תנ"ך - שמואל א פרק כ פסוק כא - והנה אשלח את־הנער לך מצא את־החצים אם־אמר אמר לנער הנה החצים׀ ממך והנה קחנו ׀ ובאה כי־שלום לך ואין דבר חי־ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהִנֵּה֙ אֶשְׁלַ֣ח אֶת־הַנַּ֔עַר לֵ֖ךְ מְצָ֣א אֶת־הַחִצִּ֑ים אִם־אָמֹר֩ אֹמַ֨ר לַנַּ֜עַר הִנֵּ֥ה הַחִצִּ֣ים׀ מִמְּךָ֣ וָהֵ֗נָּה קָחֶ֧נּוּ ׀ וָבֹ֛אָה כִּי־שָׁל֥וֹם לְךָ֛ וְאֵ֥ין דָּבָ֖ר חַי־יְהוָֽה: (שמואל א פרק כ פסוק כא)

טקסט וניקוד:

וְהִנֵּה אֶשְׁלַח אֶת־הַנַּעַר לֵךְ מְצָא אֶת־הַחִצִּים אִם־אָמֹר אֹמַר לַנַּעַר הִנֵּה הַחִצִּים׀ מִמְּךָ וָהֵנָּה קָחֶנּוּ ׀ וָבֹאָה כִּי־שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר חַי־יְהוָה: (שמואל א פרק כ פסוק כא)

טקסט בלבד:

והנה אשלח את־הנער לך מצא את־החצים אם־אמר אמר לנער הנה החצים׀ ממך והנה קחנו ׀ ובאה כי־שלום לך ואין דבר חי־ה': (שמואל א פרק כ פסוק כא)

תיקון קוראים:

והנה אשלח את־הנער לך מצא את־החצים אם־אמר אמר לנער הנה החצים׀ ממך והנה קחנו ׀ ובאה כי־שלום לך ואין דבר חי־יהוה: (שמואל א פרק כ פסוק כא)
וְהָא אֶשׁלַח יָת עוּלֵימָא אִיזֵיל אֵיתַא יָת גִּררַיָא אִם מֵימַר אֵימַר לְעוּלֵימָא הָא גִררָא מִנָך וּלכָא סַבהִי וְאֵיתַא אֲרֵי שְׁלָם לָך וְלֵית מִדָּעַם בִּישׁ קַיָים הוּא יְיָ :

אמר - ג' חסר: שמ' כא , ה; שו' טו , ב; ש"א כ , כא. שלום לך - ב': שו' ו , כג; ש"א כ , כא.

אמר - ג' חס'; ובאה - ל'; ואין דבר - ל'.

והנה אשלח וגו' - דרך המבקש חץ הירוי: הולך עד מקום שרואה שהחץ הולך , ואינו יכול לכון יפה; פעמים שהוא מחפשה והחץ להלן ממנו , ופעמים שהוא הולך להלן מן החץ ומחפשה; והניחוש הזה יהיה לך:] אם אמור אומר וגו'. [קחנו ובואה - צא אתה בעצמך ממקום מחבואך , וקחנו ובוא אלי , כי אין לך לירא , כי שלום לך; הקדוש ברוך הוא חפץ שתהא כאן ולא תירא , ואפילו שמעתי מאבא רעה.

שלשת החצים - בא בה"א הידיעה , אף על פי שלא זכרם בפסוק; נראה כי יהונתן אמר לדוד כי שלשת החצים יורה לסימן שלשת הימים שהיה נסתר בשדה , לפיכך אמר: החצים - בידיעה. צדה אורה - הה"א רפה ומשפטה במפיק; וכמוהו רבים. ופירושו: לצד האבן אורה החצים , להיות לי האבן למטרה לשלח לי שם הנער ללקוט החצים. והדבר שאומר לנער יהיה לך לסימן , אם 'הנה' ואם 'הלאה' , כי שמא לא אוכל לדבר עמך פנים בפנים , אם במקום ההוא רואים. קחנו ובואה - קח הנער ובא עמו. ואדוני אבי ז"ל פירש: קח זה הסימן ובא. ואין דבר - ואין דבר רע , וכן תירגם יונתן: "ולית מדעם ביש". ונשבע לו: חי יי' - להבטיחו שלא יצוה לו לבוא , אם לא ידע באמת כי אין בדעת אביו להמיתו ולעשות עמו רעה.

החצים ממך והנה - הוא אות שישוב דוד ליהונתן; ואמנם יהיה זה בשיהיה יהונתן מורה החצים , בדרך שלא יגיעו עד האבן שהיתה למטרה. וכאשר יאמר "הלא החצי ממך והלאה" (להלן , לז) הוא אות שיסור דוד מעליו , וזה מבואר מצד הלשון; ואמנם יהיה זה כשיהיה יהונתן מורה החצים , באופן שיעברו האבן שהיתה למטרה.

קחנו - הכנוי לנער. ואין דבר - כמו "ואל תעש לו מאומה" (בר' כב , יב).