תנ"ך - וישלח
העם
שלה
וישאו
משם
את
ארון
ברית־ה'
צבאות
ישב
הכרבים
ושם
שני
בני־עלי
עם־ארון
ברית
האלהים
חפני
ופינחס:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּשְׁלַ֤ח
הָעָם֙
שִׁלֹ֔ה
וַיִּשְׂא֣וּ
מִשָּׁ֗ם
אֵ֣ת
אֲר֧וֹן
בְּרִית־יְהוָ֛ה
צְבָא֖וֹת
יֹשֵׁ֣ב
הַכְּרֻבִ֑ים
וְשָׁ֞ם
שְׁנֵ֣י
בְנֵֽי־עֵלִ֗י
עִם־אֲרוֹן֙
בְּרִ֣ית
הָאֱלֹהִ֔ים
חָפְנִ֖י
וּפִֽינְחָֽס:
(שמואל א פרק ד פסוק ד)
וַיִּשְׁלַח
הָעָם
שִׁלֹה
וַיִּשְׂאוּ
מִשָּׁם
אֵת
אֲרוֹן
בְּרִית־יְהוָה
צְבָאוֹת
יֹשֵׁב
הַכְּרֻבִים
וְשָׁם
שְׁנֵי
בְנֵי־עֵלִי
עִם־אֲרוֹן
בְּרִית
הָאֱלֹהִים
חָפְנִי
וּפִינְחָס:
(שמואל א פרק ד פסוק ד)
וישלח
העם
שלה
וישאו
משם
את
ארון
ברית־ה'
צבאות
ישב
הכרבים
ושם
שני
בני־עלי
עם־ארון
ברית
האלהים
חפני
ופינחס:
(שמואל א פרק ד פסוק ד)
וישלח
העם
שלה
וישאו
משם
את
ארון
ברית־יהוה
צבאות
ישב
הכרבים
ושם
שני
בני־עלי
עם־ארון
ברית
האלהים
חפני
ופינחס:
(שמואל א פרק ד פסוק ד)
וּשׁלַח
עַמָא
לְשִׁילוֹ
וּנטַלוּ
מִתַּמָן
יָת
אֲרוֹן
קְיָמָא
דַייָ
צְבָאוֹת
דִּשׁכִינְתֵיהּ
שָׁריָא
עֵיל
מִן
כְּרוּבַיָא
וְתַמָן
תְּרֵין
בְּנֵי
עֵלִי
עִם
אֲרוֹן
קְיָמָא
דַייָ
חָפנִי
וּפִינְחָס
:
הכרבים
-
י"ג
חסר
(בלישנא):
ש"א
ד
,
ד;
ש"ב
ו
,
ב;
מ"א
ו
,
כה
,
כז;
ח
,
ז;
מ"ב
יט
,
טו;
יש'
לז
,
טז;
יח'
י
,
א
,
ב
,
ג
,
ז
,
ח;
וכל
התורה
(נמנה
כאחד).
הכרבים
-
י"ב
חסר
(בלישנא)
,
וכל
אורייתא
דכותהון:
כנ"ל
,
אלא
שהתורה
אינה
כלולה
במנין
,
ראה
ש"ב
ו
,
ב.
ארון
ברית
האלהים
-
ד':
שו'
כ
,
כז;
ש"א
ד
,
ד;
ש"ב
טו
,
כד;
דה"א
טז
,
ו.
הכרבים
-
י"ג
חס';
ארון
ברית
האלהים
-
ד'.
וישאו
משם
את
ארון
ברית
יי'
צבאות
יושב
הכרובים
-
לפי
שהיה
נועד
שם
,
ומדבר
מעל
הכפורת
מבין
שני
הכרובים
אשר
על
ארון
העדות
,
היו
בוטחים
בו.
את
ארון
ברית
יי'
צבאות
יושב
הכרובים
-
טעם
הספור
הזה
,
לומר
כי
הוא
אדון
החיילות
,
להגביר
אוהביו
ולהחליש
אויביו.
ויושב
הכרובים
אמר
,
להודיע
כי
הוא
קרוב
לבני
אדם
לכל
אשר
יקראוהו
באמת
,
ולולי
העוונות
לכל
זה
היה
נמצא
,
והעוונות
גרמו;
ומפני
זה
אמר:
ושם
שני
בני
עלי
עם
ארון
ברית
האלהים
חפני
ופינחס
-
להודיע
כי
הם
גרמו
המכשלת.
וכדי
שיבאו
במלחמה
היתה
סבה
מאת
האלהים
ששאלו
זקני
ישראל
את
הארון
,
והם
גרמו
המכשלה
עם
עוונות
ישראל
הבאים
למלחמה
,
כי
היו
בהם
עובדי
עבודה
זרה.
וארון
זה
הוא
ארון
שבו
שברי
לוחות
,
והוא
היה
יוצא
עמהם
למלחמה
,
והוא
שנאמר
עליו
"וארון
ברית
יי'
נוסע
לפניהם"
(במ'
י
,
לג).
ומצאנו
מחלוקת
בדברי
רבותינו
ז"ל
(ירוש'
שקלים
ו
,
א):
מהם
אמרו
,
כי
לוחות
ושברי
לוחות
מונחים
בארון
אחד
,
וספר
תורה
עמהם
בארון;
ומה
שאמר
"ושמתם
אותו
מצד
ארון
ברית
יי'"
(דב'
לא
,
כו)
,
פירושו:
ושמתם
אותו
בארון
מצד
לוחות
ברית
יי';
ומהם
אמרו
,
כי
כמין
גלוסקא
עשו
לארון
מבחוץ
,
ושם
היה
ספר
תורה
מונח
,
וזהו
שאמר
"מצד
ארון
ברית
יי'";
ומהם
אמרו
,
כי
בארון
אחד
לבדו
היה
ספר
תורה
מונח;
ומהם
אמרו
,
כי
לשברי
לוחות
היה
הארון
לבדו
,
והוא
היה
יוצא
למלחמה.
והפסוק
מוכיח
כי
הלוחות
השלימות
היו
בזה
הארון
שהביאו
במחנה
,
שהרי
אמר:
יושב
הכרובים
-
מראה
כי
הכרובים
היו
עליו;
ועוד
,
שזה
הארון
שיצא
למלחמה
,
זהו
שהיה
בבית
שמש
בשובו
משדה
פלשתים
,
והוא
שהיה
בקרית
יערים
ובבית
עובד
אדום
ובעיר
דוד
,
ומעיר
דוד
העלוהו
והכניסוהו
בבית
קדש
הקדשים.
ושם
שני
בני
עלי...
חפני
ופנחס
(ובנוסחנו:
ופינחס)
-
זה
יותר
עצמי
בספור
הזה
ממה
שנזכר
מזה
בתחלת
הספר
(ש"א
א
,
ד).