תנ"ך - וירם
הטבח
את־השוק
והעליה
וישם׀
לפני
שאול
ויאמר
הנה
הנשאר
שים־לפניך
אכל
כי
למועד
שמור־לך
לאמר
העם
׀
קראתי
ויאכל
שאול
עם־שמואל
ביום
ההוא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּ֣רֶם
הַ֠טַּבָּח
אֶת־הַשּׁ֨וֹק
וְהֶעָלֶ֜יהָ
וַיָּ֣שֶׂם׀
לִפְנֵ֣י
שָׁא֗וּל
וַיֹּ֙אמֶר֙
הִנֵּ֤ה
הַנִּשְׁאָר֙
שִׂים־לְפָנֶ֣יךָֽ
אֱכֹ֔ל
כִּ֧י
לַמּוֹעֵ֛ד
שָֽׁמוּר־לְךָ֥
לֵאמֹ֖ר
הָעָ֣ם
׀
קָרָ֑אתִי
וַיֹּ֧אכַל
שָׁא֛וּל
עִם־שְׁמוּאֵ֖ל
בַּיּ֥וֹם
הַהֽוּא:
(שמואל א פרק ט פסוק כד)
וַיָּרֶם
הַטַּבָּח
אֶת־הַשּׁוֹק
וְהֶעָלֶיהָ
וַיָּשֶׂם׀
לִפְנֵי
שָׁאוּל
וַיֹּאמֶר
הִנֵּה
הַנִּשְׁאָר
שִׂים־לְפָנֶיךָ
אֱכֹל
כִּי
לַמּוֹעֵד
שָׁמוּר־לְךָ
לֵאמֹר
הָעָם
׀
קָרָאתִי
וַיֹּאכַל
שָׁאוּל
עִם־שְׁמוּאֵל
בַּיּוֹם
הַהוּא:
(שמואל א פרק ט פסוק כד)
וירם
הטבח
את־השוק
והעליה
וישם׀
לפני
שאול
ויאמר
הנה
הנשאר
שים־לפניך
אכל
כי
למועד
שמור־לך
לאמר
העם
׀
קראתי
ויאכל
שאול
עם־שמואל
ביום
ההוא:
(שמואל א פרק ט פסוק כד)
וירם
הטבח
את־השוק
והעליה
וישם׀
לפני
שאול
ויאמר
הנה
הנשאר
שים־לפניך
אכל
כי
למועד
שמור־לך
לאמר
העם
׀
קראתי
ויאכל
שאול
עם־שמואל
ביום
ההוא:
(שמואל א פרק ט פסוק כד)
וַאֲרֵים
טַבָּחָא
יָת
שָׁקָא
וְיִרכֵּיהּ
וְשַׁוִי
קֳדָם
שָׁאוּל
וַאֲמַר
הָא
דְאִשׁתְּאַר
שַׁוִי
קֳדָמָך
אֲכוֹל
אֲרֵי
לְזִמנָא
נְטִיר
לָך
לְמֵימַר
עַמָא
זָמֵינִית
לְשֵׁירוּתָא
וַאֲכַל
שָׁאוּל
עִם
שְׁמוּאֵל
בְּיוֹמָא
הַהוּא
:
וירם
-
ח':
שמ'
ז
,
כ;
במ'
כ
,
יא;
ש"א
ט
,
כד;
מ"א
יא
,
כו;
מ"ב
ב
,
יג;
תה'
קמח
,
יד;
*דנ'
יב
,
ז;
דה"ב
לה
,
ז.
שמור
-
ב':
ש"א
ט
,
כד;
קה'
ה
,
יב.
וירם
-
ח';
והעליה
-
ל';
שמור
-
ב'
לבעליו.
את
השוק
והעליה
-
את
השוק
והירך
שעליה.
הנה
הנשאר
-
מן
המנות
של
קרואים
,
והוצב
לבד
לצורכך
,
שים
לפניך
אכול.
כי
למועד
שמור
לך
-
כי
למועד
האכילה
היה
השוק
הזה
שמור
לצורכך.
