תנ"ך - וילך
עמשא
להזעיק
את־יהודה
וייחר
ויוחר
מן־המועד
אשר
יעדו:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֵּ֥לֶךְ
עֲמָשָׂ֖א
לְהַזְעִ֣יק
אֶת־יְהוּדָ֑ה
וַיֹּ֕יחֶר
וַיּ֕וֹחֶר
מִן־הַמּוֹעֵ֖ד
אֲשֶׁ֥ר
יְעָדֽוֹ:
ס
(שמואל ב פרק כ פסוק ה)
וַיֵּלֶךְ
עֲמָשָׂא
לְהַזְעִיק
אֶת־יְהוּדָה
וַיֹּיחֶר
וַיּוֹחֶר
מִן־הַמּוֹעֵד
אֲשֶׁר
יְעָדוֹ:
ס
(שמואל ב פרק כ פסוק ה)
וילך
עמשא
להזעיק
את־יהודה
וייחר
ויוחר
מן־המועד
אשר
יעדו:
ס
(שמואל ב פרק כ פסוק ה)
וילך
עמשא
להזעיק
את־יהודה
וייחר
ויוחר
מן־המועד
אשר
יעדו:
ס
(שמואל ב פרק כ פסוק ה)
וַאֲזַל
עֲמָשָׂא
לְמִכנַשׁ
יָת
דְּבֵית
יְהוּדָה
וְאוֹחַר
מִן
זִמנָא
דַּאֲמַר
לֵיהּ
:
להזעיק
-
ל';
וייחר
-
ויוחר
קרי
,
ל';
יעדו
-
ל'.
ויוחר
מן
המועד
-
אשכחונהו
דפתוח
במסכת
,
כדאיתא
בסנהדרין
(מט
,
א).
וייחר
מן
המועד
-
כתוב
ביו"ד
וקרי
בו"ו.
והכתוב
הוא
מנחי
הפ"א
מן
'הקל'
,
מאותם
שפ"איהם
יו"ד
,
כמו
"יטב"
(ש"א
כד
,
ה);
"וייטב"
(בר'
מא
,
לז);
והקרי
הוא
מאותם
שפ"איהם
אל"ף
,
והוא
בשקל
"ויוסף
עוד
דוד"
(ש"ב
ו
,
א).
ופירושו:
אֵחֵר
,
שלא
בא
לשלשת
ימים;
וכשראה
דוד
שלא
בא
,
אמר
לאבישי
שירדף
אחרי
שבע
בן
בכרי;
ולא
אמר
ליואב
,
כי
בליבו
היה
להסירו
שלא
יהיה
שר
צבאו
,
מפני
שהרג
אבשלום.
ירע
לנו
-
'פועל
עומד'
הוא
,
ופירוש:
ירע
לנו
דבר
שבע
בן
בכרי;
או
יהיה
'פועל
יוצא'.
עבדי
אדוניך
-
על
יואב
אמר
,
וקראו
'אדניו'
,
כי
גדול
ונכבד
ממנו
היה;
וזהו
שאמר
"ויצאו
אחריו
אנשי
יואב"
(להלן
,
ז);
וגם
יואב
יצא
אחר
כן
,
אלא
שאבישי
יצא
במצות
דוד.
פן
מצא
לו
-
כמו
'פן
ימצא';
עבר
במקום
עתיד
,
ורבים
כמוהו;
וכן
תרגם
יונתן:
"דילמא
ישכח".
והציל
עינינו
-
יסיר
ראותנו
ודעתינו
,
שלא
נדע
באי
זה
עיר
ישגב
,
אם
לא
תמהר
לרדוף
אחריו.
או
פירוש:
השגחתנו
והבטחתנו;
שהייתי
בוטח
כי
שבתי
אל
מלכותי
,
והנה
עתה
הלכו
אחריו
ישראל
,
ואם
ישגב
באחת
הערים
הבצורות
יהיה
לו
פנאי
למשוך
לב
ישראל
אליו
,
וצריכים
אנו
למהר
לרדף
אחריו
ולהרגו.
ויונתן
תרגם
והציל
עינינו:
"ויעיק
לנא".
ויוחר
מן
המועד
אשר
יעדו
-
רוצה
לומר
,
שנתאחר
,
שלא
שב
אל
המלך
לשלשת
הימים.
ויוחר
מן
המועד
אשר
יעדו
-
'קל'
הוא
מן
'אחר'
,
כמו:
'ויאמר'
מן
'אמר'
,
ונעלם
האל"ף
ובא
תחתיו
הוי"ו
,
כמו
הקריאה.