עליהם תבל: (שמואל א פרק ב פסוק ח)
מְקִים מֵעַפרָא מִסכֵּינָא מִקִלקִלתָּא מְרִים חַשִׁיכָא לְאָתָבוּתְהוֹן עִם צַדִּיקַיָא רַברְבֵי עָלְמָא וְכֻרסֵי יְקָרָא מַחסֵין לְהוֹן אֲרֵי קֳדָם יְיָ גְּלַן עוֹבָדֵי בְּנֵי אֱנָשָׁא מִלְרַע אַתקֵין גֵּיהִנָם לְרַשִׁיעַיָא וְצַדִּיקַיָא עָבְדֵי רְעוּתֵיהּ שַׁכלֵיל לְהוֹן תֵּבֵל :

מאשפת - ב' חסר: ש"א ב , ח; תה' קיג , ז. להושיב - ב' , אחד מלא ואחד חסר: ש"א ב , ח; *נחמ' יג , כז. ינחלם - ג' חסר (בלישנא): דב' א , לח; ש"א ב , ח; יח' מו , יח. וישת - ו': בר' ל , מ; מח , יד; במ' כד , א; ש"א ב , ח; ש"ב כב , יב; רות ג , טו. וישת - ז' (בלישנא): בר' ל , מ; מח , יד; במ' כד , א; ש"א ב , ח; ש"ב כב , יב; תה' יח , יב; רות ג , טו.

מאשפת - ב' חס'; להושיב - ב' חד מל' וחד חס'; ינחלם - ג' חס'; מצקי - ל' וחס'; וישת - ו'.

מקים מעפר דל מאשפות ירים אביון להושיב עם נדיבים... כי ליי' מצוקי ארץ וישת עליהם - על היסודות שם תבל; הוא יסד תבל , והוא מרומם עליה לאשר יישר בעיניו.

מאשפות - לשון יחידה בשקל 'אחות' , הראוי בתשלומו: 'אחיות'; וקבוצו "חבקו אשפתות" (איכה ד , ה) - בתמורת הנח בדגש. מצוקי ארץ - עמודי ארץ , וכן "ויציקום לפני יי'" (יהו' ז , כג) - ויעמידום. ו'מצוקי ארץ' הם הצדיקים , כי בזכותם מתקיימת תבל; וכן אמר "וצדיק יסוד עולם" (מש' י , כה). או יהיה פירושו על דרך "ומתחת זרועות עולם" (דב' לג , כז) , רוצה לומר: כי הוא יתברך הוא קיום העולם ומעמידו , ומעמידי ארץ לו הם , ובכוחו עומד הכל וסדר היישוב בארץ להעמיד היצורים עליה; וזהו שאמר: וישת עליהם תבל - כי מקומות היישוב יקראו 'תבל'.

כי השם יתברך מקים מעפר דל וירים האביון מן האשפה - רוצה לומר: מי שהיה אביון כל כך , עד שהיה מנקה המקומות להסיר מהם האשפה והלכלוך , ירימהו השם יתברך להושיב אותו עם נדיבים , וינחילם כסא כבוד - רוצה לומר , שישימם מלכים נכבדים ומנהיגים אחר היותם דלים ואביונים. והנה אמרה זה , לפי מה שאחשוב , על דלותה מהבנים , ונתן לה השם יתברך בן , שסופו להיות מושל בישראל ממשלה נכבדת. והנה היה זה כן , כי ליי' עמודי הארץ , ועל העמודים ההם שת הישוב , אשר בו ימצא המין האנושי. ואלו העמודים ההם הם אופני השגחתו באלו השפלים , אשר הם סבת קיום המין האנושי באופן שלם , ובזאת ההשגחה ישמור רגלי חסידיו מהכשל ברעות העולם. ואולם הרשעים לא יכין להם אור יראה להם הרע שיפלו בו כדי שישמרו ממנו , אבל יכרתו בחשך. וכבר יתבאר שזה אמת , כי לא בכח יגבר איש , אבל ימצא שינוצח , עם היותו יותר חזק משכנגדו , וזה יהיה , בהכרח , מצד השגחת השם יתברך באיש החלוש.

מצוקי ארץ - פירוש: יסודות.
ריכוז קישורים