תנ"ך - ויבא כל־העם להברות את־דוד לחם בעוד היום וישבע דוד לאמר כה יעשה־לי אלהים וכה יסיף כי אם־לפני בוא־השמש אטעם־לחם או כל־מאומה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּבֹ֣א כָל־הָעָ֗ם לְהַבְר֧וֹת אֶת־דָּוִ֛ד לֶ֖חֶם בְּע֣וֹד הַיּ֑וֹם וַיִּשָּׁבַ֨ע דָּוִ֜ד לֵאמֹ֗ר כֹּ֣ה יַֽעֲשֶׂה־לִּ֤י אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֹסִ֔יף כִּ֣י אִם־לִפְנֵ֧י בוֹא־הַשֶּׁ֛מֶשׁ אֶטְעַם־לֶ֖חֶם א֥וֹ כָל־מְאֽוּמָה: (שמואל ב פרק ג פסוק לה)

טקסט וניקוד:

וַיָּבֹא כָל־הָעָם לְהַבְרוֹת אֶת־דָּוִד לֶחֶם בְּעוֹד הַיּוֹם וַיִּשָּׁבַע דָּוִד לֵאמֹר כֹּה יַעֲשֶׂה־לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יֹסִיף כִּי אִם־לִפְנֵי בוֹא־הַשֶּׁמֶשׁ אֶטְעַם־לֶחֶם אוֹ כָל־מְאוּמָה: (שמואל ב פרק ג פסוק לה)

טקסט בלבד:

ויבא כל־העם להברות את־דוד לחם בעוד היום וישבע דוד לאמר כה יעשה־לי אלהים וכה יסיף כי אם־לפני בוא־השמש אטעם־לחם או כל־מאומה: (שמואל ב פרק ג פסוק לה)

תיקון קוראים:

ויבא כל־העם להברות את־דוד לחם בעוד היום וישבע דוד לאמר כה יעשה־לי אלהים וכה יסיף כי אם־לפני בוא־השמש אטעם־לחם או כל־מאומה: (שמואל ב פרק ג פסוק לה)
וַאֲתָא כָל עַמָא לְאוֹכָלָא יָת דָּוִיד לַחמָא עַד דְּיוֹמָא קַיָים וְקַיֵים דָּוִיד לְמֵימַר כְּדֵין יַעֲבֵיד לִי יְיָ וּכדֵין יוֹסֵיף אֱלָהֵין קֳדָם מֵיעַל שִׁמשָׁא אֶטעוֹם לַחמָא אוֹ כָל מִדָּעַם :

ויבא - י"ב סבירין (לשון רבים; בלישנא ד'בא'): ראה לעיל , כב. ויבא כל - העם - ב': ש"ב ג , לה; יט , ט. לי אלהים - י"א: ראה ש"א כב , ג. יסיף - י"ד חסר (ו"ו): ראה ש"א כ , יג.

ויבא כל העם ב' להברות את דוד ויקם המלך .

ויבא כל - העם - ב'; להברות - ל'; לי אלהים - י"א; יסיף - י"ד חס'.

להברות - לשון סעודה.

ויבא כל העם להברות את דוד - להכרות כתיב וקרינן 'להברות' , ושניהם , בין 'להכרות' ובין 'להברות' , משמע לשון אכילה; 'להכרות' - כמו "ויכרה להם כירה גדולה" (מ"ב ו , כג); 'להברות' - "תבא נא תמר אחותי ותבריני לחם" (ש"ב יג , ה). וכן תירגם יונתן: "לאוכלא ית דוד לחמא".

להברות את דוד לחם - רבותינו ז"ל אמרו (סנה' כ , א): כתוב 'להכרות' בכ"ף , וקרינן 'להברות' בבי"ת; בתחילה 'להכרותו' ולבסוף 'להברותו'; וכן כתב רבי מנחם בן סרוק (מחברת: 'כר') כי הכתיב 'להכרות'; וכן כתב רבי יהודה חיוג (אותיות הנוח: 'כרה'); וכן כתב אדני אבי ז"ל (הגלוי: 'כר'); ואנחנו לא מצאנו כן בשום ספר מדוייק אשר ראינו , וכן כתב רבי יונה (השרשים: 'ברה') כי לא ראה אותו כתוב 'להכרות' , לא בספרים ולא במסורת. ופירוש להברות: להאכיל אפילו אכילה מועטת , ולא רצה; כי ה'בריה' היא האכילה המועטת , וכן "ואברה מידה" (ש"ב יג , ו).

והנה בכה דוד בכי גדול וקונן אל אבנר , ולא טעם לחם כל היום ההוא , לשתי סבות: האחת - לפי שהיה קשה בעיניו מאד הריגת אבנר שהיה שר וגדול בישראל , עם היותו בברית עמו; והסבה השנית - כדי שיכירו ישראל כי לא היתה מהמלך להמית את אבנר , כי היה זה ממה שירחיקם מאד להמליכו עליהם , רוצה לומר: בראותם כי המית שר וגדול כמוהו.

להברות את דוד - פירוש: כמו "ואברה מידה" (ש"ב יג , ו); ואותו הוא קל , וזהו כבד.
ריכוז קישורים