תנ"ך - שמואל א פרק כד פסוק ו - ויאמר לאנשיו חלילה לי מה' אם־אעשה את־הדבר הזה לאדני למשיח ה' לשלח ידי בו כי־משיח ה' הוא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֨אמֶר לַאֲנָשָׁ֜יו חָלִ֧ילָה לִּ֣י מֵיְהוָ֗ה אִם־אֶעֱשֶׂה֩ אֶת־הַדָּבָ֨ר הַזֶּ֤ה לַֽאדֹנִי֙ לִמְשִׁ֣יחַ יְהוָ֔ה לִשְׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בּ֑וֹ כִּֽי־מְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה הֽוּא: (שמואל א פרק כד פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה לִּי מֵיְהוָה אִם־אֶעֱשֶׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי לִמְשִׁיחַ יְהוָה לִשְׁלֹחַ יָדִי בּוֹ כִּי־מְשִׁיחַ יְהוָה הוּא: (שמואל א פרק כד פסוק ו)

טקסט בלבד:

ויאמר לאנשיו חלילה לי מה' אם־אעשה את־הדבר הזה לאדני למשיח ה' לשלח ידי בו כי־משיח ה' הוא: (שמואל א פרק כד פסוק ו)

תיקון קוראים:

ויאמר לאנשיו חלילה לי מיהוה אם־אעשה את־הדבר הזה לאדני למשיח יהוה לשלח ידי בו כי־משיח יהוה הוא: (שמואל א פרק כד פסוק ו)
וַאֲמַר לְגֻברוֹהִי חָס לִי מִן קֳדָם יְיָ אִם אַעֲבֵיד יָת פִּתגָמָא הָדֵין לְרִבּוֹנִי לִמשִׁיחָא דַייָ לְאוֹשָׁטָא יְדִי בֵּיהּ אֲרֵי מְשִׁיחָא דַייָ הוּא :

למשיח יי' - ל'.

ויהי אחרי כן וגומ' ויאמר לאנשיו חלילה - שני מקראות הללו כתובים שלא כסדרן , אלא כיון שהתחיל לדבר בכריתות המעיל , כלה כל דבריו , ואמר שאף בכריתות המעיל נתחרט; ואחר כך חוזר לדברו הראשון , ואומר: ועל שאמרו אנשיו "הנה היום" וגו' (לעיל , ד) - השיב להם: חלילה לי (ראה ל"ב מידות לב).

חלילה לי - הם חשבו כי להרגו הלך אליו , וכראותם כי בא וכנפו בידו , אמרו לו: למה לא הרגתו? אמר להם: חלילה לי.

ויקם דוד ויכרות את כנף המעיל - יתכן לפי הפשט שכבר היה רצון דוד להרגו , ולא השיג ממנו כי אם הכנף , והתחרט אחר זה דוד על מחשבתו , ואע"פ שהותר לו להרגו כי רודף היה , ואמר: חלילה לי מיי' מעשות הדבר הזה; וזה היה בהפלגת חסידותו. עם שזה גם כן יהיה סבה להקל בהריגת המלכים , וידע דוד כי הממלכה תהיה לו , ולזה רצה להרחיק ענין הריגת המלכים משיחי יי'; ולזאת הסבה בעינה צוה להרוג הנער העמלקי (ראה ש"ב א , טו) , אשר הגיד לו שהרג שאול , אע"פ שכבר צוהו שאול על זה; ולזה גם כן צוה להרוג אשר הרגו איש בשת בן שאול (ש"ב ד , יב).