תנ"ך - ויחלק לכל־העם לכל־המון ישראל למאיש ועד־אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל־העם איש לביתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְחַלֵּ֨ק לְכָל־הָעָ֜ם לְכָל־הֲמ֣וֹן יִשְׂרָאֵל֘ לְמֵאִ֣ישׁ וְעַד־אִשָּׁה֒ לְאִ֗ישׁ חַלַּ֥ת לֶ֙חֶם֙ אַחַ֔ת וְאֶשְׁפָּ֣ר אֶחָ֔ד וַאֲשִׁישָׁ֖ה אֶחָ֑ת וַיֵּ֥לֶךְ כָּל־הָעָ֖ם אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ: (שמואל ב פרק ו פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וַיְחַלֵּק לְכָל־הָעָם לְכָל־הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת וְאֶשְׁפָּר אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת וַיֵּלֶךְ כָּל־הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ: (שמואל ב פרק ו פסוק יט)

טקסט בלבד:

ויחלק לכל־העם לכל־המון ישראל למאיש ועד־אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל־העם איש לביתו: (שמואל ב פרק ו פסוק יט)

תיקון קוראים:

ויחלק לכל־העם לכל־המון ישראל למאיש ועד־אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל־העם איש לביתו: (שמואל ב פרק ו פסוק יט)
וּפַלֵיג לְכָל עַמָא לְכָל הֲמוֹנָא דְיִשׂרָאֵל לְמִגְּבַר וְעַד אִתָּא לִגבַר גְּרִיצְתָא דִלחֵים חֲדָא וּפלוֹג חַד וּמָנְתָא חֲדָא וַאֲזַל כָּל עַמָא גְּבַר לְבֵיתֵיהּ :

ו' פסוקים דמיין דמטעין (כנראה שהכוונה לשני מושאים סמוכים שבראשם 'לכל'): ש"ב ו , יט; מ"א ח , לח; תה' קמה , יח; קה' ד , טז; עז' ז , כה; דה"ב יא , כג. למאיש - ג': שמ' יא , ז; ש"ב ו , יט; דה"ב טו , יג. אחת - ו' זקף קמץ (צריך להיות: פתח): ראה ש"א כו , ח. ואשפר - ב': ש"ב ו , יט; דה"א טז , ג. ואשישה - ב': ש"ב ו , יט; דה"א טז , ג.

למאיש - ג'; אחת - ו' זק' (קמ') [פת']; ואשפר - ב'; ואשישה - ב'.

ואשפר - אחד מששה בפר (ראה פסחים לו , ב). אשישה - גרב דחמר (ראה שם).

חלת לחם - ככר לחם. ואשפר אחד - אחד מששה בפר. ואשישה אחת - אחד מששה בהין.

חלת - ובדברי הימים "ככר לחם" (דה"א טז , ג) , והככר גדול מהחלה; ככרות היו , אלא שהיו עשויים בתכונת החלות. ואשפר אחד - חלק אחד מבשר , כמו שמנהג לחלוק הבקר או הצאן לחלקים ידועים; ונתן לכל אחד חלת לחם וחלק בשר ואשישה אחת מליאה יין. וכן פירשו רבותינו ז"ל (פסחים לו , ב): אשישה - גרבא דחמרא; אבל אשפר פרשו בו מלה מורכבת משמות שלשה , ואמרו: אחד מששה בפר , כלומר: כי ששה חלקים היו עושים מהפר , ולכל אחד היה נותן הששית. ויונתן תרגם: "פלוג חד" , כלומר: חלק אחד; ותרגם אשישה: "מנתא".

ואחר זה ברך דוד את העם בשם יי' צבאות , ונתן לכל אחד מהם מנה יפה לאכול ולשתות. והנה אשפר אחד , הרצון בו לפי מה שביארו ז"ל (פסחים לו , ב): אחד מששה בפר. ולפי הפשט , נראה שהיתה מנה יפה נהוגה לתת לאיש אחד לסעודות הגדולות - וענינו מענין "שפרה עלי" (תה' טז , ו) , והאל"ף נוסף - רוצה לומר , שהיתה המנה הזאת בתכלית היופי לפי המנות הנהוגות לתת. והנה היופי בזאת המנה הוא גדלה , כי אשר ישתדלו לעשות הפעולות היפות , ישתדלו לתת כמו אלו המנות הגדולות לאורחים הבאים אצלם.

ואשפר אחד ואשישה אחת - פירוש: אשפר היא חתיכת בשר; ודרשו חכמים (פסחים לו , ב): אחד מששה בפר. ואשישה - הוא כלי שליין , כדכתיב "אשישי ענבים" (הו' ג , א); "סמכוני באשישות" (שה"ש ב , ה).
ריכוז קישורים