תנ"ך - ולקחתם את־ארון ה' ונתתם אתו אל־העגלה ואת׀ כלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אתו והלך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּלְקַחְתֶּ֞ם אֶת־אֲר֣וֹן יְהוָ֗ה וּנְתַתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ אֶל־הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב אֲשֶׁ֨ר הֲשֵׁבֹתֶ֥ם לוֹ֙ אָשָׁ֔ם תָּשִׂ֥ימוּ בָאַרְגַּ֖ז מִצִּדּ֑וֹ וְשִׁלַּחְתֶּ֥ם אֹת֖וֹ וְהָלָֽךְ: (שמואל א פרק ו פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וּלְקַחְתֶּם אֶת־אֲרוֹן יְהוָה וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל־הָעֲגָלָה וְאֵת׀ כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ וְשִׁלַּחְתֶּם אֹתוֹ וְהָלָךְ: (שמואל א פרק ו פסוק ח)

טקסט בלבד:

ולקחתם את־ארון ה' ונתתם אתו אל־העגלה ואת׀ כלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אתו והלך: (שמואל א פרק ו פסוק ח)

תיקון קוראים:

ולקחתם את־ארון יהוה ונתתם אתו אל־העגלה ואת׀ כלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אתו והלך: (שמואל א פרק ו פסוק ח)
וְתִסְבוּן יָת אֲרוֹנָא דַייָ וְתַחֲתוּן יָתֵיהּ בַּעֲגַלתָּא וְיָת מָנֵי דַהבָּא דַּאֲתֵיבתּוּן קֳדָמוֹהִי קֻרבַּן אֲשָׁמָא תְּשַׁווֹן בְּתֵיבְבָא מִסִטרֵיהּ וּתשַׁלְחוּן יָתֵיהּ וִיהָך :

ולקחתם - ו': בר' מד , כט; שמ' יב , כב; וי' כג , מ; במ' יג , כ; יהו' ו , יח; ש"א ו , ח. ואת כלי - ב': ש"א ו , ח; דה"א יח , ח. כלי הזהב - ב': ש"א ו , ח; מ"ב כד , יג.

ואת כלי ב' ואת כלי הזהב את ים הנחשת ואת העמודים . כלי הזהב ב' ולקחתם ויוצא משם .

ואת כלי - ב'; כלי הזהב - ב'; ושלחתם - ל'.

אל העגלה - כמו 'על העגלה'; וכן "ויך את הפלשתי אל מצחו" (ש"א יז , מט) - כמו 'על מצחו'. או הוא כמו 'בעגלה' , כמו "ואל הארון תתן את העדות" (שמ' כה , כא) , שהוא כמו 'ובארון'; וכן תרגם יונתן: "בעגלתא". בארגז - בתיבה , כתרגומו: "בתיבותא".

והנה היישירו אותם עוד באופן אחר לדעת בקלות אם בא להם רע זה בסבת ארון האלהים; כי האופן הראשון היה בו מהספק , וזה שאע"פ שהיה זה הרע להם בסבת ארון האלהים , הנה לא יחוייב שירפאו תכף קודם השבתם אותו למקומו; ולזה לא יתברר להם כי מידו היתה זאת להם עד שובו לישראל , וזה אם לא ירפאו , לא יוכלו הפלשתים להשיבו אליהם עם האשם , ולזה לא תועיל לפלשתים זאת הבחינה הראשונה; ולזה ידמה שלא היו מסכימים בזאת העצה. והכירו זה הכהנים והקוסמים , ואמרו להם שלא יכבדו לבם , ועם כל זה נתנו להם בחינה שנית תוכר להם קודם השיבם הארון לישראל; ולזה צוו אותם שיעשו עגלה חדשה לכבוד השם יתברך , ויהיו להם שתי פרות מניקות עגלים , שלא עלה עול על הפרות , ולזה לא תהיינה בנות תרבות למשוך בעגלה , כי לא נסו שום מלאכה. עם שבכאן תהיה סבה שנית למנען מן ההליכה , והיא: היותם משיבים בניהם מאחריהם הביתה; כי אהבתם את העגלים תמשכם לשוב אליהם כפי כחם , אם לא יהיה זה מאת השם יתברך להשיב הארון לישראל. ואם תתישרנה הפרות מעצמן ללכת לישראל דרך בית שמש , שהיה המקום הקרוב להם מישראל , הנה יתבאר כי מאת יי' היתה זאת בסבת ארון האלהים; ואם לא , הנה הגיע לנו זה הרע במקרה , שאם היה מגיע ממנו על דרך המופת , לא תקצר ידו מעשות זה המופת השני , והוא: להניע הפרות אל שילכו מעצמן דרך בית שמש; ואם היה זה לנו במקרה , לא יושב זה האשם לו , ולא נשיב ארון האלהים לישראל.
ריכוז קישורים