תנ"ך - שמואל ב פרק יב פסוק ז - ויאמר נתן אל־דוד אתה האיש ס כה־אמר ה' אלהי ישראל אנכי משחתיך למלך על־ישראל ואנכי הצלתיך מיד שאול:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֧אמֶר נָתָ֛ן אֶל־דָּוִ֖ד אַתָּ֣ה הָאִ֑ישׁ ס כֹּה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָנֹכִ֞י מְשַׁחְתִּ֤יךָֽ לְמֶ֙לֶךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָנֹכִ֥י הִצַּלְתִּ֖יךָ מִיַּ֥ד שָׁאֽוּל: (שמואל ב פרק יב פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל־דָּוִד אַתָּה הָאִישׁ ס כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי הִצַּלְתִּיךָ מִיַּד שָׁאוּל: (שמואל ב פרק יב פסוק ז)

טקסט בלבד:

ויאמר נתן אל־דוד אתה האיש ס כה־אמר ה' אלהי ישראל אנכי משחתיך למלך על־ישראל ואנכי הצלתיך מיד שאול: (שמואל ב פרק יב פסוק ז)

תיקון קוראים:

ויאמר נתן אל־דוד אתה האיש ס כה־אמר יהוה אלהי ישראל אנכי משחתיך למלך על־ישראל ואנכי הצלתיך מיד שאול: (שמואל ב פרק יב פסוק ז)
וַאֲמַר נָתָן לְדָוִיד אַתּ גֻּברָא כִּדנָן אֲמַר יְיָ אֱלָהָא דְיִשׂרָאֵל אֲנָא מְשַׁחתָּך לְמִהוֵי מַלכָּא עַל יִשׂרָאֵל וַאֲנָא שֵׁיזֵיבתָּך מִיְדָא דְשָׁאוּל :

כה - אמר יי' אלהי ישראל - ב' בסיפרא: ש"א י , יח; ש"ב יב , ז. כה - אמר יי' אלהי ישראל - כ"ד: ראה ש"א י , יח.

כה אמר יי' אלהי ישראל ב' בסיפר' ואציל נתן.

אתה האיש - ל'; משחתיך למלך על - ישראל - ל'.

ויאמר נתן אל דוד אתה האיש - אמרו רבותינו ז"ל(יומא כב , ב) , כי כמו ששפט דוד כן היה , כמו שאמר: תחת "הכבשה ישלם ארבעתים" (לעיל , ו); כי הוא המית אוריה , ומתו תחתיו ארבעה מבניו , והם: בן בת שבע , אמנון ואבשלום ואדניה. והנראה בעיני , כי על מה שאמר 'ישלם ארבעתים' שפטו השם יתברך שישכב איש עם הרבה מנשיו לעיני השמש , והוא היה אבשלום שבא אל עשר פלגשי אביו. אלא כי במה שאמר "חי יי' כי בן מות האיש העושה זאת" (לעיל , ה) , לא שפטו השם יתברך כפיו , ולזה אמר לו נתן "גם יי' העביר חטאתך לא תמות" (להלן , יג). ובעבור שנעזר בחרב שונאיו להרוג אוריה , היה דינו שתמשול חרב שונאיו על ביתו ימים רבים , מצורף אל זה מה שעשה כנגד השם יתברך , להשתדל בהריגתו כדי שיקח את אשתו לו לאשה. ולפי שמאתו היתה ההתחלה בזאת העבירה , גם השם יתברך רצה שתצמח רעה מביתו , לשלם לו גמול עליה. וכן היה , כי מביתו צמחה רעת אמנון ואבשלום , ושכב אבשלום את נשיו לעיני השמש.