תנ"ך - והעגלה באה אל־שדה יהושע בית־השמשי ותעמד שם ושם אבן גדולה ויבקעו את־עצי העגלה ואת־הפרות העלו עלה לה': ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָעֲגָלָ֡ה בָּ֠אָה אֶל־שְׂדֵ֨ה יְהוֹשֻׁ֤עַ בֵּֽית־הַשִּׁמְשִׁי֙ וַתַּעֲמֹ֣ד שָׁ֔ם וְשָׁ֖ם אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֑ה וַֽיְבַקְּעוּ֙ אֶת־עֲצֵ֣י הָעֲגָלָ֔ה וְאֶ֨ת־הַפָּר֔וֹת הֶעֱל֥וּ עֹלָ֖ה לַיהוָֽה: ס (שמואל א פרק ו פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וְהָעֲגָלָה בָּאָה אֶל־שְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית־הַשִּׁמְשִׁי וַתַּעֲמֹד שָׁם וְשָׁם אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְבַקְּעוּ אֶת־עֲצֵי הָעֲגָלָה וְאֶת־הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ עֹלָה לַיהוָה: ס (שמואל א פרק ו פסוק יד)

טקסט בלבד:

והעגלה באה אל־שדה יהושע בית־השמשי ותעמד שם ושם אבן גדולה ויבקעו את־עצי העגלה ואת־הפרות העלו עלה לה': ס (שמואל א פרק ו פסוק יד)

תיקון קוראים:

והעגלה באה אל־שדה יהושע בית־השמשי ותעמד שם ושם אבן גדולה ויבקעו את־עצי העגלה ואת־הפרות העלו עלה ליהוה: ס (שמואל א פרק ו פסוק יד)
וַעֲגַלתָּא אֲתָת לַחֲקַל יְהוֹשֻׁעַ דְּמִבֵּית שֶׁמֶשׁ וְקַמַת תַּמָן וְתַמָן אַבנָא רַבְּתָא וְצַלַחוּ יָת אָעֵי עֲגַלתָּא וְיָת תּוֹרָתָא אַסִיקוּ עֲלָתָא קֳדָם יְיָ :

אל - שדה - ב': בר' כה , ט; ש"א ו , יד. השמשי - ב': ש"א ו , יד , יח.

אל שדה ב' אל שדה עפרון והעגלה .

אל - שדה - ב'; השמשי - ב'.

ואת הפרות העלו עולה - אנשי בית שמש בקעו עצי העגלה והעלו הפרות עולה , כי הותרו הבמות משחרבה שילה , ונקבה כשירה בבמת יחיד. ויש בדברי רבותינו ז"ל (ירוש' ע"ז ו , ב) כי סרני פלשתים העלו אותם; כי רבי אליעזר אומר: אין מקריבין מבהמות הגוים; והקשו לו זה הפסוק , ותירץ: וכי מסרני פלשתים אנו למדין? ובמקום אחר (ע"ז כד , ב) אמרו: הוראת שעה היתה; והוא לדעת רבי אליעזר אם ישראל הקריבום.

והעגלה באה אל שדה יהושע בית השמשי ותעמוד שם , ושם היתה אבן גדולה , ויבקעו את עצי העגלה , ואת הפרות העלו אותם עולה ליי' על המזבח אשר בנו שם. ואנשי בית שמש העלו עולות , וזבחו זבחים שלמים ביום ההוא ליי'.

אל שדה יהושע בית השמשי - יש לומר: הוא "בית שמש" (יה' טו , י) הוא "תמנת חרס" (שו' ב , ט) , שהשמש נקרא 'חרס' , שנאמר "בטרם יבוא החרסה" (שו' יד , יח). ואת הפרות העלו - שאין נוהג זכרות בבמה.
ריכוז קישורים