תנ"ך - ויען
כל־איש
יהודה
על־איש
ישראל
כי־קרוב
המלך
אלי
ולמה
זה
חרה
לך
על־הדבר
הזה
האכול
אכלנו
מן־המלך
אם־נשאת
נשא
לנו:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיַּעַן֩
כָּל־אִ֨ישׁ
יְהוּדָ֜ה
עַל־אִ֣ישׁ
יִשְׂרָאֵ֗ל
כִּֽי־קָר֤וֹב
הַמֶּ֙לֶךְ֙
אֵלַ֔י
וְלָ֤מָּה
זֶּה֙
חָרָ֣ה
לְךָ֔
עַל־הַדָּבָ֖ר
הַזֶּ֑ה
הֶאָכ֤וֹל
אָכַ֙לְנוּ֙
מִן־הַמֶּ֔לֶךְ
אִם־נִשֵּׂ֥את
נִשָּׂ֖א
לָֽנוּ:
ס
(שמואל ב פרק יט פסוק מג)
וַיַּעַן
כָּל־אִישׁ
יְהוּדָה
עַל־אִישׁ
יִשְׂרָאֵל
כִּי־קָרוֹב
הַמֶּלֶךְ
אֵלַי
וְלָמָּה
זֶּה
חָרָה
לְךָ
עַל־הַדָּבָר
הַזֶּה
הֶאָכוֹל
אָכַלְנוּ
מִן־הַמֶּלֶךְ
אִם־נִשֵּׂאת
נִשָּׂא
לָנוּ:
ס
(שמואל ב פרק יט פסוק מג)
ויען
כל־איש
יהודה
על־איש
ישראל
כי־קרוב
המלך
אלי
ולמה
זה
חרה
לך
על־הדבר
הזה
האכול
אכלנו
מן־המלך
אם־נשאת
נשא
לנו:
ס
(שמואל ב פרק יט פסוק מג)
ויען
כל־איש
יהודה
על־איש
ישראל
כי־קרוב
המלך
אלי
ולמה
זה
חרה
לך
על־הדבר
הזה
האכול
אכלנו
מן־המלך
אם־נשאת
נשא
לנו:
ס
(שמואל ב פרק יט פסוק מג)
וַאֲתֵיב
כָּל
אֱנָשׁ
יְהוּדָה
עַל
אֱנָשׁ
יִשׂרָאֵל
אֲרֵי
קָרִיב
לִי
מַלכָּא
מִן
דִּילָך
וּלמָא
דְנָן
תְּקֵיף
לָך
עַל
פִּתגָמָא
הָדֵין
הֲמֵיכָל
אֲכַלנָא
מִנִכסֵי
מַלכָּא
אִם
מַתְּנָא
מַנִי
לַנָא
:
על
-
איש
-
ה':
ש"ב
יט
,
מג;
תה'
סב
,
ד;
פ
,
יח;
איוב
יב
,
יד;
לד
,
כג.
ולמה
זה
-
ג':
*בר'
כה
,
לב;
ש"ב
יט
,
מג;
איוב
כז
,
יב.
חרה
לך
-
ב':
ש"ב
יט
,
מג;
יונה
ד
,
ט.
האכול
-
י'
מלא
(בלישנא):
בר'
לא
,
טו;
וי'
י
,
יח;
ש"ב
יט
,
מג;
מ"ב
יט
,
כט;
יש'
כא
,
ה;
כב
,
יג;
לז
,
ל;
יואל
ב
,
כו;
חגי
א
,
ו;
דה"ב
לא
,
י.
נשאת
-
ג':
ש"ב
יט
,
מג;
*זכ'
ה
,
ז;
דה"א
יד
,
ב.
נשא
-
ו'
(ד'
כתיב
שא
וב'
כתיב
סה):
ראה
ש"א
יז
,
לט.
על
איש
ה'
ויען
כל
איש
עד
אנה
תהותתו
תהי
ידך
יסגר
על
איש
כי
לא
על
איש
.
על
-
איש
-
ה';
ולמה
זה
-
ג';
חרה
לך
-
ב';
האכול
-
ל'
ומל';
נשאת
-
ג';
נשא
-
ו'.
כי
קרוב
המלך
אלי
-
משבטי
הוא.
אם
נשאת
-
כמו
"משאת"
(בר'
מג
,
לד)
,
פרס
מבית
המלך.
כי
קרוב
המלך
אלי
-
שהרי
דוד
משבט
יהודה.
אם
נשאת
נשא
לנו
-
תרגום:
"אם
מתנתא
מני
לנא".
אם
נשאת
-
מנחה
,
כמו
"וישא
משאות"
(בר'
מג
,
לד);
והוא
שם
בשקל
"יושבות
על
מלאת"
(שה"ש
ה
,
יב).
אם
נשאת
נשא
לנו
-
רוצה
לומר:
אם
נשא
משאת
המלך
מאת
פניו
אלינו
להאכילנו.
על
איש
ישראל
-
נכון
זה
בעברי
כמו
'אל'.
אם
נשאת
נשא
לנו
-
אם
תרומה
הרים
לנו;
אם
מענין
דורון
ומנחה
,
וגם
מהרמה
והגדלה
אחרת.
אם
נשאת
נשא
לנו
-
לשון
"משאת
המלך"
(ש"ב
יא
,
ח);
ובא
נשאת
שם
המקור
מבניין
'נפעל'
,
ושם
המקור
דרכו
לבוא
על
הרבה
דרכים.