תנ"ך - לא־כן
הדבר
כי
איש
מהר
אפרים
שבע
בן־בכרי
שמו
נשא
ידו
במלך
בדוד
תנו־אתו
לבדו
ואלכה
מעל
העיר
ותאמר
האשה
אל־יואב
הנה
ראשו
משלך
אליך
בעד
החומה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹא־כֵ֣ן
הַדָּבָ֗ר
כִּ֡י
אִישׁ֩
מֵהַ֨ר
אֶפְרַ֜יִם
שֶׁ֧בַע
בֶּן־בִּכְרִ֣י
שְׁמ֗וֹ
נָשָׂ֤א
יָדוֹ֙
בַּמֶּ֣לֶךְ
בְּדָוִ֔ד
תְּנוּ־אֹת֣וֹ
לְבַדּ֔וֹ
וְאֵלְכָ֖ה
מֵעַ֣ל
הָעִ֑יר
וַתֹּ֤אמֶר
הָאִשָּׁה֙
אֶל־יוֹאָ֔ב
הִנֵּ֥ה
רֹאשׁ֛וֹ
מֻשְׁלָ֥ךְ
אֵלֶ֖יךָ
בְּעַ֥ד
הַחוֹמָֽה:
(שמואל ב פרק כ פסוק כא)
לֹא־כֵן
הַדָּבָר
כִּי
אִישׁ
מֵהַר
אֶפְרַיִם
שֶׁבַע
בֶּן־בִּכְרִי
שְׁמוֹ
נָשָׂא
יָדוֹ
בַּמֶּלֶךְ
בְּדָוִד
תְּנוּ־אֹתוֹ
לְבַדּוֹ
וְאֵלְכָה
מֵעַל
הָעִיר
וַתֹּאמֶר
הָאִשָּׁה
אֶל־יוֹאָב
הִנֵּה
רֹאשׁוֹ
מֻשְׁלָךְ
אֵלֶיךָ
בְּעַד
הַחוֹמָה:
(שמואל ב פרק כ פסוק כא)
לא־כן
הדבר
כי
איש
מהר
אפרים
שבע
בן־בכרי
שמו
נשא
ידו
במלך
בדוד
תנו־אתו
לבדו
ואלכה
מעל
העיר
ותאמר
האשה
אל־יואב
הנה
ראשו
משלך
אליך
בעד
החומה:
(שמואל ב פרק כ פסוק כא)
לא־כן
הדבר
כי
איש
מהר
אפרים
שבע
בן־בכרי
שמו
נשא
ידו
במלך
בדוד
תנו־אתו
לבדו
ואלכה
מעל
העיר
ותאמר
האשה
אל־יואב
הנה
ראשו
משלך
אליך
בעד
החומה:
(שמואל ב פרק כ פסוק כא)
לָא
כֵין
פִּתגָמָא
אֲרֵי
גֻּברָא
מִטוּרָא
דְבֵית
אֶפרַיִם
שֶׁבַע
בַּר
בִּכרִי
שְׁמֵיהּ
אֲרֵים
יְדֵיהּ
בְּמַלכָּא
בְדָוִיד
הַבוּ
יָתֵיהּ
בִּלחוֹדוֹהִי
וַאֲהָך
מֵעַל
קַרתָּא
וַאֲמַרַת
אִתְּתָא
לְיוֹאָב
הָא
רֵישֵׁיהּ
מִתרְמֵי
לָך
מִן
שׁוּרָא
:
לא
-
ב'
ראשי
פסוקים
בסיפרא:
ש"א
כו
,
טז;
ש"ב
כ
,
כא.
לא
-
כן
-
י"ט
(בלישנא
,
כולל
'לוא'):
ראה
ש"ב
יח
,
יד.
נשא
ידו
(נשיאה
יד)
-
ז'
חסר
'את'
(בנביאים
ובכתובים):
ש"ב
כ
,
כא;
יח'
כ
,
ה
(פעמיים)
,
ו
,
טו;
מד
,
יב;
תה'
קו
,
כו.
נשא
ידו
(נשיאה
יד)
-
ח':
דב'
לב
,
מ;
ש"ב
כ
,
כא;
יח'
כ
,
ה
(פעמיים)
,
ו
,
טו;
מד
,
יב;
תה'
קו
,
כו.
לא
-
ב'
ראש'
פסו'
בסיפ';
נשא
ידו
-
ז'
חס'
את;
במלך
בדוד
-
ל';
משלך
-
ל'.
נשא
ידו
במלך
בדוד
-
במלך
,
אפילו
אינו
דוד
,
חייב
מיתה;
או
בדוד
שהוא
תלמיד
חכם
,
אפילו
אינו
מלך
,
חייב
מיתה
,
וכל
שכן
במלך
בדוד.
כך
נדרש
במדרש
קהלת
(קה"ר
ט
,
כו).
במלך
בדוד
-
דרשו
בו
(בר"ת
צד
,
טו):
במלך
-
אפילו
לא
היה
דוד
,
המורד
בו
חייב
מיתה;
בדוד
-
שהוא
תלמיד
חכם
,
אפילו
לא
היה
מלך
,
המורד
בו
חייב
מיתה.
ולפי
הפשט
,
אמר
במלך
בדוד
,
כי
אע"פ
שמרד
אבשלום
,
דוד
היה
המלך
,
וכל
המורד
בו
חייב
מיתה
,
ויהרג
כמו
שנהרג
אבשלום.