תנ"ך - והעגלה
באה
אל־שדה
יהושע
בית־השמשי
ותעמד
שם
ושם
אבן
גדולה
ויבקעו
את־עצי
העגלה
ואת־הפרות
העלו
עלה
לה':
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָעֲגָלָ֡ה
בָּ֠אָה
אֶל־שְׂדֵ֨ה
יְהוֹשֻׁ֤עַ
בֵּֽית־הַשִּׁמְשִׁי֙
וַתַּעֲמֹ֣ד
שָׁ֔ם
וְשָׁ֖ם
אֶ֣בֶן
גְּדוֹלָ֑ה
וַֽיְבַקְּעוּ֙
אֶת־עֲצֵ֣י
הָעֲגָלָ֔ה
וְאֶ֨ת־הַפָּר֔וֹת
הֶעֱל֥וּ
עֹלָ֖ה
לַיהוָֽה:
ס
(שמואל א פרק ו פסוק יד)
וְהָעֲגָלָה
בָּאָה
אֶל־שְׂדֵה
יְהוֹשֻׁעַ
בֵּית־הַשִּׁמְשִׁי
וַתַּעֲמֹד
שָׁם
וְשָׁם
אֶבֶן
גְּדוֹלָה
וַיְבַקְּעוּ
אֶת־עֲצֵי
הָעֲגָלָה
וְאֶת־הַפָּרוֹת
הֶעֱלוּ
עֹלָה
לַיהוָה:
ס
(שמואל א פרק ו פסוק יד)
והעגלה
באה
אל־שדה
יהושע
בית־השמשי
ותעמד
שם
ושם
אבן
גדולה
ויבקעו
את־עצי
העגלה
ואת־הפרות
העלו
עלה
לה':
ס
(שמואל א פרק ו פסוק יד)
והעגלה
באה
אל־שדה
יהושע
בית־השמשי
ותעמד
שם
ושם
אבן
גדולה
ויבקעו
את־עצי
העגלה
ואת־הפרות
העלו
עלה
ליהוה:
ס
(שמואל א פרק ו פסוק יד)
וַעֲגַלתָּא
אֲתָת
לַחֲקַל
יְהוֹשֻׁעַ
דְּמִבֵּית
שֶׁמֶשׁ
וְקַמַת
תַּמָן
וְתַמָן
אַבנָא
רַבְּתָא
וְצַלַחוּ
יָת
אָעֵי
עֲגַלתָּא
וְיָת
תּוֹרָתָא
אַסִיקוּ
עֲלָתָא
קֳדָם
יְיָ
:
אל
-
שדה
-
ב':
בר'
כה
,
ט;
ש"א
ו
,
יד.
השמשי
-
ב':
ש"א
ו
,
יד
,
יח.
אל
שדה
ב'
אל
שדה
עפרון
והעגלה
.
אל
-
שדה
-
ב';
השמשי
-
ב'.
ואת
הפרות
העלו
עולה
-
אנשי
בית
שמש
בקעו
עצי
העגלה
והעלו
הפרות
עולה
,
כי
הותרו
הבמות
משחרבה
שילה
,
ונקבה
כשירה
בבמת
יחיד.
ויש
בדברי
רבותינו
ז"ל
(ירוש'
ע"ז
ו
,
ב)
כי
סרני
פלשתים
העלו
אותם;
כי
רבי
אליעזר
אומר:
אין
מקריבין
מבהמות
הגוים;
והקשו
לו
זה
הפסוק
,
ותירץ:
וכי
מסרני
פלשתים
אנו
למדין?
ובמקום
אחר
(ע"ז
כד
,
ב)
אמרו:
הוראת
שעה
היתה;
והוא
לדעת
רבי
אליעזר
אם
ישראל
הקריבום.
והעגלה
באה
אל
שדה
יהושע
בית
השמשי
ותעמוד
שם
,
ושם
היתה
אבן
גדולה
,
ויבקעו
את
עצי
העגלה
,
ואת
הפרות
העלו
אותם
עולה
ליי'
על
המזבח
אשר
בנו
שם.
ואנשי
בית
שמש
העלו
עולות
,
וזבחו
זבחים
שלמים
ביום
ההוא
ליי'.
אל
שדה
יהושע
בית
השמשי
-
יש
לומר:
הוא
"בית
שמש"
(יה'
טו
,
י)
הוא
"תמנת
חרס"
(שו'
ב
,
ט)
,
שהשמש
נקרא
'חרס'
,
שנאמר
"בטרם
יבוא
החרסה"
(שו'
יד
,
יח).
ואת
הפרות
העלו
-
שאין
נוהג
זכרות
בבמה.