תנ"ך - ויאמר דוד לאנשיו חגרו׀ איש את־חרבו ויחגרו איש את־חרבו ויחגר גם־דוד את־חרבו ויעלו׀ אחרי דוד כארבע מאות איש ומאתים ישבו על־הכלים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד לַאֲנָשָׁ֜יו חִגְר֣וּ׀ אִ֣ישׁ אֶת־חַרְבּ֗וֹ וַֽיַּחְגְּרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־חַרְבּ֔וֹ וַיַּחְגֹּ֥ר גַּם־דָּוִ֖ד אֶת־חַרְבּ֑וֹ וַֽיַּעֲל֣וּ׀ אַחֲרֵ֣י דָוִ֗ד כְּאַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ אִ֔ישׁ וּמָאתַ֖יִם יָשְׁב֥וּ עַל־הַכֵּלִֽים: (שמואל א פרק כה פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲנָשָׁיו חִגְרוּ׀ אִישׁ אֶת־חַרְבּוֹ וַיַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת־חַרְבּוֹ וַיַּחְגֹּר גַּם־דָּוִד אֶת־חַרְבּוֹ וַיַּעֲלוּ׀ אַחֲרֵי דָוִד כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וּמָאתַיִם יָשְׁבוּ עַל־הַכֵּלִים: (שמואל א פרק כה פסוק יג)

טקסט בלבד:

ויאמר דוד לאנשיו חגרו׀ איש את־חרבו ויחגרו איש את־חרבו ויחגר גם־דוד את־חרבו ויעלו׀ אחרי דוד כארבע מאות איש ומאתים ישבו על־הכלים: (שמואל א פרק כה פסוק יג)

תיקון קוראים:

ויאמר דוד לאנשיו חגרו׀ איש את־חרבו ויחגרו איש את־חרבו ויחגר גם־דוד את־חרבו ויעלו׀ אחרי דוד כארבע מאות איש ומאתים ישבו על־הכלים: (שמואל א פרק כה פסוק יג)
וַאֲמַר דָּוִיד לְגֻברוֹהִי זָרִיזוּ גְּבַר יָת חַרבֵּיהּ וְזָרִיזוּ גְּבַר יָת חַרבֵּיהּ וְזָרֵיז אַף דָּוִיד יָת חַרבֵּיהּ וּסלִיקוּ בָּתַר דָּוִיד כְּאַרבַּע מְאָה גֻּברָא וּמָתַן אִשׁתְּאַרוּ לְמִטַר מָנַיָא :

את - ה"י פסוקים בסיפרא 'את את את': ראה ש"א יט , ה. כארבע - ד': ש"א כב , ב; כה , יג; מ"א כב , ו; *זכ' ב , י. כארבע מאות - ג': ש"א כב , ב; כה , יג; מ"א כב , ו.

(את) - ה"י פס' בסיפ' את את את; כארבע - ד'.

ויחגר גם דוד את חרבו - מכאן שמתחילין בדיני נפשות מן הקטנים בדין תחילה (ראה סנה' לו , א). על הכלים - לשמור אהליהם וכליהם.

ויחגור גם דוד חרבו - אע"פ שהיה דיי באנשים אשר עמו , אף על פי כן מרוב כעסו חגר את חרבו. ורבותינו ז"ל (סנה' לו , א) למדו מזה , שדיני נפשות אין מתחילין מן הגדול , ובדיני נפשות דן אותו עם חביריו; והסכימו כי מורד במלכות היה וחייב מיתה , כי כבר ידעו כל ישראל כי דוד נמשח למלך , ובזהו נבל וקראו 'עבד'; והוא נסכם עמהם באחרונה , שאם היה הוא אומר דעתו בראשונה , האחרים לא היו רוצים לחלוק עליו , והיו אומרים כדבריו; לפיכך לא אמר הוא דעתו אלא באחרונה , וזהו: ויחגר גם דוד את חרבו.
ריכוז קישורים