תנ"ך - וישלח אבנר מלאכים ׀ אל־דוד תחתו לאמר למי־ארץ לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את־כל־ישראל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּשְׁלַח֩ אַבְנֵ֨ר מַלְאָכִ֧ים ׀ אֶל־דָּוִ֛ד תַּחְתָּ֥ו לֵאמֹ֖ר לְמִי־אָ֑רֶץ לֵאמֹ֗ר כָּרְתָ֤ה בְרִֽיתְךָ֙ אִתִּ֔י וְהִנֵּה֙ יָדִ֣י עִמָּ֔ךְ לְהָסֵ֥ב אֵלֶ֖יךָ אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל: (שמואל ב פרק ג פסוק יב)

טקסט וניקוד:

וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים ׀ אֶל־דָּוִד תַּחְתָּו לֵאמֹר לְמִי־אָרֶץ לֵאמֹר כָּרְתָה בְרִיתְךָ אִתִּי וְהִנֵּה יָדִי עִמָּךְ לְהָסֵב אֵלֶיךָ אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל: (שמואל ב פרק ג פסוק יב)

טקסט בלבד:

וישלח אבנר מלאכים ׀ אל־דוד תחתו לאמר למי־ארץ לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את־כל־ישראל: (שמואל ב פרק ג פסוק יב)

תיקון קוראים:

וישלח אבנר מלאכים ׀ אל־דוד תחתו לאמר למי־ארץ לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את־כל־ישראל: (שמואל ב פרק ג פסוק יב)
וּשׁלַח אַבנֵר אִזגַּדִּין לְוָת דָּוִיד מֵאַתרֵיהּ לְמֵימַר מְקַיֵימנָא בְמַן דַּעֲבַד אַרעָא לְמֵימַר גְּזַר קְיָמָך עִמִי וְהָא יְדִי עִמָך לְאַסחָרָא לְוָתָך יָת כָּל יִשׂרָאֵל :

תחתו - ד' חסר: ראה ש"ב ב , כג.

תחתו - ד' חס'; כרתה - ל'.

תחתיו לאמר - "מאתריה למימר: מקיימנא במאן דעבד ארעא" (ת"י). למי ארץ - לשון שבועה במי שהארץ שלו. דבר אחר: תחתיו - שמו הזכיר תחילה באגרת , ואחר כך הזכיר שם דוד , ולכך נענש; כתב: ממני אבנר שר צבא ישראל לדוד המלך , שלום (ראה ירוש' פאה א , א [טז , א]). למי ארץ - למי שהמלכות הגון לו , אני שולח לאמר: כרתה בריתך וגו'.

וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתיו לאמר - במקומו של דוד שלח לו אבנר מלאכים לאמר: למי הארץ - למי ראוייה להיות הארץ והמלכות , כי אם לך? כלומר: "למי כל חמדת ישראל" (ש"א ט , כ)? ויונתן תירגם: "ושלח אבנר איזגדין לות דוד מאתריה , למימר מקיימנא במאן דעבד ארעא".

תחתיו לאמר למי ארץ - בסתר שלח לו: למי תאות הארץ אלא לך , כאשר אמר האל; כרתה בריתך עמי , ואני אסבב לך כל ישראל. ויונתן תרגם: "מאתריה למימר מקיימנא במאן דעבד ארעא למימר". ויש דרש (ירוש' פאה א , א) שכתב בכתבו לדוד 'מן אבנר לדוד' - הקדים שמו לשם דוד , זהו אל דוד תחתיו - לפיכך נענש אבנר.

והנה סבב השם יתברך , אשר לו נתכנו עלילות , שנולדה קטטה בין אבנר ובין איש בשת , והשתדל מפני זה אבנר להמליך דוד על כל ישראל , כי מיי' היתה לו המלוכה.

תחתיו - כנוי לאיש בשת , כי אבנר תחת אדנותו; וזה כענין "ואת כי שטית תחת אישך" (במ' ה , כ); "האשה המנאפת תחת אישה" (יח' טז , לא). למי הארץ - דרך התפארות , כלומר: למי כל הארץ? רק לי! לכן כרתה וגו' , ואסב לך כל הארץ.

תחתיו לאמר למי ארץ - פירוש: מלאכים שהיו בני סודו שלאבנר , שהיו חשובים לדוד במקומו שלאבנר. ושלח לו לומר: למי כל הארץ? כי אם לך. כרתה בריתך אתי - פירוש: שאהיה שר צבא לישראל כאשר הייתי בימי שאול.
ריכוז קישורים