תנ"ך - ושלשת תרד מאד ובאת אל־המקום אשר־נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ תֵּרֵ֣ד מְאֹ֔ד וּבָאתָ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־נִסְתַּ֥רְתָּ שָּׁ֖ם בְּי֣וֹם הַֽמַּעֲשֶׂ֑ה וְיָ֣שַׁבְתָּ֔ אֵ֖צֶל הָאֶ֥בֶן הָאָֽזֶל: (שמואל א פרק כ פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וְשִׁלַּשְׁתָּ תֵּרֵד מְאֹד וּבָאתָ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה וְיָשַׁבְתָּ אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל: (שמואל א פרק כ פסוק יט)

טקסט בלבד:

ושלשת תרד מאד ובאת אל־המקום אשר־נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל: (שמואל א פרק כ פסוק יט)

תיקון קוראים:

ושלשת תרד מאד ובאת אל־המקום אשר־נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל: (שמואל א פרק כ פסוק יט)
וּכתַלָתוּת יַרחָא תִּתבְּעֵי לַחדָּא וּתהָך לְאַתרָא דְּאִטְמַרתָּא תַמָן בְּיוֹמָא דְחוּלָא וְתִתֵּיב בִּסטַר אֶבֶן אָתָא :

ושלשת - ב': דב' יט , ג; ש"א כ , יט. ובאת - ז' בטעמא (מלרע): *בר' ו , יח; שמ' ג , יח; *דב' יז , ט; כו , ג; ש"א כ , יט; יר' לו , ו; *זכ' ו , י (הראשון בפסוק).

ושלשת - ב'; ובאת - ז' בט'; (האזל) - ל'.

ושלשת את הימים , ואז תרד מאד , כלומר: וכשתגיע ליום השלישי תרד במקום הסתר ותחבא הרבה , כי אז יבקשוך , ובאת אל מקום הסתר הזה אשר אתה נסתר בו היום , שהוא יום מעשה מלאכה; כן תירגמו יונתן: "ביומא דחולא"; שאותו היום נסתר , כמה שנאמר "ויסתר דוד בשדה" (להלן , כד) - מיד , "ויהי החדש" (שם) - מחר. האבן האזל - אבן שהיא אות להולכי דרכים. 'האזל' - הולכי דרך; וכן תירגמו יונתן: "אבן אתא" - אבן האות.

ושלשת תרד מאד - ביום השלישי תרד מאד בלב המלך , שהרי ביום ראשון לא יאמר מאומה , כי יאמר: מקרה הוא שלא באתה , אבל ביום השלישי תרד מאד בלבו - מדוע לא באת. ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה - הוא יום זה שאני נותן לך עיצה שתסתר בשדה , כלומר: יום שאנו יועצים לעשות המעשה. וישבת אצל האבן האזל - האזל - על שם הולך בדרך; ומתרגמינן אזל: "אבן אתא" - אצל האבן המצויינת להולכי נתיבות , כך וכך פרסאות מן האבן הזאת עד מקום פלוני.

ושלשת תרד מאד - תהיה נסתר שלשה ימים , כמו שאמרת "ונסתרתי בשדה עד הערב השלישית" (לעיל , ה). ותרד מאד - בעמק מקום הסתר ההוא , באותו מקום שנסתרת ביום המעשה , והוא אותו יום שהיה מעשה השבועה שנשבע שאול ליהונתן שלא יומת דוד , שהיה שם דוד נסתר בשדה. ויונתן תירגם: "ובתלתות יומיא תתבעי לחדא" , כלומר: ביום החודש ומחרתו תפקד , שישאל עליך אבי , אבל ביום השלישי ידעתי שתבוקש מאד , כי יחשב אבי שברחת , אם לא תהיה בשולחנו שלשה ימים סמוכים. ומה שתרגם תרד: 'תתבעי' , רוצה לומר: תרד מאד ותהיה פחות בעיניו , ונקל בעיניו להמיתך אם בלבו להמיתך , כי ימצא לך זאת העלה , ויאמר כי בן מות אתה שברחת מלפניו; ואז אכיר אם בלבו להמיתך , לפי הדברים שידבר , כי אז תהיה לו טענה לדבר עליך. ותרגם ביום המעשה: "ביומא דחולא" , כלומר: ביום חול שעושין בו מלאכה , לפי שהיה נסתר עתה ביום ראש חודש; כי נראה שהיה מנהגם שלא לעשות מלאכה בראש חודש , כמו שהוא מנהג הנשים היום. ואפשר כי מפני קרבן ראש חודש היו רבים פנויים ממלאכתם ובאים להשתחות לפני יי' , וכן נראה מנבואת יחזקאל לעתיד (יח' מו , ג). האבן האזל - תירגם יונתן: "אבן אתא" , אולי היתה אות וסימן לעוברי דרכים.

ושלשת תרד מאד - רוצה לומר: שישבו שם עד הערב השלישית , כמו שאמר דוד. או יהיה הרצון בזה , שישב שם עד בקר היום השלישי מהחדש; וכן נראה ממה שאמר אחר זה "ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד" (להלן , לה). ותרד מאד - בעמק , באופן שלא יראה אותך שום אדם. ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה - שנסתרת בשדה , ודברתי אל אבי עליך טובה , עד שנשבע שלא ימיתך. אצל האבן האזל - לפי שהמקום ההוא היה רחב , יִחֵד מקום מוגבל ממנו , והוא אצל אבן האזל. ואחשב שנקראת כן , שהיתה סימן להולכי דרכים.

ושִלַשְתָ - שמוש פעל ותנועה מהימים , והטעם: תהיה נחבא שלשת ימים. תרד מאד - שיתחבא במורד ידוע אצלם. ביום המעשה - המעשה שקדם זכרו: "וישבת בסתר ונחבאת" וגו' (ש"א יט , ב).

ושלשת תרד מאד - פירוש: תעמוד בסתר מחר ומחרתיים , שהוא יום שלישי ליום זה , ותרד מאד בהחבא. אל המקום אשר נסתרת שם - ביום זה שהוא ערב ראש חודש , שהוא יום המעשה. וישבת אצל האבן האזל - פירוש: אבן שהיתה סימן להולכי דרכים. האזל - תרגום 'הליכה'.
ריכוז קישורים