תנ"ך - ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו ועינו ועיניו החלו כהות לא יוכל לראות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְעֵלִ֖י שֹׁכֵ֣ב בִּמְקוֹמ֑וֹ וְעֵינָו֙ וְעֵינָיו֙ הֵחֵ֣לּוּ כֵה֔וֹת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֽוֹת: (שמואל א פרק ג פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וְעֵלִי שֹׁכֵב בִּמְקוֹמוֹ וְעֵינָו וְעֵינָיו הֵחֵלּוּ כֵהוֹת לֹא יוּכַל לִרְאוֹת: (שמואל א פרק ג פסוק ב)

טקסט בלבד:

ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו ועינו ועיניו החלו כהות לא יוכל לראות: (שמואל א פרק ג פסוק ב)

תיקון קוראים:

ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו ועינו ועיניו החלו כהות לא יוכל לראות: (שמואל א פרק ג פסוק ב)
וַהֲוָה בְּיוֹמָא הַהוּא וְעֵלִי שָׁכֵיב בְּאַתרֵיהּ וְעֵינוֹהִי שָׁרִיאָה לְמִכהֵי לָא יָכֵיל לְמִחזֵי :

ויהי ביום ההוא - ב': בר' כו , לב; ש"א ג , ב. ועיניו - י"א: ש"א ג , ב; ד , טו; מ"ב ד , לד; יש' ו , י; יז , ז; יר' לב , ד; יח' יח , ו , טו; זכ' יד , יב; איוב מא , י; דנ' י , ו. ועיניו דכתיב ועינו - ח' (בלישנא): ש"א ג , ב , יח; ש"ב יג , לד; יט , יט; כד , כב; יר' לב , ד; איוב כא , כ; מש' ו , יג. כהות - ב': וי' יג , לט; ש"א ג , ב. לא יוכל לראות - ג' (בלישנא): בר' מח , י; שמ' י , ה; ש"א ג , ב.

ויהי ביום ההוא - ב'; ועינו - ועיניו ק'; כהות - ב'; לא יוכל לראות - ג'.

ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקומו - שמואל שכב עמו בבית במקום אחר , לפי שהיה "משרת את יי' לפני עלי" (לעיל , א). ועיניו של עלי החלו כהות , לא יכול לראות , וכשהיה נצרך לשום דבר לא היה זז ממקומו ללכת אל אדם שהוא צריך לו , אלא במקומו עומד וקורהו; לפיכך עלה בדעתו של שמואל , כשקראו הקדוש ברוך הוא , שעלי קורהו , אעפ"י שלא ראה עלי עומד על גביו. ואל יהא לבך נוקפך שתהא תוהא לומר: איך יעלה בדעתו של שמואל שעלי קורהו , כשקראו הדיבור , והלא אין קול אל שדי בדברו דומה לקולו של עלי , ואין לך קול בעולם שיהא קול זה דומה לזה!? לפיכך הוא אומר:

ויהי ביום ההוא - הלילה בכלל היום. במקומו - במקום שהכהנים ישנים לפנים מן הלוים. החלו כהות - להיות כהות , כי הוא תואר. לא יוכל לראות - תוספת ביאור: לא יוכל לראות היטב; אבל רואה , שהרי אמר 'החלו' ולא אמר 'כהו'. וכן אומר ביעקב אבינו "לא יוכל לראות" (בר' מח , י) , ואחר כן אמר "וירא ישראל את בני יוסף" (שם , ח). וטעם הספור הזה במקום הזה , אם עניינו על דרך פשוטו לא מצאתי לו טעם נכון; ואם הוא דרך משל , ורוצה לומר: עיני הלב , כלומר: רוח הקדש , וטעמו: שהיתה רוח הקודש הולכת ופוסקת ממנו , שלא היתה רגילה אצלו כבתחילה מפני מעשי בניו , לפיכך באה הנבואה הזאת אל שמואל ולא באה אליו. ובדרש (מ"ש ח , ח) אמר: כהות ממש , ואמר: כל המעמיד בן רשע עיניו כהות. מנלן? מיצחק , וכן עלי. ולדעת הדרש היה הספור הזה הנה , לפי שעתיד לזכור הנבואה שבאה לשמואל על עון בניו.

ויהי ביום ההוא - שבא איש האלהים לעלי להגיד לו הדברים הקודמים , היה עלי שוכב במקומו מרוב הזקנה , והחלו עיניו להיות כהות באופן שלא יוכל לראות.

החלו כהות - החלו להיות כהות.
ריכוז קישורים