לאמר
העם
קראתי
-
אמירתי
היתה
לטבח:
העם
קראתי
לסעודה
ויודע
אני
מספרם
,
הוי
זהיר
במנותיהם;
ונתתי
לו
המנות
למספרם
,
וזו
לשומרה
לצורכך.
את
השוק
והעליה
-
השוק
עם
האליה
,
שהאליה
מונח
על
הירך.
ואל
תתמה
על
השוק
שלא
ניתן
לכהן
כחוק
זבחי
שלמי
בני
ישראל
,
שאין
חזה
ושוק
נוהג
בבמה;
וכן
שנינו
בזבחים
(קיט
,
ב).
הנה
הנשאר
שים
לפניך
אכול
כי
למועד
שמור
לך
לאמר
העם
קראתי
-
ממועד
שקראתי
את
העם
להיות
מזומנים
לזבח
,
הייתי
יודע
[שאתה
עתיד]
לבא
אצלי
לעשות
הסעודה
,
ושמרתיו
לך.
את
השוק
והעליה
-
פירוש:
ואשר
עליה
,
הוא
הירך
,
וכן
תירגם
יונתן:
"וירכיה".
ודברי
רבותינו
ז"ל
(ע"ז
כה
,
א):
מאי
והעליה?
רבי
יוחנן
אומר:
שוק
ואליה;
רבי
אליעזר
אומר:
שוק
וחזה;
רבי
שמואל
בר
נחמני
אמר:
שוק
ושופי;
ומאי
והעליה?
דשופי
עלוי
שוק.
ויאמר
הנה
הנשאר
-
פירוש:
ויאמר
שמואל
לשאול:
הנה
זאת
המנה
הנשארת
לבדה
חלוקה
מהמנות
האחרות
אשר
סדרתי
לקרואים
,
וזאת
המנה
אמרתי
לטבח
להצניעה
לבדה
לשים
לפניך
לאכול
,
כי
למועד
הזה
הוא
שמור
את
החלק
לך
,
כשאמרתי
לטבח:
העם
קראתי
-
הכן
המנות
,
ואמרתי
לשמור
לך
זה
החלק
הטוב
,
כי
ידעתי
בואך.
וייחד
שמואל
מנה
יפה
לשאול
,
להורות
על
הגדולה
והמלכות
,
ולזה
שם
לפניו
השוק
ומה
שעליה;
ואמר
לו
שהנשאר
,
שלא
יוכל
לאכול
,
ישים
לפניו
לאכול
לנערו
אחר
זה;
או
לאשר
לפניו
מהקרואים
,
והוא
יותר
נכון.
כי
לזמן
כזה
מהשנה
האחרת
תמתין
ותיחל
שתמלוך
על
ישראל
,
ותאמר:
העם
קראתי.
ויאמר
הנה
הנשאר
וגו'
-
זה
האומר
,
נכון
מאד
שהיה
שמואל;
והטעם:
הנה
זה
החלק
כבר
נשאר
מחשבון
הקרואים
,
ועתה
שימנו
לפניך
,
כי
למועד
הזה
היה
שמור
לך
,
כאשר
אמרתי
העם
קראתי.
והנה
אע"פ
שנכון
בעברי
ובהגיון
לאמר
שמור
לך
,
אם
היה
בַמקרה
,
הנה
בכאן
היה
בָעצם
,
כי
"יי'
גלה
את
אזן
שמואל
יום
אחד
לפני
בא
שאול"
כמו
שקדם
(לעיל
,
טו).
השוק
והעליה
-
תרגמו:
"שקא
וירכיה".
וישם
לפני
שאול
ויאמר
הנה
הנשאר
-
יהיה
לשאר
העם.
שים
זו
המנה
לפניך
ואכול
אותה
,
כי
למועד
זה
היה
שמור
לך
זה
,
שכן
אמר
לי
שמואל:
כך
וכך
עם
קראתי
,
וזמנתי
מנות
לכולם
,
ולך
זימנתי
זאת
המנה.