תנ"ך - שמואל ב פרק יט פסוק מד - ויען איש־ישראל את־איש יהודה ויאמר עשר־ידות לי במלך וגם־בדוד אני ממך ומדוע הקלתני ולא־היה דברי ראשון לי להשיב את־מלכי ויקש דבר־איש יהודה מדבר איש ישראל: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיַּ֣עַן אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֩ אֶת־אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה וַיֹּ֗אמֶר עֶשֶׂר־יָד֨וֹת לִ֣י בַמֶּלֶךְ֘ וְגַם־בְּדָוִד֘ אֲנִ֣י מִמְּךָ֒ וּמַדּ֙וּעַ֙ הֱקִלֹּתַ֔נִי וְלֹא־הָיָ֨ה דְבָרִ֥י רִאשׁ֛וֹן לִ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶת־מַלְכִּ֑י וַיִּ֙קֶשׁ֙ דְּבַר־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה מִדְּבַ֖ר אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל: ס (שמואל ב פרק יט פסוק מד)

וַיַּעַן אִישׁ־יִשְׂרָאֵל אֶת־אִישׁ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר עֶשֶׂר־יָדוֹת לִי בַמֶּלֶךְ וְגַם־בְּדָוִד אֲנִי מִמְּךָ וּמַדּוּעַ הֱקִלֹּתַנִי וְלֹא־הָיָה דְבָרִי רִאשׁוֹן לִי לְהָשִׁיב אֶת־מַלְכִּי וַיִּקֶשׁ דְּבַר־אִישׁ יְהוּדָה מִדְּבַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל: ס (שמואל ב פרק יט פסוק מד)

ויען איש־ישראל את־איש יהודה ויאמר עשר־ידות לי במלך וגם־בדוד אני ממך ומדוע הקלתני ולא־היה דברי ראשון לי להשיב את־מלכי ויקש דבר־איש יהודה מדבר איש ישראל: ס (שמואל ב פרק יט פסוק מד)

וַאֲתֵיב אֱנָשׁ יִשׂרָאֵל יָת אֱנָשׁ יְהוּדָה וַאֲמַר עֶסרָא חוּלָקִין אִית לִי בְמַלכָּא וְאַף בְּדָוִיד אֲנָא רְעֵינָא מִנָך וּמָדֵין אֲשֵׁיטתַּנִי וְלָא הֲוָה פִתגָמִי קַדמוּתָא לִי לְאָתָבָא יָת מַלכִּי וּתקֵיף פִּתגָם אֱנָשׁ יְהוּדָה מִפִּתגָם אֱנָשׁ יִשׂרָאֵל :

ומדוע - י': ראה ש"א כ , ב. ולא - היה - כ"ה: וי' יג , לב; במ' כ , ב; לג , יד; יהו' ה , א , יב; ח , כ; י , יד; ש"ב יט , מד; מ"א י , ה; יא , ד; טו , ג; מ"ב ג , ט; ד , מא; כה , ג; יש' י , יד; יר' נב , ו; יח' יט , יד; איכה ב , כב; דנ' ח , ז (פעמיים); דה"א ב , לד; כג , יז; כד , כח; דה"ב ט , ד , ט. דברי - י"ג: *במ' יא , כג; ש"ב יט , מד; מ"א ו , יב; יז , א; יש' נה , יא; סו , ב; *יר' א , יב; כג , כח (פעמיים) , כט; כט , י; יונה ד , ב; איוב כט , כב. מדבר - ג': שמ' כג , ז; ש"ב יט , מד; מ"ב י , י.

ומדוע - י'; הקלתני - ל'; דברי - י"ג; ויקש - ל'; מדבר - ג'.

עשר ידות לי במלך - שאנו עשרה שבטים. וגם בדוד - אע"פ שהוא קרוב לך ומשבטך הוא , אני משוך בו יותר ממך , שאני עשר ידות. ומדוע הקילותני להיות אתה קודם , וכי לא היה דברי ראשון להשיב את מלכי? - קודם לכם בא דברינו אליו להשיבו , כמו שכתוב למעלה "ודבר כל ישראל בא אל המלך" (לעיל , יב). ויקש דבר איש יהודה - לשון "התקוששו" (צפ' ב , א): נראה והושוה דבר איש יהודה , שהראום איגרת ששלח להם דוד "למה תהיו אחרונים להשיב את המלך" וגו' (לעיל , יב); כך מפורש באגדה (ראה מ"ש יד , ו). ויש לפרש ויקש: לשון חוזק וקושי , וכן תירגם יונתן: "ותקיף".

עשר ידות יש לי במלך - שאני עשרת השבטים , ושבט יהודה שבט אחד לבד. וגם בדוד אני ממך - ואפילו בדוד , שאתה אומר עליו "כי קרוב המלך אלי" (לעיל , מג) , אנו עשרת השבטים יש לנו בו עליו יותר ממך; שאנו עשרת השבטים , ושבט יהודה שבט אחד. דבר אחר: וגם בדוד אני ממך - כלומר: וגם בדוד , שאתה אומר "כי קרוב המלך אלי , אני חפצתי תחילה להשיבו , קודם ממך; כמו שנאמר למעלה "למה תהיו אחרונים להשיב את המלך אל... ודבר כל ישראל בא אל המלך". הקילתני - לשון ביזוי. ויקש דבר איש יהודה מדבר איש ישראל - פתרון: השווה , כמו: דבר הבא מן ההקש , כלומר: שיהו דברי איש יהודה נראין מדברי איש ישראל , לפי שהיה דוד קרוב להם.

עשר ידות - לפי שהם עשרה שבטים , כי בנימן עם יהודה; ועוד , כי אלף איש מבנימין עם שמעי העבירו המלך את הירדן. וגם בדוד אני ממך - כתרגומו: "ואף בדוד אנא רעינא מינך" , כלומר: אע"פ שהוא משבטך , אני רוצה בו יותר ממך. ויקש דבר איש יהודה - קשה דברם וחזק יותר מדבר איש ישראל. ודברו איש יהודה לאיש ישראל קשות , והמלך היה שותק להם , לפיכך חרה לאיש ישראל והלכו אחרי שבע בן בכרי , כשתקע בשופר ואמר "איש לאהליו ישראל" (ש"ב כ , א).

עשר ידות לי במלך - רוצה לומר: באי זה מלך שיהיה , וגם בדוד יש לי חלק גדול ממך , ואע"פ שהוא קרובך. ולא היה דברי ראשון לי להשיב את מלכי - רוצה לומר , שכבר היה ראוי לאיש יהודה שימתינו דבר איש ישראל , להיותם הרוב , בדרך שיהיה דבריהם ראשון להשיב את המלך. ויקש דבר איש יהודה מדבר איש ישראל - וזה כי המלך היה קרוב להם , להיותו משבט יהודה; והיה גם כן קרוב להם מצד אחר , כי ישיבתו היתה בתוך ארץ יהודה , ואשר היתה ישיבתו ביניהם , היה ראוי שיהיו קודמים להשיבו שם.

ולא היה דברי ראשון - אין זה בתמה , אבל הוא דבק עם הקילותני.

ולא היה דברי ראשון לי להשיב את מלכי - גם זה בא בשני סימנין. ויקש דבר איש יהודה - פירוש: שאמרו להם: לנו שלח המלך ולא לכם שלח; ומפני זה כעסו.

טקסט ניקוד וטעמים:

טקסט וניקוד:

טקסט בלבד:

תיקון קוראים: