תנ"ך - והגדתי
לו
כי־שפט
אני
את־ביתו
עד־עולם
בעון
אשר־ידע
כי־מקללים
להם
בניו
ולא
כהה
בם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהִגַּ֣דְתִּי
ל֔וֹ
כִּֽי־שֹׁפֵ֥ט
אֲנִ֛י
אֶת־בֵּית֖וֹ
עַד־עוֹלָ֑ם
בַּעֲוֺ֣ן
אֲשֶׁר־יָדַ֗ע
כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים
לָהֶם֙
בָּנָ֔יו
וְלֹ֥א
כִהָ֖ה
בָּֽם:
(שמואל א פרק ג פסוק יג)
וְהִגַּדְתִּי
לוֹ
כִּי־שֹׁפֵט
אֲנִי
אֶת־בֵּיתוֹ
עַד־עוֹלָם
בַּעֲוֺן
אֲשֶׁר־יָדַע
כִּי־מְקַלֲלִים
לָהֶם
בָּנָיו
וְלֹא
כִהָה
בָּם:
(שמואל א פרק ג פסוק יג)
והגדתי
לו
כי־שפט
אני
את־ביתו
עד־עולם
בעון
אשר־ידע
כי־מקללים
להם
בניו
ולא
כהה
בם:
(שמואל א פרק ג פסוק יג)
והגדתי
לו
כי־שפט
אני
את־ביתו
עד־עולם
בעון
אשר־ידע
כי־מקללים
להם
בניו
ולא
כהה
בם:
(שמואל א פרק ג פסוק יג)
וְחַוִיתִי
לֵיהּ
אֲרֵי
מִתפְּרַע
אֲנָא
מִן
אֱנָשׁ
בֵּיתֵיהּ
עַד
עָלְמָא
בְּחוֹבִין
דִּידַע
אֲרֵי
מַרגְּזִין
לְהוֹן
בְּנוֹהִי
וְלָא
כְהָא
בְּהוֹן
:
כי
מקללים
להם
בניו
-
'מקללים
לי'
היה
לו
לומר
,
אלא
שכינה
הכתוב.
מקללים
-
מקילים;
וכן
כל
'קללה'
לשון
קלות
וביזיון
הוא.
ולא
כיהה
-
לא
היכהה
פניהם
להעבירם
מגדולתם.
והגדתי
לו
כי
שופט
אני
את
ביתו
עד
עולם
-
לכן
נגליתי
לך
,
להגיד
לו
כי
שופט
אני
את
ביתו
עד
עולם.
ולא
כהה
בם
-
פתרונו:
לא
גער
בם;
ואין
לו
דומה
,
אלא
לפי
העיניין.
כי
מקללים
להם
בניו
-
כי
מבזים
להם
בניו
את
שמי
,
ואינו
גוער
בהם.
מקללים
-
כמו
'מקילים'
,
שנוהגין
בי
קלות;
כמו
"קללת
אלהים
תלוי"
(דב'
כא
,
כג).
ואל
תתמה
שכתוב
בשני
למדי"ן
,
לפי
שהן
רפין
,
אבל
"בוזיי
יקלו"
(ש"א
ב
,
ל)
כתוב
בלמ"ד
אחת
,
לפי
שהיא
דגושה.
והיה
לו
לומר
'כי
מקללים
לי
בניו'
,
אלא
תיקון
סופרים
הוא
(ראה
תנח'
בשלח
,
טז).
כי
שופט
אני
-
לא
יכלה
משפטי
בזרעו
עד
זמן
קצוב
,
אלא
עד
עולם
אשפטם
שיתבזו
ויקצרו
ימיהם.
בעון
אשר
ידע
-
'בעון'
סמוך
למלת
'אשר'
,
כאלו
אמר:
בעוון
הדבר
אשר
ידע.
ובעוונו
ילקה
זרעו
עד
עולם
,
כמו
שכתוב
"ומשלם
עון
אבות
אל
חיק
בניהם
אחריהם"
(יר'
לב
,
יח);
ואע"פ
שיהיו
בבניו
זכאים
,
האל
יתעלה
שמו
,
קורא
הדורות
מראש
ויודע
מה
להיות
,
ידע
כי
לא
יהיה
בבניו
עד
עולם
שיהיה
זכאי
כל
כך
שלא
יזכר
לו
עון
אבותיו
זה.
כי
מקללים
להם
בניו
-
תיקון
סופרים;
כי
'לו'
רוצה
לומר
-
לאל
יתברך
-
אלא
שכנה
הכתוב;
וזה
אחד
משמונה
עשר
פסוקים
שהם
תיקון
סופרים
(ראה
תנח'
בשלח
,
טז).
וה'קללה'
הזאת
-
עניין
'בזיון'
,
כמו
שאמר
עליהם
"ובוזי
יקלו"
(ש"א
ב
,
ל).
ויונתן
תרגם:
"ארי
מרגזין
להון
בנוהי".
ולא
כהה
בם
-
לא
עצרם
ולא
מנעם;
ואע"פ
שאמר
"אל
בני
כי
לא
טובה
השמועה"
(ש"א
ב
,
כד)
,
זה
היה
לעת
זקנתו
,
שלא
היו
יריאים
ממנו
,
ומתחלת
עשותם
הרע
היה
לו
למנעם
ולהריב
עמהם
בחזקה
,
ולא
עשה
כן.
מקללים
להם
בניו
ולא
כהה
בם
-
הרצון
בזה
,
שהוא
ידע
כי
ישראל
היו
מקללים
בניו
בסבת
העושק
שהיו
עושקים
אותם
בית
עלי
,
ממה
שהיו
חוטפים
מהם
מהזבחים
,
ובעבור
העצלה
שהיתה
בהם
מהקרבת
הקרבנות
אשר
הובאו
להם
,
עד
שכבר
ישכבון
,
וקרבנות
הנשים
הצובאות
פתח
אהל
מועד
לא
קרבו
עדיין.
והנה
לא
הוכיחם
עלי
על
זה
באופן
שימנעו
מעשות
כן
,
אבל
אמר
להם
"אל
בני
כי
לא
טובה
השמועה"
וגו'
(ש"א
ב
,
כד)
,
ולא
דקדק
אחר
זה
שיוסרו
מאלו
החטאים.
להם
-
לעצמם;
כטעם
"האותי
הם
מכעיסים"
וגו'
"הלא
אותם
למען
בושת
פניהם"
(יר'
ז
,
יט).
והשם
אינו
חפץ
"במות
המת"
(יח'
יח
,
לב)
,
כי
אם
"בשובו
מדרכו
וחיה"
(שם
,
כג)
,
ואם
כתב
"כי
חפץ
יי'
להמיתם"
(ש"א
ב
,
כה);
ואין
פה
מקום
הדבור
על
זה.
כהה
-
חסר
הפעול
והוא
'פנים'
,
וזה
הפך
"יאר
יי'
פניו"
וגו'
(במ'
ו
,
כה).
מקללים
להם
-
כינה
הכתוב.
נפל
ממנו
הדגש
להקל.
ולא
כהה
בהם
-
לא
מיחה.
אין
לו
דומה.