תנ"ך - וליהונתן בן־שאול בן נכה רגלים בן־חמש שנים היה בבא שמעת שאול ויהונתן מיזרעאל ותשאהו אמנתו ותנס ויהי בחפזה לנוס ויפל ויפסח ושמו מפיבשת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלִיהֽוֹנָתָן֙ בֶּן־שָׁא֔וּל בֵּ֖ן נְכֵ֣ה רַגְלָ֑יִם בֶּן־חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֣ים הָיָ֡ה בְּבֹ֣א שְׁמֻעַת֩ שָׁא֨וּל וִיהוֹנָתָ֜ן מִֽיִּזְרְעֶ֗אל וַתִּשָּׂאֵ֤הוּ אֹֽמַנְתּוֹ֙ וַתָּנֹ֔ס וַיְהִ֞י בְּחָפְזָ֥הּ לָנ֛וּס וַיִּפֹּ֥ל וַיִּפָּסֵ֖חַ וּשְׁמ֥וֹ מְפִיבֹֽשֶׁת: (שמואל ב פרק ד פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וְלִיהוֹנָתָן בֶּן־שָׁאוּל בֵּן נְכֵה רַגְלָיִם בֶּן־חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה בְּבֹא שְׁמֻעַת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן מִיִּזְרְעֶאל וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹמַנְתּוֹ וַתָּנֹס וַיְהִי בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ וּשְׁמוֹ מְפִיבֹשֶׁת: (שמואל ב פרק ד פסוק ד)

טקסט בלבד:

וליהונתן בן־שאול בן נכה רגלים בן־חמש שנים היה בבא שמעת שאול ויהונתן מיזרעאל ותשאהו אמנתו ותנס ויהי בחפזה לנוס ויפל ויפסח ושמו מפיבשת: (שמואל ב פרק ד פסוק ד)

תיקון קוראים:

וליהונתן בן־שאול בן נכה רגלים בן־חמש שנים היה בבא שמעת שאול ויהונתן מיזרעאל ותשאהו אמנתו ותנס ויהי בחפזה לנוס ויפל ויפסח ושמו מפיבשת: (שמואל ב פרק ד פסוק ד)
וְלִיהוֹנָתָן בַּר שָׁאוּל בְּרָא לָקֵי בְתַרתֵּין רַגלוֹהִי בַּר חֲמֵישׁ שְׁנִין הֲוָה כַּד אֲתָת בְּסוֹרַת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן מִיִזרְעֶאל וּנטַלתֵּיהּ תּוּרבְּיָנוּתֵיהּ וַאֲפַכַת וַהֲוָה בְּאִתבְּעָתוּתַהּ לְמִערַק וּנפַל וְאִיתחֲגַר וּשׁמֵיהּ מְפִיבֹשֶׁת :

שמעת - ג' חסר (בלישנא): ש"ב ד , ד; יש' נג , א; דנ' יא , מד. ויהי - ו' בטעמא (גרשיים) בסיפרא: ראה ש"א ד , יח.

שמעת ג' חס' בבא שמעת שאול מי האמין לשמעתנו ושמעות יבהלהו .

וליהונתן - ל'; שמעת - ג' חס'; אמנתו - ל'; ותנס - ל'; בחפזה - ל'; ויפסח - ל'.

וליהונתן בן שאול - מונה והולך איך נשבת מלכות מבית שאול: הוא ובניו נהרגו , וזה הנשאר הרגוהו על משכבו , ובנו של יהונתן נפל ויפסח. נכה רגלים - שבור רגלים.

ושני אנשים שרי גדודים היו בן שאול - פתרון: היו עם בית שאול , הוא איש בשת. שם האחד בענה... בני רימון הבארותי מבני בנימין כי גם בארות תחשב על בנימין - אך הם בשמעם כי מת אבנר בחברון , רפו ידם וברחו להם; הדא הוא דכתיב: ויברחו הבארותים גתימה ויהיו שם גרים עד היום הזה. ולאחר זמן חזרו להם , ובאו להם אל בית אדוניהם איש בשת , ומצאוהו שוכב את משכב הצהרים והנה באו עד תוך הבית , כאילו לוקחי חטים , ויכוהו אל החומש - כסבורים למצוא חן בעיני דוד - ויביאו את ראש איש בשת אל דוד בחברון. נמצא איש בשת שהומלך על כל ישראל הרוג , ולא נותר לבית שאול שיעשה מלוכה על ישראל , כי אם בן אחד שנותר ליהונתן בן שאול; והוא נכה רגלים , פסח משתי רגליו , ולא היה ראוי להמליכו תחת איש בשת; נמצאת למד שלא נותר לבית שאול שיצלח למלוכה , לכן נתגלגל הדבר שהוסבה המלוכה לדוד; שכיון שמתו כל בית שאול , מיד "ויבאו כל זקני ישראל אל דוד חברונה וימשחו את דוד למלך על ישראל" (ש"ב ה , ג). לקחי חטים - עשו עצמם כסוחרים המבקשים לקנות חטים; וכן תירגם יונתן: "כזבני חיטין".

