תנ"ך - שמואל ב פרק ו פסוק ב - ויקם׀ וילך דוד וכל־העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלהים אשר־נקרא שם שם ה' צבאות ישב הכרבים עליו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּ֣קָם׀ וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וְכָל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ מִֽבַּעֲלֵ֖י יְהוּדָ֑ה לְהַעֲל֣וֹת מִשָּׁ֗ם אֵ֚ת אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁר־נִקְרָ֣א שֵׁ֗ם שֵׁ֣ם יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת יֹשֵׁ֥ב הַכְּרֻבִ֖ים עָלָֽיו: (שמואל ב פרק ו פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וַיָּקָם׀ וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־נִקְרָא שֵׁם שֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים עָלָיו: (שמואל ב פרק ו פסוק ב)

טקסט בלבד:

ויקם׀ וילך דוד וכל־העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלהים אשר־נקרא שם שם ה' צבאות ישב הכרבים עליו: (שמואל ב פרק ו פסוק ב)

תיקון קוראים:

ויקם׀ וילך דוד וכל־העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלהים אשר־נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו: (שמואל ב פרק ו פסוק ב)
וְקָם וַאֲזַל דָּוִיד וְכָל עַמָא דְּעִמֵיהּ מִקִרוַיָא דְּבֵית יְהוּדָה לְאַסָקָא מִתַּמָן יָת אֲרוֹנָא דַייָ דְּאִתקְרִי שְׁמָא דַייָ צְבָאוֹת דִּשׁכִינְתֵיהּ שָׁריָא עֵיל מִן כְּרוּבַיָא עֲלוֹהִי :

וכל - העם - נ"א , וכל ראשי פסוקים דכותהון בר מן ג': ראה ש"א יג , ז. וכל - העם - נ' באמצעי פסוקים: ראה ש"א יג , ז. שם שם - ב': בר' יא , י; ש"ב ו , ב. שם יי' צבאות - ד' (בלישנא): ראה ש"א יז , מה. הכרבים - י"ב חסר וכל אוריתא דכותהון: ראה ש"א ד , ד.

שם יי' צבאות ד' ואנכי בא אליך אשר נקרא שם ויכל דוד בעת ההיא .

שם שם - ב'; שם יי' צבאות - ד'; הכרבים - י"ב חס' וכל אור' דכות'.

מבעלי יהודה - היא קרית יערים , כמו שנאמר ביהושע "ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים" (יהו' טו , ט); וכן בדברי הימים "ויעל דוד וכל ישראל בעלתה היא קרית יערים" (דה"א יג , ו). ו'בעל' לשון מישור. ויקם וילך דוד מבעלי יהודה - שנאספו שם , להעלות משם את ארון וגו'. אשר נקרא שם - אשר נקרא לארון שם , ומהו השם שהיה? שם יי' צבאות עליו.

ויקם וילך דוד עם כל העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם יי' צבאות - פתרון: אשר נקרא על הארון שם מיום שנבנה; ומהו השם ששם? יי' צבאות יושב הכרובים שרוי עליו; כמו שכתוב "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות" (שמ' כה , כב).

מבעלי יהודה - היא "בעלה" הנזכר בספר יהושע בערי בני יהודה (טו , ט) , ונקראת גם כן שם "קרית בעל" (שם , ס) , ונזכר "בעלתה" בדברי הימים (דה"א יג , ו) , ואחד הוא; ונקראת גם כן 'קרית יערים' כמו שאמר ביהושע "בעלה היא קרית יערים" (טו , ט); ובקרית יערים היה הארון , כי שם העלוהו מבית שמש (ראה ש"א ז , א). ובאמרו מבעלי יהודה במ"ם , והיה לו לומר 'אל בעלי יהודה' , כי שם הלכו להעלות משם הארון , וכן אומר בדברי הימים "וילך דוד וכל ישראל בעלתה אל קרית יערים" (דה"א יג , ו). ואם נאמר כי המ"ם במקום למ"ד , זה לא יתכן כי זה הפך זה , כי המ"ם מורה הרחוק והלמ"ד מורה הקרוב; אלא אין פירוש ויקם וילך דוד על ההליכה לבעלי יהודה , אלא על היציאה משם; ומה שאמר: להעלות משם , הוא מקרא קצר , וכן הוא פירוש הפסוק: וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה , שבאו שם להעלות משם את ארון האלהים. אשר נקרא שם - ואחר כך פירש: שם יי' צבאות יושב הכרובים עליו , לפיכך נקרא הארון שם. ומה שנזכר הארון בזה השם מה שלא נזכר כן במקום אחר , לפי שנתקדש שמו שלהקדוש ברוך הוא עליו בהיותו בשדה פלשתים.

עוד זכר שכבר התעורר דוד להעלות ארון האלהים מבית אבינדב אשר בגבעה , וירכיבוהו אל עגלה חדשה; ובזה שגגו , כי כבר נזכר בתורה שאין ראוי לשאת את ארון האלהים כי אם בכתף , אמר על בני קהת "כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו" (במ' ז , ט). גם שגג עוד עוזא , כי הוא לא היה לוי ולא היה לו רשות לאחוז בארון האלהים; גם ללוים לא הותר זה , אבל ישאו במוטות; ולזה פרץ השם פרץ בעוזא , כמו שנתבאר בספר דברי הימים קצת ביאור , אמר "כי למבראשונה לא אתם פרץ יי' בנו" (דה"א טו , יג).

אשר נקרא שם שם יי' צבאות - זה הלשון יותר מופלג בדברי הימים (דה"א יג , ו); ובאור זה ימצא ב'גביע'.

מבעלי יהודה - היא קרית יערים שהיה הארון שם , דכתיב ביהושע "ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים" (טו , ט); וכן בדברי הימים "ויעל דוד וכל ישראל בעלתה היא קרית יערים" (דה"א יג , ו). וכן אשר נקרא שם שם יי' צבאות - כפל לשון הוא , והרבה ימצאו כמוהו.