תנ"ך - שמואל ב פרק יט פסוק כה - ומפבשת בן־שאול ירד לקראת המלך ולא־עשה רגליו ולא־עשה שפמו ואת־בגדיו לא כבס למן־היום לכת המלך עד־היום אשר־בא בשלום:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּמְפִבֹ֙שֶׁת֙ בֶּן־שָׁא֔וּל יָרַ֖ד לִקְרַ֣את הַמֶּ֑לֶךְ וְלֹא־עָשָׂ֨ה רַגְלָ֜יו וְלֹא־עָשָׂ֣ה שְׂפָמ֗וֹ וְאֶת־בְּגָדָיו֙ לֹ֣א כִבֵּ֔ס לְמִן־הַיּוֹם֙ לֶ֣כֶת הַמֶּ֔לֶךְ עַד־הַיּ֖וֹם אֲשֶׁר־בָּ֥א בְשָׁלֽוֹם: (שמואל ב פרק יט פסוק כה)

טקסט וניקוד:

וּמְפִבֹשֶׁת בֶּן־שָׁאוּל יָרַד לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ וְלֹא־עָשָׂה רַגְלָיו וְלֹא־עָשָׂה שְׂפָמוֹ וְאֶת־בְּגָדָיו לֹא כִבֵּס לְמִן־הַיּוֹם לֶכֶת הַמֶּלֶךְ עַד־הַיּוֹם אֲשֶׁר־בָּא בְשָׁלוֹם: (שמואל ב פרק יט פסוק כה)

טקסט בלבד:

ומפבשת בן־שאול ירד לקראת המלך ולא־עשה רגליו ולא־עשה שפמו ואת־בגדיו לא כבס למן־היום לכת המלך עד־היום אשר־בא בשלום: (שמואל ב פרק יט פסוק כה)

תיקון קוראים:

ומפבשת בן־שאול ירד לקראת המלך ולא־עשה רגליו ולא־עשה שפמו ואת־בגדיו לא כבס למן־היום לכת המלך עד־היום אשר־בא בשלום: (שמואל ב פרק יט פסוק כה)
וּמפִיבוֹשֶׁת בַּר שָׁאוּל נְחַת לְקַדָּמוּת מַלכָּא וְלָא שְׁטַף רַגלוֹהִי וְלָא סַפַּר סְפָמֵיהּ וְיָת לְבוּשׁוֹהִי לָא חַוַר לְמִן יוֹמָא דִּגלָא מַלכָּא עַד יוֹמָא דַּאֲתָא בִשׁלָמָא :

ומפבשת - ב' חסר (בלישנא): ש"ב יט , כה; כא , ח. ולא - עשה - ה': ש"ב יט , כה (פעמיים); מ"ב טז , ב; *יונה ג , י; דה"ב כח , א. כבס - ב': בר' מט , יא; ש"ב יט , כה. למן - היום - ח' (בלישנא): ראה ש"ב ז , יא. למן - היום - ז': שמ' ט , יח; דב' ד , לב; ט , ז; ש"ב יט , כה; יר' ז , כה; לב , לא; חגי ב , יח. עד - היום - ט' מיחדין (הצירוף 'עד היום' מופיע ללא 'הזה' וללא 'ההוא'): בר' יט , לז , לח; לה , כ; ש"ב יט , כה; מ"ב י , כז; יח' כ , לא; דה"ב ח , טז; כ , כו; לה , כה.

מפבשת ב' חס' ומפבשת בן שאול את ארמני ואת מפבשת . ולא עשה ה' ומפבשת ב' בו ולא עשה הישר דאחז וחבירו וירא האלהים .

ומפבשת - ב' חס'; ולא - עשה - ה'; שפמו - ל'; ואת - בגדיו - ל'; כבס - ב' ביין לבשו; למן - היום - ח'.

לא עשה רגליו - הוא העברת שיער שבין הרגלים. שפמו - 'גרנון' בלעז.

ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו - תירגם יונתן: "ולא שטף רגלוהי ולא ספר שיפמיה".

ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו - כתרגומו: "ולא שטף רגליה ולא ספר שפמיה"; כלומר: לא רחץ אפילו רגליו , ואין צריך לומר גופו , ולא גלח אפילו שפמו; והוא השיער שעל השפה.

ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו - רוצה לומר , שלא הסיר צפרני רגליו , ולא גלח השער אשר בזקנו , בשפמו.

עשה רגליו וכן עשה שפמו - כמשמעו; וכן היה נכון אם אמר: ואת בגדיו לא עשה , בעבור המנע הכבוש. ובכלל , כל זה השורש מונח על כל מציאות עצם או מקרה בעצם; וכבר הארכתי על זה במקום אחר (מ"כ: בר' יב , ה).

לא עשה רגליו - פירוש: לא תקן רגליו , שלא רחצם , ותרגמו: "לא שטף רגלוהי ולא ספר סיפמיה"; שהיה נוהג כדרכי האבילים.