תנ"ך - והגדתי לו כי־שפט אני את־ביתו עד־עולם בעון אשר־ידע כי־מקללים להם בניו ולא כהה בם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהִגַּ֣דְתִּי ל֔וֹ כִּֽי־שֹׁפֵ֥ט אֲנִ֛י אֶת־בֵּית֖וֹ עַד־עוֹלָ֑ם בַּעֲוֺ֣ן אֲשֶׁר־יָדַ֗ע כִּֽי־מְקַלֲלִ֤ים לָהֶם֙ בָּנָ֔יו וְלֹ֥א כִהָ֖ה בָּֽם: (שמואל א פרק ג פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וְהִגַּדְתִּי לוֹ כִּי־שֹׁפֵט אֲנִי אֶת־בֵּיתוֹ עַד־עוֹלָם בַּעֲוֺן אֲשֶׁר־יָדַע כִּי־מְקַלֲלִים לָהֶם בָּנָיו וְלֹא כִהָה בָּם: (שמואל א פרק ג פסוק יג)

טקסט בלבד:

והגדתי לו כי־שפט אני את־ביתו עד־עולם בעון אשר־ידע כי־מקללים להם בניו ולא כהה בם: (שמואל א פרק ג פסוק יג)

תיקון קוראים:

והגדתי לו כי־שפט אני את־ביתו עד־עולם בעון אשר־ידע כי־מקללים להם בניו ולא כהה בם: (שמואל א פרק ג פסוק יג)
וְחַוִיתִי לֵיהּ אֲרֵי מִתפְּרַע אֲנָא מִן אֱנָשׁ בֵּיתֵיהּ עַד עָלְמָא בְּחוֹבִין דִּידַע אֲרֵי מַרגְּזִין לְהוֹן בְּנוֹהִי וְלָא כְהָא בְּהוֹן :

כהה - ל'.

כי מקללים להם בניו - 'מקללים לי' היה לו לומר , אלא שכינה הכתוב. מקללים - מקילים; וכן כל 'קללה' לשון קלות וביזיון הוא. ולא כיהה - לא היכהה פניהם להעבירם מגדולתם.

והגדתי לו כי שופט אני את ביתו עד עולם - לכן נגליתי לך , להגיד לו כי שופט אני את ביתו עד עולם. ולא כהה בם - פתרונו: לא גער בם; ואין לו דומה , אלא לפי העיניין. כי מקללים להם בניו - כי מבזים להם בניו את שמי , ואינו גוער בהם. מקללים - כמו 'מקילים' , שנוהגין בי קלות; כמו "קללת אלהים תלוי" (דב' כא , כג). ואל תתמה שכתוב בשני למדי"ן , לפי שהן רפין , אבל "בוזיי יקלו" (ש"א ב , ל) כתוב בלמ"ד אחת , לפי שהיא דגושה. והיה לו לומר 'כי מקללים לי בניו' , אלא תיקון סופרים הוא (ראה תנח' בשלח , טז).

כי שופט אני - לא יכלה משפטי בזרעו עד זמן קצוב , אלא עד עולם אשפטם שיתבזו ויקצרו ימיהם. בעון אשר ידע - 'בעון' סמוך למלת 'אשר' , כאלו אמר: בעוון הדבר אשר ידע. ובעוונו ילקה זרעו עד עולם , כמו שכתוב "ומשלם עון אבות אל חיק בניהם אחריהם" (יר' לב , יח); ואע"פ שיהיו בבניו זכאים , האל יתעלה שמו , קורא הדורות מראש ויודע מה להיות , ידע כי לא יהיה בבניו עד עולם שיהיה זכאי כל כך שלא יזכר לו עון אבותיו זה. כי מקללים להם בניו - תיקון סופרים; כי 'לו' רוצה לומר - לאל יתברך - אלא שכנה הכתוב; וזה אחד משמונה עשר פסוקים שהם תיקון סופרים (ראה תנח' בשלח , טז). וה'קללה' הזאת - עניין 'בזיון' , כמו שאמר עליהם "ובוזי יקלו" (ש"א ב , ל). ויונתן תרגם: "ארי מרגזין להון בנוהי". ולא כהה בם - לא עצרם ולא מנעם; ואע"פ שאמר "אל בני כי לא טובה השמועה" (ש"א ב , כד) , זה היה לעת זקנתו , שלא היו יריאים ממנו , ומתחלת עשותם הרע היה לו למנעם ולהריב עמהם בחזקה , ולא עשה כן.

מקללים להם בניו ולא כהה בם - הרצון בזה , שהוא ידע כי ישראל היו מקללים בניו בסבת העושק שהיו עושקים אותם בית עלי , ממה שהיו חוטפים מהם מהזבחים , ובעבור העצלה שהיתה בהם מהקרבת הקרבנות אשר הובאו להם , עד שכבר ישכבון , וקרבנות הנשים הצובאות פתח אהל מועד לא קרבו עדיין. והנה לא הוכיחם עלי על זה באופן שימנעו מעשות כן , אבל אמר להם "אל בני כי לא טובה השמועה" וגו' (ש"א ב , כד) , ולא דקדק אחר זה שיוסרו מאלו החטאים.

להם - לעצמם; כטעם "האותי הם מכעיסים" וגו' "הלא אותם למען בושת פניהם" (יר' ז , יט). והשם אינו חפץ "במות המת" (יח' יח , לב) , כי אם "בשובו מדרכו וחיה" (שם , כג) , ואם כתב "כי חפץ יי' להמיתם" (ש"א ב , כה); ואין פה מקום הדבור על זה. כהה - חסר הפעול והוא 'פנים' , וזה הפך "יאר יי' פניו" וגו' (במ' ו , כה).

מקללים להם - כינה הכתוב. נפל ממנו הדגש להקל. ולא כהה בהם - לא מיחה. אין לו דומה.
ריכוז קישורים