תנ"ך - ויך באנשי בית־שמש כי ראו בארון ה' ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש ויתאבלו העם כי־הכה ה' בעם מכה גדולה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּ֞ךְ בְּאַנְשֵׁ֣י בֵֽית־שֶׁ֗מֶשׁ כִּ֤י רָאוּ֙ בַּאֲר֣וֹן יְהוָ֔ה וַיַּ֤ךְ בָּעָם֙ שִׁבְעִ֣ים אִ֔ישׁ חֲמִשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף אִ֑ישׁ וַיִּֽתְאַבְּל֣וּ הָעָ֔ם כִּֽי־הִכָּ֧ה יְהוָ֛ה בָּעָ֖ם מַכָּ֥ה גְדוֹלָֽה: (שמואל א פרק ו פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית־שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן יְהוָה וַיַּךְ בָּעָם שִׁבְעִים אִישׁ חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם כִּי־הִכָּה יְהוָה בָּעָם מַכָּה גְדוֹלָה: (שמואל א פרק ו פסוק יט)

טקסט בלבד:

ויך באנשי בית־שמש כי ראו בארון ה' ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש ויתאבלו העם כי־הכה ה' בעם מכה גדולה: (שמואל א פרק ו פסוק יט)

תיקון קוראים:

ויך באנשי בית־שמש כי ראו בארון יהוה ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש ויתאבלו העם כי־הכה יהוה בעם מכה גדולה: (שמואל א פרק ו פסוק יט)
וּקטַל בְּגֻברֵי בֵית שֶׁמֶשׁ עַל דַּחדִּיאוּ דַּחֲזוֹ אֲרוֹנָא דַייָ כַּד גְּלֵי וּקטַל בְּסָבֵי עַמָא שִׁבעִין גֻּברָא וּבִקהָלָא חַמשִׁין אַלפִין גֻּברָא וְאִתאַבַּלוּ עַמָא אֲרֵי מְחָא יְיָ בְּעַמָא מַחָא סַגִּיאָה :

שבעים איש חמשים אלף איש - "וקטל בסבי עמא שבעין גברין ובקהלא חמשין אלפין גברין" (ת"י). ורבותינו אמרו (ראה סוטה לה , ב): שבעים איש שכל אחד שקול כחמשים אלף , או חמשים אלף שכל אחד שקול כשבעים סנהדרין.

כי ראו בארון יי' - ראו שהוא מגולה , ולא אחד מהן היה נותן לב להביא בגד כליל לכסותו. ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש - תירגם יונתן: "וקטל בסבי עמא שבעין גברא ובקהלא חמשין אלפין גברא".

כי ראו בארון יי' - תרגם יונתן: "על דחדיאו דחזו ית ארונא דיי'" , כמו שאמר "וישמחו לראות" (לעיל , יג). ובדברי רבותינו ז"ל (סוטה לה , א): משום דחזו - ויך באנשי בית שמש; ונחלקו בזה: מהם אמרו , שהיו קוצרים ומשתחוים , כלומר: שלא הניחו מלאכתם בעבורו; ומהם אמרו , שאמרו דברים אשר לא כן כנגד הארון , ואמרו: "מאן אמרייך דאמריית , ומאן פייסך דפייסת". ולדברי הדרש הזה יהיה פירוש ראו: ביזו , כמו "לראוה בך" (יח' כח , יז) והדומים לו , שמפרשים אותם לשון 'ביזיון'. והנכון כמו שפירשנו: שפתחו אותו וראו מה שבתוכו , לפיכך אמר: בארון , ולא אמר 'ארון'. שבעים איש חמשים אלף איש - חסר ו"ו: 'וחמשים אלף איש' , כמו "שמש ירח" (חב' ג , יא); "ראובן שמעון" (שמ' א , ב); והדומים להם. ויונתן תרגם: "וקטל בסבי עמא שבעין גברא ובקהלא חמשין אלפין גברא". ובדברי רבותינו ז"ל (סוטה לה , א): שבעים איש שכל אחד שקול כחמשים אלף איש , או חמשים אלף איש שכל אחד שקול כשבעים סנהדרין.

ויך השם יתברך באנשי בית שמש כי ראו בארון יי' - ולא עזבו מלאכתם שהיו קוצרים קציר חטים. ונגפו מהעם שבעים איש , שהיו שקולים חמשים אלף איש לגודל מעלתם , או היו המוכים חמשים אלף ושבעים איש; ויתאבלו העם כי הכה יי' בעם מכה גדולה.

ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון יי' - אמר בארון ולא 'את ארון' , להעירנו כי ראו יותר מן המחויב , כטעם ולא יראו "כבלע את הקדש ומתו" (במ' ד , כ). ואולם אין לתמוה כי גם הכה יי' בפרות , רוצה לומר , שכבר מתו ואם היו צדיקות , כי כתוב עליהן "ליי'" (לעיל , יד).

כי ראו בארון - פירוש: ואין דרך זה דרך כבוד להסתכל בארון שהיה מקום השכינה , שהרי הזהיר את הלוים על כן "ולא יבואו לראות כבלע" וגו' (במ' ד , כ).
ריכוז קישורים