תנ"ך - וירם הטבח את־השוק והעליה וישם׀ לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים־לפניך אכל כי למועד שמור־לך לאמר העם ׀ קראתי ויאכל שאול עם־שמואל ביום ההוא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּ֣רֶם הַ֠טַּבָּח אֶת־הַשּׁ֨וֹק וְהֶעָלֶ֜יהָ וַיָּ֣שֶׂם׀ לִפְנֵ֣י שָׁא֗וּל וַיֹּ֙אמֶר֙ הִנֵּ֤ה הַנִּשְׁאָר֙ שִׂים־לְפָנֶ֣יךָֽ אֱכֹ֔ל כִּ֧י לַמּוֹעֵ֛ד שָֽׁמוּר־לְךָ֥ לֵאמֹ֖ר הָעָ֣ם ׀ קָרָ֑אתִי וַיֹּ֧אכַל שָׁא֛וּל עִם־שְׁמוּאֵ֖ל בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא: (שמואל א פרק ט פסוק כד)

טקסט וניקוד:

וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת־הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם׀ לִפְנֵי שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הִנֵּה הַנִּשְׁאָר שִׂים־לְפָנֶיךָ אֱכֹל כִּי לַמּוֹעֵד שָׁמוּר־לְךָ לֵאמֹר הָעָם ׀ קָרָאתִי וַיֹּאכַל שָׁאוּל עִם־שְׁמוּאֵל בַּיּוֹם הַהוּא: (שמואל א פרק ט פסוק כד)

טקסט בלבד:

וירם הטבח את־השוק והעליה וישם׀ לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים־לפניך אכל כי למועד שמור־לך לאמר העם ׀ קראתי ויאכל שאול עם־שמואל ביום ההוא: (שמואל א פרק ט פסוק כד)

תיקון קוראים:

וירם הטבח את־השוק והעליה וישם׀ לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים־לפניך אכל כי למועד שמור־לך לאמר העם ׀ קראתי ויאכל שאול עם־שמואל ביום ההוא: (שמואל א פרק ט פסוק כד)
וַאֲרֵים טַבָּחָא יָת שָׁקָא וְיִרכֵּיהּ וְשַׁוִי קֳדָם שָׁאוּל וַאֲמַר הָא דְאִשׁתְּאַר שַׁוִי קֳדָמָך אֲכוֹל אֲרֵי לְזִמנָא נְטִיר לָך לְמֵימַר עַמָא זָמֵינִית לְשֵׁירוּתָא וַאֲכַל שָׁאוּל עִם שְׁמוּאֵל בְּיוֹמָא הַהוּא :

וירם - ח': שמ' ז , כ; במ' כ , יא; ש"א ט , כד; מ"א יא , כו; מ"ב ב , יג; תה' קמח , יד; *דנ' יב , ז; דה"ב לה , ז. שמור - ב': ש"א ט , כד; קה' ה , יב.

וירם - ח'; והעליה - ל'; שמור - ב' לבעליו.

את השוק והעליה - את השוק והירך שעליה. הנה הנשאר - מן המנות של קרואים , והוצב לבד לצורכך , שים לפניך אכול. כי למועד שמור לך - כי למועד האכילה היה השוק הזה שמור לצורכך. לאמר העם קראתי - אמירתי היתה לטבח: העם קראתי לסעודה ויודע אני מספרם , הוי זהיר במנותיהם; ונתתי לו המנות למספרם , וזו לשומרה לצורכך.

את השוק והעליה - השוק עם האליה , שהאליה מונח על הירך. ואל תתמה על השוק שלא ניתן לכהן כחוק זבחי שלמי בני ישראל , שאין חזה ושוק נוהג בבמה; וכן שנינו בזבחים (קיט , ב). הנה הנשאר שים לפניך אכול כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי - ממועד שקראתי את העם להיות מזומנים לזבח , הייתי יודע [שאתה עתיד] לבא אצלי לעשות הסעודה , ושמרתיו לך.

את השוק והעליה - פירוש: ואשר עליה , הוא הירך , וכן תירגם יונתן: "וירכיה". ודברי רבותינו ז"ל (ע"ז כה , א): מאי והעליה? רבי יוחנן אומר: שוק ואליה; רבי אליעזר אומר: שוק וחזה; רבי שמואל בר נחמני אמר: שוק ושופי; ומאי והעליה? דשופי עלוי שוק. ויאמר הנה הנשאר - פירוש: ויאמר שמואל לשאול: הנה זאת המנה הנשארת לבדה חלוקה מהמנות האחרות אשר סדרתי לקרואים , וזאת המנה אמרתי לטבח להצניעה לבדה לשים לפניך לאכול , כי למועד הזה הוא שמור את החלק לך , כשאמרתי לטבח: העם קראתי - הכן המנות , ואמרתי לשמור לך זה החלק הטוב , כי ידעתי בואך.

וייחד שמואל מנה יפה לשאול , להורות על הגדולה והמלכות , ולזה שם לפניו השוק ומה שעליה; ואמר לו שהנשאר , שלא יוכל לאכול , ישים לפניו לאכול לנערו אחר זה; או לאשר לפניו מהקרואים , והוא יותר נכון. כי לזמן כזה מהשנה האחרת תמתין ותיחל שתמלוך על ישראל , ותאמר: העם קראתי.

ויאמר הנה הנשאר וגו' - זה האומר , נכון מאד שהיה שמואל; והטעם: הנה זה החלק כבר נשאר מחשבון הקרואים , ועתה שימנו לפניך , כי למועד הזה היה שמור לך , כאשר אמרתי העם קראתי. והנה אע"פ שנכון בעברי ובהגיון לאמר שמור לך , אם היה בַמקרה , הנה בכאן היה בָעצם , כי "יי' גלה את אזן שמואל יום אחד לפני בא שאול" כמו שקדם (לעיל , טו).

השוק והעליה - תרגמו: "שקא וירכיה". וישם לפני שאול ויאמר הנה הנשאר - יהיה לשאר העם. שים זו המנה לפניך ואכול אותה , כי למועד זה היה שמור לך זה , שכן אמר לי שמואל: כך וכך עם קראתי , וזמנתי מנות לכולם , ולך זימנתי זאת המנה.
ריכוז קישורים