תנ"ך - הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו׀ איש את־רעהו ויבכו איש את־רעהו עד־דוד הגדיל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַנַּעַר֘ בָּא֒ וְדָוִ֗ד קָ֚ם מֵאֵ֣צֶל הַנֶּ֔גֶב וַיִּפֹּ֨ל לְאַפָּ֥יו אַ֛רְצָה וַיִּשְׁתַּ֖חוּ שָׁלֹ֣שׁ פְּעָמִ֑ים וַֽיִּשְּׁק֣וּ׀ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֗הוּ וַיִּבְכּוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ עַד־דָּוִ֖ד הִגְדִּֽיל: (שמואל א פרק כ פסוק מא)

טקסט וניקוד:

הַנַּעַר בָּא וְדָוִד קָם מֵאֵצֶל הַנֶּגֶב וַיִּפֹּל לְאַפָּיו אַרְצָה וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַיִּשְּׁקוּ׀ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וַיִּבְכּוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ עַד־דָּוִד הִגְדִּיל: (שמואל א פרק כ פסוק מא)

טקסט בלבד:

הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו׀ איש את־רעהו ויבכו איש את־רעהו עד־דוד הגדיל: (שמואל א פרק כ פסוק מא)

תיקון קוראים:

הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו׀ איש את־רעהו ויבכו איש את־רעהו עד־דוד הגדיל: (שמואל א פרק כ פסוק מא)
עוּלֵימָא אֲתָא וְדָוִיד קָם מִסְטַר אֶבֶן אָתָא דְּלָקֳבֵיל דָּרוֹמָא וּנפַל עַל אַפּוֹהִי עַל אַרעָא וּסגֵיד תְּלָת זִמנִין וְנַשִׁיקוּ גְּבַר יָת חַברֵיהּ וּבכוֹ גְּבַר יָת חַברֵיהּ עַד דְּדָוִיד אַסגִּי :

הנער - ה"י ראשי פסוקים מיחדים (פסוקים שבראשם מלה הפותחת באות ה"א ורק בהם היא באה ללא ו"ו החיבור בראשה): בר' לד , כא; מח , טז; וי' ו , יט; *במ' ז , יט; יט , יא; לב , ד; דב' כח , נד; ש"א כ , מא; ש"ב טז , ח; מ"א ו , יב; יח' ז , כז; יח , כ; צפ' ג , טו; איכה ב , ה; ג , יג.

עד - דוד - ל'.

מאצל הנגב - "מסטר אבן אתא דלקביל דרומא" (ת"י). עד דוד הגדיל - הרבה לבכות.

עד דוד הגדיל - הגדיל הבכי יותר מיהונתן.

קם מאצל הנגב - כי שמע שאמר לנער שיבא העיר , וידע כי אין שם אדם אחר ולפיכך אמר לנער שילך לו כדי שידבר עמו , וקם ממקום הסתר. ופירוש מאצל הנגב כתרגומו: "קם מסטר אבן אתא לקבל דרומא" , כלומר , כי דוד היה נסתר אצל האבן לצד דרומה שלאבן האזל , כמו שאמר "וישבת אצל האבן האזל" (לעיל , יט); ויהונתן שם למטרה האבן לצד צפונה , כדי שלא יראה הנער את דוד בלקטו את החצים. עד דוד הגדיל - לבכות יותר מיהונתן.

והרגיש דוד כי אין שם איש ולזה שלח יהונתן נערו , וקם דוד מהמקום שהיה נסתר בו , ונתן תודה ליהונתן , והשתחוה לו שלש פעמים. ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל - רוצה לומר , שדוד הגדיל לבכות יותר מן הראוי לו , למה שהיה בו מן הפחד מפני שאול.

עד דוד הגדיל - עד שדוד הגדיל הבכי , כטעם "עד עקרה ילדה שבעה" (ש"א ב , ה) , כמו שפרשנו.

ודוד קם מאצל הנגב - פירוש: מצד אבן האזל הדרומי.
ריכוז קישורים