תנ"ך - ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל והאשה טובת־שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבו כלבי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשֵׁ֤ם הָאִישׁ֙ נָבָ֔ל וְשֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ אֲבִגָ֑יִל וְהָאִשָּׁ֤ה טֽוֹבַת־שֶׂ֙כֶל֙ וִ֣יפַת תֹּ֔אַר וְהָאִ֥ישׁ קָשֶׁ֛ה וְרַ֥ע מַעֲלָלִ֖ים וְה֥וּא כָֽלִבִּֽו כָֽלִבִּֽי: (שמואל א פרק כה פסוק ג)

טקסט וניקוד:

וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל וְהָאִשָּׁה טוֹבַת־שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים וְהוּא כָלִבִּו כָלִבִּי: (שמואל א פרק כה פסוק ג)

טקסט בלבד:

ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל והאשה טובת־שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבו כלבי: (שמואל א פרק כה פסוק ג)

תיקון קוראים:

ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל והאשה טובת־שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבו כלבי: (שמואל א פרק כה פסוק ג)
וְשׁוּם גֻּברָא נָבָל וְשׁוּם אִתְּתֵיהּ אֲבִיגָיִל וְאִתְּתָא חַכִּימַת מַדַּע וְשַׁפִּירַת רֵיו וְגֻברָא קְשֵׁי וּבִישׁ עוּבָדִין וְהוּא מִדְּבֵית כָּלֵב :

ושם - י"ג ראשי פסוקים: ראה ש"א יד , נ. והאשה - ה': במ' ה , לא; דב' כב , כב; ש"א כה , ג; ש"ב יא , ב; מ"א ג , יז. שכל - ה' בסגול (ד' כתיב שי"ן ואחד כתיב סמ"ך , בלישנא): ש"א כה , ג; קה' י , ו; *עז' ח , יח; נחמ' ח , ח; דה"א כו , יד. קשה - ה' (בלישנא): שמ' יח , כו; *דב' לא , כז; ש"א כה , ג; יש' יט , ד; מח , ד.

(שכל) [קשה הקשה] ה' וסימנהון מדעתי סכרת לגוברא דמלוי חריפן.

ושם - י"ג ראש' פסו'; אבגיל - ל' חס'; והאשה - ה'; שכל - ה'; קשה - ה'; כלבו - כלבי קרי.

והוא כלבי - מבית כָּלֵב (ראה מ"ש כג , ט).

והאשה טובת שכל - כלומר: אם הוא היה קשה ורע מעללים - אין בכך כלום , כי האשה היתה חכמה , ויודעת להשכיל כל דבר ולתקן כל מה שהוא היה מקלקל. והוא כלבו - מזרע כָּלֵב , וכן תירגם יונתן: "והוא מדבית כלב".

ושם האיש נבל - מה שספר הנה שם האיש ועניינו , שאמר והאיש קשה ורע מעללים , ושם האשה ועניינה , שאמר והאשה טובת שכל וגו' - על מעשיהם העתידים: כי הוא עשה מעשה נבל ואיש רע , והיא עשתה בשכל ובחכמה. טובת שכל - כתרגומו: "חכימת מדע"; ויש מפרשים שכל: עניין עיון והבטה , כאלו אמר 'טובת מראה'. וכתב אדוני אבי ז"ל , כי נבל לא היה זה שמו שקראו לו אבותיו , אבל מרוב גריעותו היו קוראין אותו בני אדם 'נבל'. והוא כלבי - היו"ד לְיַחַש , לפי שהיה ממשפחת 'כָּלֵב' קראו כן , וכן תירגם יונתן: "והוא מדבית כלב". והכתוב הוא בוי"ו: כלבו; ואפשר לפרש הכ"ף לשמוש לפי הכתוב , רוצה לומר: כי היה מראה מעשיו רעים כמו שהיה לבו רע; כי יש בני אדם מעשיהם נאים ולבם רע , והוא היה תוכו כברו וברו כתוכו לרעה. וגם הקרי יש לפרשו על זה הדרך , כי כל אדם ששואל ממנו הוא היה אומר עליו: הוא כְּלִבִי - כמו שהייתי חושב עליו כי ימנע שאלתי , כן היה; ועל הדרך הזה אמר הכתוב על 'רע עין' "כי כמו שער בנפשו כן הוא" (מש' כג , ז). ויש לפרשו מעניין 'כֶּלֶב': מרוב גריעות מעשיו יחסו לכלב.

והוא כלבי - רוצה לומר: שלרוב אכזריותו היה תכונתו בתכונת הכלבים , ששונאים בני מינם וינבחו להם בבאם אצלם , ולא יניחום לאכול מהנמצא בבית , ואע"פ שלא יגרע ממאכלם דבר; וזה ממה שיורה כי רוע נבל היה בענין הכילות.

ושם האיש נבל וגו' - כל זה הפסוק עם רב פרטיו הכרחי להצעות ולהקדמות ידיעה למה שעתיד לזכור בכל ענינו. כלבי - שם יחס מ'כָלֵב'.

והוא כלבי - תרגמו: "והוא מדבית כלב".
ריכוז קישורים