תנ"ך - ויבאו
ויצרו
עליו
באבלה
בית
המעכה
וישפכו
סללה
אל־העיר
ותעמד
בחל
וכל־העם
אשר
את־יואב
משחיתם
להפיל
החומה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּבֹ֜אוּ
וַיָּצֻ֣רוּ
עָלָ֗יו
בְּאָבֵ֙לָה֙
בֵּ֣ית
הַֽמַּעֲכָ֔ה
וַיִּשְׁפְּכ֤וּ
סֹֽלֲלָה֙
אֶל־הָעִ֔יר
וַֽתַּעֲמֹ֖ד
בַּחֵ֑ל
וְכָל־הָעָם֙
אֲשֶׁ֣ר
אֶת־יוֹאָ֔ב
מַשְׁחִיתִ֖ם
לְהַפִּ֥יל
הַחוֹמָֽה:
(שמואל ב פרק כ פסוק טו)
וַיָּבֹאוּ
וַיָּצֻרוּ
עָלָיו
בְּאָבֵלָה
בֵּית
הַמַּעֲכָה
וַיִּשְׁפְּכוּ
סֹלֲלָה
אֶל־הָעִיר
וַתַּעֲמֹד
בַּחֵל
וְכָל־הָעָם
אֲשֶׁר
אֶת־יוֹאָב
מַשְׁחִיתִם
לְהַפִּיל
הַחוֹמָה:
(שמואל ב פרק כ פסוק טו)
ויבאו
ויצרו
עליו
באבלה
בית
המעכה
וישפכו
סללה
אל־העיר
ותעמד
בחל
וכל־העם
אשר
את־יואב
משחיתם
להפיל
החומה:
(שמואל ב פרק כ פסוק טו)
ויבאו
ויצרו
עליו
באבלה
בית
המעכה
וישפכו
סללה
אל־העיר
ותעמד
בחל
וכל־העם
אשר
את־יואב
משחיתם
להפיל
החומה:
(שמואל ב פרק כ פסוק טו)
וַאֲתוֹ
וְצָרוּ
עֲלוֹהִי
בְּאָבֵל
וּבֵית
מַעֲכָה
וּצבַרוּ
מִלֵיתָא
עַל
קַרתָּא
וְאַקְפַהּ
מַשׁרְיָן
וְכָל
עַמָא
דְעִם
יוֹאָב
מִתעַשְׁתִין
לְחַבָּלָא
שׁוּרָא
:
בית
המעכה
-
י"ד
זוגין
,
חד
לית
בה
ה"א
ותינינא
כתיב
ה"א:
ראה
ש"א
כג
,
יט.
בחל
-
ה'
חסר
(בלישנא):
ש"ב
כ
,
טו;
מ"א
כא
,
כג;
יש'
כו
,
א;
עו'
א
,
כ;
איכה
ב
,
ח.
וכל
-
העם
-
נ"א
וכל
ראשי
פסוקים
דכותהון
בר
מן
ג':
ראה
ש"א
יג
,
ז.
וכל
-
העם
-
נ'
באמצעי
הפסוקים:
ראה
ש"א
יג
,
ז.
משחיתם
-
ב'
כתיב
כן
(בלישנא):
ש"א
ו
,
ה;
ש"ב
כ
,
טו.
המעכה
-
ל';
בחל
-
ה'
חס';
משחיתם
-
ב'
כת'
כן.
ותעמוד
בחל
-
"ואקפוה
משריין"
(ת"י).
ויש
פותרין:
ותעמד
בחל
-
לשון
"חיל
וחומה"
(איכה
ב
,
ח):
הפילו
החומה
החיצונה
,
ונתחזקה
לעמוד
על
ידי
הפנימית.
וישפכו
סוללה
אל
העיר
ותעמד
בחיל
-
כל
עיר
ועיר
היו
עושין
לה
שתי
חומות:
חיל
וחומה
-
'שורא'
ו'בר
שורא';
ושברו
אנשי
יואב
החומה
החיצונה
,
ונשארה
חומה
הפנימית;
וזהו:
וישפכו
סוללה
אל
העיר
,
ונשארה
הפנימית
ותעמוד
בחיל.
סללה
-
כתרגומו:
"מליתא"
,
והוא
תל
עפר;
ובדברי
רבותינו
ז"ל
(מו"ק
י
,
ב):
מוליא
בנצא.
ושפיכת
הסוללה
היא
למלא
החפירות
אשר
סביב
העיר
עפר
,
ולעשות
תל
להגיע
אל
החומה.
ותעמד
בחל
-
עמדה
העיר
להכבש
בחומה
,
כי
מלאו
החפירות
עפר
,
ולא
היה
להם
אלא
להפיל
החיל
,
והוא
החומה;
כמו
שפירשו
רבותינו
ז"ל
(פסחים
פו
,
א):
"חיל
וחומה"
(איכה
ב
,
ח)
-
שורא
ובר
שורא.
או
פירוש
בחיל:
בחפירה
,
כתרגום
"בגיא"
(דב'
לד
,
ו):
"בחילתא";
ופירוש:
אחר
ששפכו
הסוללה
וסתמו
החפירה
,
עמדו
אנשי
המלחמה
בחיל
לרגלי
החומה
,
וחשבו
להפילה;
ופירוש
ותעמד
-
לשון
נקבה:
על
המלחמה.
ויונתן
תרגם
בחל
כמו
'בחיל':
"ואקפה
משריין".
משחיתים
-
משחיתים
בכלי
המנפץ
האבנים
להפיל
החומה.
ויונתן
תרגם:
"מתעשתין
לחבלא
שורא"
,
ועניין
משחיתים
לתרגומו:
משחיתים
בלבם
,
כלומר:
חושבים
ומכוונים
היאך
יפילו
החומה.
ויבאו
ויצורו
עליו
-
הנה
שמו
עיר
אבל
במצור
,
בעבור
שבע
בן
בכרי
שהיה
מורד
במלכות.
וישפכו
סוללה...
ותעמוד
בחיל
-
הנה
ה'חיל'
הוא
החומה
הפנימית;
וזכר
כי
עם
הסוללה
הרסו
החומה
החיצונה
,
והיו
משתדלים
להשחית
גם
כן
החומה
הפנימית.
ותעמוד
בחיל
-
כמו
"חיל
אחז
יושבי
פלשת"
(שמ'
טו
,
יד)
,
שעמדה
כל
העיר
בפחד
גדול.