תנ"ך - מלמד ידי למלחמה ונחת קשת־נחושה זרעתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מְלַמֵּ֥ד יָדַ֖י לַמִּלְחָמָ֑ה וְנִחַ֥ת קֶשֶׁת־נְחוּשָׁ֖ה זְרֹעֹתָֽי: (שמואל ב פרק כב פסוק לה)

טקסט וניקוד:

מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וְנִחַת קֶשֶׁת־נְחוּשָׁה זְרֹעֹתָי: (שמואל ב פרק כב פסוק לה)

טקסט בלבד:

מלמד ידי למלחמה ונחת קשת־נחושה זרעתי: (שמואל ב פרק כב פסוק לה)

תיקון קוראים:

מלמד ידי למלחמה ונחת קשת־נחושה זרעתי: (שמואל ב פרק כב פסוק לה)
מַלֵיף יְדַי לְמֶעֱבַד קְרָבָא וּמתַקֵיף כְּקֶשֶׁת נְחָשָׁא דְּרָעָי :

ידי - כ"ב (בלישנא): ראה לעיל , כא. זרעתי - ב' (אחד חסר ואחד מלא): ש"ב יח , לה; תה' יח , לה.

זרעתי - ב'.

ונחת קשת נחושה זרעתי - ונדרכה קשת נחושה על זרועיי , שיש בי כח לדורכה. קשתות היו תלויין לדוד בביתו , והיו מלכי האומות באים ורואים אותם , ואומרים זה לזה: אתה סבור שיהא יכול לדורכן? אין זה אלא לייראנו; ודוד שומע , ונוטלן ומכתתן לפניהם (ראה שו"ט יח , כז). ודריכת קשת , לשון 'חית' הוא , וכן "כי חציך נחתו בי" (תה' לח , ג).

מלמד ידי למלחמה - כאדם המלמד את חבירו להלחם , ואומר לו: אל תצא לקראת פלוני להלחם , אלא הסב לך מאחריו והכהו , כביכול כך לימד הקדוש ברוך הוא את דוד להלחם בפלשתים , דכתיב "ויוסיפו עוד פלשתים לעלות" וגו' , "וישאל דוד ביי' ויאמר לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים ויהי בשמעך את קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ" וגו' , "ויעש דוד כן כאשר צוהו יי' ויך את פלשתים" וגו' (ש"ב ה , כב - כה). ונחת קשת נחושה זרועותי - פתרון: ונשבר קשת נחושה על ידי זרועותי. שמעתי (ראה רש"י) שקשתות נחושה היו תלוין לו לדוד במגדל דוד , וכשבאים מלכי האומות לדרוש אליו והיו רואין אותם , היו מתלחשין זה עם זה , ואומרים: וכי כסבורים אתם שקשתות נחושה התלוין כאן , שלדרוך אותן ולירות בהן עשויין? והלא אין ביריה יכולה לדרוך קשת נחושה! אינן עשויין אלא לאיים עלינו , שתהא אימתו נופלת עלינו. והיה דוד מצתת ושומע מה הם אומרים , ונוטל את הקשתות ושוברן לפניהם; דכתיב: ונחתה קשת נחושה זרועותי.

ונחת - ובספר תהילים "ונחתה" (יח , לה) , כי 'קשת' תכונה בלשון זכר ונקבה. ורוצה לומר: כל כך למד ידי למלחמה , עד שאפילו קשת נחושה לא עמדה לפני , אלא נשברה בזרועותי. ופירוש נחושה: חזקה כנחושה , והוא ברזל חזק מאד; וכן "ואת ארצכם כנחושה" (וי' כו , יט). ונחת שרשו 'חתת' , והוא 'נפעל' מפעלי הכפל.

הנה השם יתברך מפני השגחתו בי למד ידי למלחמה , עד שכבר הוריד יתר קשת חזקה מאוד , אל המקום שמשם תהיה יריית החצים , כל אחד מזרעותי. והנה אמר זה , כי בעת שהלך להלחם עם גלית לא רצה לקחת כלי המלחמה כי לא נסה , ואחר זה , בזולת למוד אחר והרגל , היה מצליח מאד במלחמות , כמו שנזכר בספורי דברי שאול.

ונחת קשת נחושה זרועותי - רוצה לומר: והוריד קשת נחושה כל אחד מזרועותי , ואע"פ שהיתה הקשת ההיא חזקה וקשה מאד להכפף , כאלו היא מנחושה , שהוא הברזל היותר קשה; וענין ה'הורדה' בקשת היא הורדת ראשי הקשת בכפיפתו כדי לירות בו חצים. או יהיה חסר 'יתר' , ויהיה הרצון: והוריד יתר קשת נחושה כל אחד מזרועותי; וענין ה'יתר' הוא שיורידוהו אל המקום מהקשת המוגבל לירות משם חצים.

מלמד ידי למלחמה - כי כן רצה השם. ונחת - שרשו 'חתת' כמו "מפני שמי נחת הוא" (מל' ב , ה); והטעם: נשבר קשת נחושה בזרעותי.

ונחת קשת נחושה - לשון דריכת הקשת הוא , ודומה "חציך נחתו בי" (תה' לח , ג) , כלומר: נדרכו בי. ובא ה'קשת' זכר ונקבה.
ריכוז קישורים