ותהיין
-
ה'
כתיב
בנביאים
(בלישנא):
ש"א
כה
,
מג;
יח'
ז
,
ד
,
ט;
כט
,
יב;
לד
,
י.
וכל
אורייתא
דכותהון
בר
מן
ג':
וי'
כג
,
טו
,
יז;
ומן
במ'
לה
,
יא
עד
סוף
הספר.
גם
שתיהן
-
האחת
לרבות
האחרת.
ואמר
זה
,
להודיע
כי
אלו
שתיהן
היו
לו
לנשים
,
ולא
מיכל
,
כי
שאול
נתנה
לפלטי
בן
ליש
,
לפיכך
אמר:
ושאול
נתן
את
מיכל
בתו.
ויש
לשאול:
הרי
מיכל
אשת
דוד
היתה
,
איך
נתנה
שאול
לבעל
אחר?
ואיך
לקחה
פלטי
בן
ליש
והיא
אשת
איש?
ואם
תאמר
כי
בעבירה
ובאיסור
נעשה
,
איך
לקחה
אחר
כן
דוד
,
והנה
היתה
אסורה
לו
,
כיון
שנבעלה
ברצון
לאחר
בעודה
אשתו?
ויש
מרבותינו
ז"ל
שאמרו
(סנה'
יט
,
ב)
,
כי
קדושי
פלטי
במיכל
בעבירה
היו;
ומהם
אמרו
,
כי
קדושי
טעות
היו
לו
לדוד
במיכל
,
במה
שאמר
"יעשרנו
המלך
עושר
גדול"
(ש"א
יז
,
כה)
,
ואותו
היה
מִלְוֶה
אצל
שאול
,
והמקדש
במלוה
אינה
מקודשת;
ואע"פ
שהיו
ערלות
פלשתים
קדושין
גם
כן
,
חשב
שאול
כי
דעת
דוד
על
העשר
שהוא
מלוה
,
ודוד
לא
היה
דעתו
אלא
על
מאתים
ערלות
,
שהרי
למֹהַר
נתנם
ולקידושין;
ומהם
אמרו
(שם)
,
כי
פלטי
בן
ליש
לא
בא
עליה
,
וכל
הימים
שהיתה
עמו
חרב
היה
בינו
לבינה
שלא
יגע
בה;
ומה
שאמר
"הלך
ובכה
אחריה"
(ש"ב
ג
,
טז)
-
על
המצוה
הזאת
שהלכה
מידו
,
שהיה
כל
כך
כובש
את
יצרו;
וכל
אלה
הדברים
רחוקים
מדרך
הפשט.
והנכון
בעיני
,
כי
גט
נתן
דוד
למיכל
,
כי
כן
ראינו
ששנא
שאול
את
דוד
אחר
שנתחתן
עמו
,
עד
שברח
דוד
מפני
שאול.
וכראות
שאול
כי
דוד
היה
בורח
,
אע"פ
שהיה
חוזר
אליו
לפעמים
,
הכריחו
לתת
גט
לבתו
שלא
תשב
עגונה
,
ועשה
כן;
ושאול
נתנה
לאשה
לפלטי
בן
ליש.
ואם
תאמר:
אם
כן
אסור
היה
לדוד
להחזירה
,
כי
אסור
לאדם
להחזיר
גרושתו
אחר
שנשאת
לאחר
,
או
שנתארסה?
נאמר
,
כי
לא
מרצונו
נתן
דוד
הגט.
ואם
תאמר:
מי
הכריחו
,
והלא
הוא
ברח
מאת
שאול?
אע"פ
שברח
,
ראינו
שהיה
עם
שאול
אחר
כן
,
כמו
שאמר
"אם
פקד
יפקדני
אביך"
(ש"א
כ
,
ו)
וכל
העניין
,
שהוא
מורה
כי
אחר
שברח
היה
עמו
,
ובעוד
שהיה
עמו
הכריחו
לתת
הגט
,
ו'גט
המעושה'
בישראל
שלא
כדין
-
פסול.
ואם
תאמר:
וכי
לא
היו
יודעים
בית
דינו
שלשאול
כי
הגט
פסול?
אפשר
שהיה
דעתם
כי
כדין
היה
,
אחרי
אשר
היה
רצון
המלך.
וטוב
מזה
עוד
שנאמר
,
כי
דוד
קודם
שנתן
הגט
,
אמר
בפני
שני
עדים
מאוהביו:
ראו
שאני
אנוס
בנתינת
הגט
,
והסתירו
הדבר
-
ונתן
הגט;
והנה
לא
היה
הגט
גט
,
ופלטי
בן
ליש
לא
ידע
,
ומיכל
לא
ידעה
,
והיו
סבורים
כי
הגט
גט.
ואפשר
גם
כן
כי
הגט
היה
מתחילתו
כהוגן
,
ועל
ידי
שליח
שלחו
דוד
,
ואחר
כן
בטלו
קודם
שיגיע
גט
לידה
,
והם
לא
ידעו;
והנה
מיכל
נבעלה
בטעות
ולא
נאסרה
על
דוד
,
והיה
זה
כמי
שנבעלה
באונס
,
כי
היתה
סבורה
שהגט
גט
כשר
,
כי
האונס
והשגגה
שווים
באשת
איש;
וכן
אמרו
(ראה
ספ"ב
ז):
"והיא
לא
נתפשה"
(במ'
ה
,
יג)
-
פרט
לאנוסה
,
(וספ"ז
ה
,
כז)
"ותמעול
מעל
באישה"
(שם
,
כז)
-
פרט
לשוגגת
,
שמותרת
לבעלה.