תנ"ך - ואולם חי־ה' אלהי ישראל אשר מנעני מהרע אתך כי׀ לולי מהרת ותבאתי ותבאת לקראתי כי אם־נותר לנבל עד־אור הבקר משתין בקיר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאוּלָ֗ם חַי־יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר מְנָעַ֔נִי מֵהָרַ֖ע אֹתָ֑ךְ כִּ֣י׀ לוּלֵ֣י מִהַ֗רְתְּ וַתָּבֹאת֙י וַתָּבֹאת֙ לִקְרָאתִ֔י כִּ֣י אִם־נוֹתַ֧ר לְנָבָ֛ל עַד־א֥וֹר הַבֹּ֖קֶר מַשְׁתִּ֥ין בְּקִֽיר: (שמואל א פרק כה פסוק לד)

טקסט וניקוד:

וְאוּלָם חַי־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מְנָעַנִי מֵהָרַע אֹתָךְ כִּי׀ לוּלֵי מִהַרְתְּ וַתָּבֹאתי וַתָּבֹאת לִקְרָאתִי כִּי אִם־נוֹתַר לְנָבָל עַד־אוֹר הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר: (שמואל א פרק כה פסוק לד)

טקסט בלבד:

ואולם חי־ה' אלהי ישראל אשר מנעני מהרע אתך כי׀ לולי מהרת ותבאתי ותבאת לקראתי כי אם־נותר לנבל עד־אור הבקר משתין בקיר: (שמואל א פרק כה פסוק לד)

תיקון קוראים:

ואולם חי־יהוה אלהי ישראל אשר מנעני מהרע אתך כי׀ לולי מהרת ותבאתי ותבאת לקראתי כי אם־נותר לנבל עד־אור הבקר משתין בקיר: (שמואל א פרק כה פסוק לד)

וּברַם קַיָים הוּא יְיָ אֱלָהָא דְיִשׂרָאֵל דְּמַנעַנִי מִלְאַבאָשָׁא לִיך אֲרֵי אִלוּ לָא פוֹן אוֹחִית וַאֲתֵית לְקַדָּמוּתִי אֱלָהֵין אִשׁתְּאַר לְנָבָל עַד מֵיהַר צַפרָא יָדַע מַדַּע :

ואולם - ה' ראשי פסוקים: שמ' ט , טז; במ' יד , כא; ש"א כה , לד; מ"א ז , ז; מי' ג , ח. וכל איוב בר מן ג' ('אולם'): איוב ב , ה; ה , ח; יג , ג. אור הבקר - ו': ראה ש"א יד , לו.

ואולם - ה' רא' פס' וכל איוב ב' מ' ג'; מהרע - ל'; ותבאתי - ותבאת ק'; אור הבקר - ו'.

מהרע אותך - כמו 'לך'. ותבאתי - כן כתוב , וקרי 'ותבאת'; ובמלה בכתוב שני סימני נקבה: עבר ועתיד , כי לשון העתיד 'תבאי' ולשון עבר 'באת' , והיה הכפל הזה במלה מורה על זריזות ביאתה; וכן בקרי משני הסימנים.

חי יי' אלהי ישראל - גם זה ידוע ליודעים , ומה לעני שאינו יודע.

ותבאת לקראתי - מלה מורכבת היא , מן 'ותבאי' , ומן 'ובאת' , שאו זה או זה היה לו לומר , והרכיב המלה משתיהם , ואמר: ותבאת; כמו שמזכיר חיוג מלות מורכבות (אותיות הנוח: 'בוא').