היו בן שאול - כמו 'לבן שאול' , או 'עם בן שאול' כתרגומו; או שרי שזכר עומד במקום שנים , כאלו אמר: שרי בן שאול. ומנחם (מחברת: 'הי') פירשו כמו שָברוּ' , וכן "נהייתי ונחלתי" (דנ' ח , כז) , רוצה לומר: המיתו אותו. וספר עניין זה הנה , להודיע כי אלה שהרגו בן שאול כבר היו עמו , ושריו היו , לפיכך לא נשמרו מהם בני הבית בבואם תוך הבית ובחדר משכבו , ולא הרגישו בהם בני הבית בבואם ובצאתם עם ראש בן שאול; לפי שהיו שריו מקדם , חשבו כי לדבר עמו בחדר משכבו נכנסו. ומה שאמר: ויברחו הבארותים , לא ספר על מה ברחו; אולי היה דברי מריבה להם עם שאול או עם בנו , ועתה שבו אליו; אולי השלימו עמו טרם בואם , ובאו לביתו ולא נשמרו מהם. ויהיה פירוש לוקחי חטים לזה הפירוש: שבאו עם לוקחי חטים לדבר עם שאול? ולפירוש שפירש רבי מנחם: המיתו , יהיה פירוש העניין כן: כי אלה שני השרים הרגו בן שאול , ולא אמר זה על איש בשת אלא על בן אחר שהיה לשאול , והרגו אותו או בחיי שאול או אחר מותו , לפיכך ברחו גתימה , והיו שם גרים עד היום הזה שבאו להרוג איש בשת , למצוא חן בעיני דוד ולשוב לנחלתם בארות; וכשבאו לבית איש בשת התנכרו ועשו עצמם כלוקחי חטים , וכן תרגם יונתן: "כזבנין חטין" , ונכנסו לביתו לחדר משכבו והרגוהו , ובני הבית לא נשמרו מהם , כי אמרו כי דברו עמו לקחת חטים ממנו. כי גם בארות תחשב על בנימן - כמו 'אל בנימן'; וכן "ותתפלל על יי'" (ש"א א , י) , כמו 'אל יי''; "על שפן הסופר" (מ"ב כב , ח) , כמו 'אל שפן'. ומה שאמר: כי גם בארות , והנה בארות נחשבת בתוך ערי בנימן (יהו' יח , כה) , אם כן מהו גם? אולי היתה על הגבול , והיו חושבים בני אדם כי אינה לבנימן , לפיכך הודיע כי גם היא תחשב לבנימן. וכל זה להודיע כי משבט בנימן היה , שהיה שבט שאול , יצאו לו מכלים ביתו וממלכתו. ומה שספר הנה גם כן עניין מפיבושת בן יהונתן , להודיע כי במות איש בשת לא נשאר לבית שאול יורש עצר וראוי למלכות , כי מפיבשת בן יהונתן נפל ונעשה נכה רגלים , ולשאול לא נשאר בן כי אם בני רצפה הפילגש. כחם היום - בכ"ף. את משכב הצהרים - תרגם יונתן: "שנת מלכיא" , כלומר: כי מנהג המלכים לישן בצהרים.

והנה אחר זה קשרו שני שרי גדודים אשר לבן שאול על איש בשת , והרגוהו בביתו על משכבו בהיותו שוכב משכב הצהרים , ונכנסו עם אנשים לוקחי חטים , שבאו בתוך הבית , ונשאו את ראשו לדוד למצוא חן בעיניו.

וליהונתן בן שאול וגו' - נכנס זה הפסוק בנתים לרמוז כי לא היה לאיש בשת עוזר מבני בית אביו , כי לא נשאר עמו רק זה הנער עם היותו נכה רגלים; וגם זה ישרת עוד להצעה למה שיזכר עוד בדבריו עם דוד.

וליהונתן בן שאול - פירוש: מפני שהזכיר בריחת הבארתים , הסמיך לו שגם בן יהונתן נפסח כשברחה אומנתו , כששמעה מיתת שאול ויהונתן. נכה רגלים - פירוש: לשון הכאה , ששרשו 'נכה' , וזהו שם התואר מן ה'קל' , על משקל "יפה תאר" (בר' לט , ו).
ריכוז קישורים