תנ"ך - ובגלחו
את־ראשו
והיה
מקץ
ימים
׀
לימים
אשר
יגלח
כי־כבד
עליו
וגלחו
ושקל
את־שער
ראשו
מאתים
שקלים
באבן
המלך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּֽבְגַלְּחוֹ֘
אֶת־רֹאשׁוֹ֒
וְֽ֠הָיָה
מִקֵּ֨ץ
יָמִ֤ים
׀
לַיָּמִים֙
אֲשֶׁ֣ר
יְגַלֵּ֔חַ
כִּי־כָבֵ֥ד
עָלָ֖יו
וְגִלְּח֑וֹ
וְשָׁקַל֙
אֶת־שְׂעַ֣ר
רֹאשׁ֔וֹ
מָאתַ֥יִם
שְׁקָלִ֖ים
בְּאֶ֥בֶן
הַמֶּֽלֶךְ:
(שמואל ב פרק יד פסוק כו)
וּבְגַלְּחוֹ
אֶת־רֹאשׁוֹ
וְהָיָה
מִקֵּץ
יָמִים
׀
לַיָּמִים
אֲשֶׁר
יְגַלֵּחַ
כִּי־כָבֵד
עָלָיו
וְגִלְּחוֹ
וְשָׁקַל
אֶת־שְׂעַר
רֹאשׁוֹ
מָאתַיִם
שְׁקָלִים
בְּאֶבֶן
הַמֶּלֶךְ:
(שמואל ב פרק יד פסוק כו)
ובגלחו
את־ראשו
והיה
מקץ
ימים
׀
לימים
אשר
יגלח
כי־כבד
עליו
וגלחו
ושקל
את־שער
ראשו
מאתים
שקלים
באבן
המלך:
(שמואל ב פרק יד פסוק כו)
ובגלחו
את־ראשו
והיה
מקץ
ימים
׀
לימים
אשר
יגלח
כי־כבד
עליו
וגלחו
ושקל
את־שער
ראשו
מאתים
שקלים
באבן
המלך:
(שמואל ב פרק יד פסוק כו)
וּבסַפָּרוּתֵיהּ
יָת
רֵישֵׁיהּ
וְהָוֵי
מִזְמָן
עִדָּן
לְעִדָּן
דִּמסַפַּר
אֲרֵי
יְקַר
עֲלוֹהִי
וּמסַפַּר
לֵיהּ
וְתָקֵיל
יָת
סְעַר
רֵישֵׁיהּ
מָאתַן
סִלעִין
בְּמַתקָלָא
דְמַלכָּא
:
והיה
מקץ
-
ב':
ש"ב
יד
,
כו;
יש'
כג
,
יז.
לימים
-
ה'
(דגושים):
שו'
יז
,
י;
ש"ב
יד
,
כו;
יח'
כב
,
יד;
*אס'
ט
,
כו;
דנ'
י
,
יד.
ושקל
-
ב':
ש"ב
יד
,
כו;
יש'
מ
,
יב.
באבן
-
ג':
שמ'
כא
,
יח;
במ'
לה
,
יז;
ש"ב
יד
,
כו.
והיה
מקץ
ב'
ובגלחו
את
ראשו
והיה
מקץ
שבעים
שנה
.
ובגלחו
-
ל';
והיה
מקץ
-
ב';
לימים
-
ה';
וגלחו
-
ל';
ושקל
-
ב'
בפלס;
באבן
-
ג'.
מקץ
ימים
לימים
-
משנה
לשנה.
באבן
המלך
-
במשקל
המלך.
ובגלחו
-
אמרו
רבותינו
ז"ל
(תוס'
סוטה
ג
,
טז)
,
כי
אבשלום
נזיר
עולם
היה;
כן
היתה
קבלה
בידם
,
כי
מן
הפסוקים
לא
ראו
זה;
כי
אפשר
כי
הוא
היה
מגדל
שערו
ליופי
שערו
,
להתנאות
בו
ולהתגאות
,
ומשנה
לשנה
כשהיה
כבד
עליו
שלא
היה
יכול
לסבול
,
היה
מגלחו.
אבל
הם
ז"ל
קבלו
כי
בנזירות
היה
מגדל
אותו
,
ולמדו
מזה
(נזיר
ד
,
ב)
כי
מי
שנדר
בנזיר
לעולם
כל
ימי
חייו
,
כשהכביד
שערו
מיקל
בתער
משנים
עשר
חודש
לשנים
עשר
חודש
,
שנאמר:
והיה
מקץ
ימים
לימים;
זהו
משנה
לשנה
,
כי
'ימים'
הוא
שנה
,
כמו
"ימים
תהיה
גאולתו"
(וי'
כה
,
כט).
באבן
המלך
-
כתרגומו:
"במתקלא
דמלכא";
כמו
"לא
יהיה
לך
בכיסך
אבן
ואבן"
(דב'
כה
,
יג)
,
שהוא
"מתקל"
(ת"א).
כי
כבד
עליו
וגלחו
-
מגיד
שלולי
שכבד
עליו
לא
היה
מגלח
אותו
,
וזה
לאות
כי
היה
נזיר
מגדל
פרע
שער
ראשו.
ולפי
שהנזיר
לתגלחת
הוא
נזיר
לשאר
הדברים
אשר
בהם
הנזירות
,
כמו
שביארנו
בפרשת
נזיר
(במ'
ו
,
א)
,
למדנו
שהוא
היה
נזיר.
ולפי
שזה
היה
מנהגו
משנה
לשנה
,
כמו
שספר
בזה
המקום
,
למדנו
מזה
שאבשלום
היה
נזיר
עולם.
מאתים
שקלים
באבן
המלך
-
הנה
היה
שוקל
זה
במשקל
המלך
,
אם
לפי
שהיה
נותן
משקלם
כסף
או
זהב
לבית
המקדש
או
לעניים
,
או
היה
שוקל
זה
לראות
הפלגת
רבוי
שערו.