תנ"ך - ושם
האיש
נבל
ושם
אשתו
אבגיל
והאשה
טובת־שכל
ויפת
תאר
והאיש
קשה
ורע
מעללים
והוא
כלבו
כלבי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְשֵׁ֤ם
הָאִישׁ֙
נָבָ֔ל
וְשֵׁ֥ם
אִשְׁתּ֖וֹ
אֲבִגָ֑יִל
וְהָאִשָּׁ֤ה
טֽוֹבַת־שֶׂ֙כֶל֙
וִ֣יפַת
תֹּ֔אַר
וְהָאִ֥ישׁ
קָשֶׁ֛ה
וְרַ֥ע
מַעֲלָלִ֖ים
וְה֥וּא
כָֽלִבִּֽו
כָֽלִבִּֽי:
(שמואל א פרק כה פסוק ג)
וְשֵׁם
הָאִישׁ
נָבָל
וְשֵׁם
אִשְׁתּוֹ
אֲבִגָיִל
וְהָאִשָּׁה
טוֹבַת־שֶׂכֶל
וִיפַת
תֹּאַר
וְהָאִישׁ
קָשֶׁה
וְרַע
מַעֲלָלִים
וְהוּא
כָלִבִּו
כָלִבִּי:
(שמואל א פרק כה פסוק ג)
ושם
האיש
נבל
ושם
אשתו
אבגיל
והאשה
טובת־שכל
ויפת
תאר
והאיש
קשה
ורע
מעללים
והוא
כלבו
כלבי:
(שמואל א פרק כה פסוק ג)
ושם
האיש
נבל
ושם
אשתו
אבגיל
והאשה
טובת־שכל
ויפת
תאר
והאיש
קשה
ורע
מעללים
והוא
כלבו
כלבי:
(שמואל א פרק כה פסוק ג)
וְשׁוּם
גֻּברָא
נָבָל
וְשׁוּם
אִתְּתֵיהּ
אֲבִיגָיִל
וְאִתְּתָא
חַכִּימַת
מַדַּע
וְשַׁפִּירַת
רֵיו
וְגֻברָא
קְשֵׁי
וּבִישׁ
עוּבָדִין
וְהוּא
מִדְּבֵית
כָּלֵב
:
ושם
-
י"ג
ראשי
פסוקים:
ראה
ש"א
יד
,
נ.
והאשה
-
ה':
במ'
ה
,
לא;
דב'
כב
,
כב;
ש"א
כה
,
ג;
ש"ב
יא
,
ב;
מ"א
ג
,
יז.
שכל
-
ה'
בסגול
(ד'
כתיב
שי"ן
ואחד
כתיב
סמ"ך
,
בלישנא):
ש"א
כה
,
ג;
קה'
י
,
ו;
*עז'
ח
,
יח;
נחמ'
ח
,
ח;
דה"א
כו
,
יד.
קשה
-
ה'
(בלישנא):
שמ'
יח
,
כו;
*דב'
לא
,
כז;
ש"א
כה
,
ג;
יש'
יט
,
ד;
מח
,
ד.
(שכל)
[קשה
הקשה]
ה'
וסימנהון
מדעתי
סכרת
לגוברא
דמלוי
חריפן.
ושם
-
י"ג
ראש'
פסו';
אבגיל
-
ל'
חס';
והאשה
-
ה';
שכל
-
ה';
קשה
-
ה';
כלבו
-
כלבי
קרי.
והוא
כלבי
-
מבית
כָּלֵב
(ראה
מ"ש
כג
,
ט).
והאשה
טובת
שכל
-
כלומר:
אם
הוא
היה
קשה
ורע
מעללים
-
אין
בכך
כלום
,
כי
האשה
היתה
חכמה
,
ויודעת
להשכיל
כל
דבר
ולתקן
כל
מה
שהוא
היה
מקלקל.
והוא
כלבו
-
מזרע
כָּלֵב
,
וכן
תירגם
יונתן:
"והוא
מדבית
כלב".
ושם
האיש
נבל
-
מה
שספר
הנה
שם
האיש
ועניינו
,
שאמר
והאיש
קשה
ורע
מעללים
,
ושם
האשה
ועניינה
,
שאמר
והאשה
טובת
שכל
וגו'
-
על
מעשיהם
העתידים:
כי
הוא
עשה
מעשה
נבל
ואיש
רע
,
והיא
עשתה
בשכל
ובחכמה.
טובת
שכל
-
כתרגומו:
"חכימת
מדע";
ויש
מפרשים
שכל:
עניין
עיון
והבטה
,
כאלו
אמר
'טובת
מראה'.
וכתב
אדוני
אבי
ז"ל
,
כי
נבל
לא
היה
זה
שמו
שקראו
לו
אבותיו
,
אבל
מרוב
גריעותו
היו
קוראין
אותו
בני
אדם
'נבל'.
והוא
כלבי
-
היו"ד
לְיַחַש
,
לפי
שהיה
ממשפחת
'כָּלֵב'
קראו
כן
,
וכן
תירגם
יונתן:
"והוא
מדבית
כלב".
והכתוב
הוא
בוי"ו:
כלבו;
ואפשר
לפרש
הכ"ף
לשמוש
לפי
הכתוב
,
רוצה
לומר:
כי
היה
מראה
מעשיו
רעים
כמו
שהיה
לבו
רע;
כי
יש
בני
אדם
מעשיהם
נאים
ולבם
רע
,
והוא
היה
תוכו
כברו
וברו
כתוכו
לרעה.
וגם
הקרי
יש
לפרשו
על
זה
הדרך
,
כי
כל
אדם
ששואל
ממנו
הוא
היה
אומר
עליו:
הוא
כְּלִבִי
-
כמו
שהייתי
חושב
עליו
כי
ימנע
שאלתי
,
כן
היה;
ועל
הדרך
הזה
אמר
הכתוב
על
'רע
עין'
"כי
כמו
שער
בנפשו
כן
הוא"
(מש'
כג
,
ז).
ויש
לפרשו
מעניין
'כֶּלֶב':
מרוב
גריעות
מעשיו
יחסו
לכלב.
והוא
כלבי
-
רוצה
לומר:
שלרוב
אכזריותו
היה
תכונתו
בתכונת
הכלבים
,
ששונאים
בני
מינם
וינבחו
להם
בבאם
אצלם
,
ולא
יניחום
לאכול
מהנמצא
בבית
,
ואע"פ
שלא
יגרע
ממאכלם
דבר;
וזה
ממה
שיורה
כי
רוע
נבל
היה
בענין
הכילות.
ושם
האיש
נבל
וגו'
-
כל
זה
הפסוק
עם
רב
פרטיו
הכרחי
להצעות
ולהקדמות
ידיעה
למה
שעתיד
לזכור
בכל
ענינו.
כלבי
-
שם
יחס
מ'כָלֵב'.
והוא
כלבי
-
תרגמו:
"והוא
מדבית
כלב".