תנ"ך - ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מאד ולו צאן שלשת־אלפים ואלף עזים ויהי בגזז את־צאנו בכרמל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאִ֨ישׁ בְּמָע֜וֹן וּמַעֲשֵׂ֣הוּ בַכַּרְמֶ֗ל וְהָאִישׁ֙ גָּד֣וֹל מְאֹ֔ד וְל֛וֹ צֹ֥אן שְׁלֹשֶׁת־אֲלָפִ֖ים וְאֶ֣לֶף עִזִּ֑ים וַיְהִ֛י בִּגְזֹ֥ז אֶת־צֹאנ֖וֹ בַּכַּרְמֶֽל: (שמואל א פרק כה פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל וְהָאִישׁ גָּדוֹל מְאֹד וְלוֹ צֹאן שְׁלֹשֶׁת־אֲלָפִים וְאֶלֶף עִזִּים וַיְהִי בִּגְזֹז אֶת־צֹאנוֹ בַּכַּרְמֶל: (שמואל א פרק כה פסוק ב)

טקסט בלבד:

ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מאד ולו צאן שלשת־אלפים ואלף עזים ויהי בגזז את־צאנו בכרמל: (שמואל א פרק כה פסוק ב)

תיקון קוראים:

ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מאד ולו צאן שלשת־אלפים ואלף עזים ויהי בגזז את־צאנו בכרמל: (שמואל א פרק כה פסוק ב)
וְגֻברָא בְמָעוֹן וְנִכסוֹהִי בְכַרמְלָא וְגֻברָא רָב לַחדָּא וְלֵיהּ עָן תְּלָתָה אַלפִין וְאֶלֶף עִזִין וַהֲוָה בְּמִגַּז יָת עָנֵיהּ בְּכַרמְלָא :

ומעשהו - ג': שו' יג , יב; ש"א כה , ב; תה' סד , י.

ומעשהו - ג'.

ואיש במעון - שם העיר. ומעשהו - מקנהו וקניינו. גדול - עשיר. ויהי בגזוז... צאנו בכרמל - ויהי יום אחד , בהגיע עת גזז צאנו בכרמל , ודרכו היה לעשות משתה ויום טוב לגוזזי הצאן , "וישמע דוד" וגו' (להלן , ד).

ואיש במעון ומעשהו בכרמל - דירתו היתה במעון ומעשהו בכרמל. כל נכסי אדם , כגון: תבואה ויין צאן ובקר , נקרא 'מעשהו' , שכן הוא אומר "באספך את מעשיך מן השדה" (שמ' כג , טז). והאיש גדול מאד - בעושר.

ואיש במעון - 'מעון' - שם עיר הנזכר בערי יהודה (יהו' טו , נה) , כי משבט יהודה היה זה האיש , ממשפחת כלב. ומעשהו בכרמל - מקום שהוא עבוד בזריעה ובאילנות יקרא 'כרמל' , כמו שנאמר "והיה המדבר לכרמל" (יש' לב , טו). ופירוש מעשהו: מקנהו , כי המקנה נקרא 'מעשה' ו'מלאכה' , כמו שנאמר "לרגל המלאכה אשר לפני" (בר' לג , יד). ויתכן לפרש 'כרמל' זה: שם עיר הנזכר בערי בני יהודה סמוך למעון , כמו שכתוב "מעון כרמל וזיף ויוטה" (יהו' טו , נה). ונראה , כי אלה המקומות סמוכים למדבר פארן , שירד שם דוד כשנפרד משאול אחר שנשבע לו; כי דוד מהמדבר שלח לנבל , כמו שכתוב "וישמע דוד במדבר כי גוזז נבל את צאנו" (להלן , ד). או הלך לו אחר כן ממדבר פארן למדבר מעון ולמדבר זיף , כי אלה המקומות קרובים כמו שכתוב , כי הזיפים הלשינו אותו פעם אחרת משם , כמו שכתוב (ש"א כו , ב). ולו צאן - צאן - פעם כלל לכבשים ולעזים , וזהו ברוב , והֵנָה הוא על הכבשים לבד , שהרי אמר אחריו: ואלף עזים; וכן בכל מקום שזוכר אותו לעניין גיזה , כמו "גז צאנך תתן לו" (דב' יח , ד) , הוא על הכבשים לבד.

ואיש במעון ומעשהו בכרמל - אמר במעון , להורות שלא היה יושב בעיר , והיה לו מעון אצל מעשהו שהיה בכרמל , רוצה לומר: כי בכרמל היו שדותיו וגניו וכרמיו , ולרוב עשרו שם מעונו שם. או רצה באמרו במעון: שהיה יושב במקום נכבד , והיה מעשהו רחוק ממנו , כי היה מעשהו בכרמל. וזה הפירוש השני הוא הנכון אצלנו. והאיש גדול מאד - רוצה לומר: שהיה עשרו רב. ויהי בגזוז את צאנו בכרמל - רוצה לומר: שבעת גזיזת צאנו היה בכרמל.

והאיש גדול מאד - בעשר , כמו ברזלי (ש"ב יט , לג); כי זה השם הוא משותף למינים רבים , והיותר יקר במעלת הנפש העיונית , כל שכן הנבואיית. ויהי בגזז את צאנו בכרמל - כאלו אמר: ויהי הזמן או הענין שהיה גוזז צאנו בכרמל.
ריכוז קישורים