תנ"ך - ויקם׀
וילך
דוד
וכל־העם
אשר
אתו
מבעלי
יהודה
להעלות
משם
את
ארון
האלהים
אשר־נקרא
שם
שם
ה'
צבאות
ישב
הכרבים
עליו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּ֣קָם׀
וַיֵּ֣לֶךְ
דָּוִ֗ד
וְכָל־הָעָם֙
אֲשֶׁ֣ר
אִתּ֔וֹ
מִֽבַּעֲלֵ֖י
יְהוּדָ֑ה
לְהַעֲל֣וֹת
מִשָּׁ֗ם
אֵ֚ת
אֲר֣וֹן
הָאֱלֹהִ֔ים
אֲשֶׁר־נִקְרָ֣א
שֵׁ֗ם
שֵׁ֣ם
יְהוָ֧ה
צְבָא֛וֹת
יֹשֵׁ֥ב
הַכְּרֻבִ֖ים
עָלָֽיו:
(שמואל ב פרק ו פסוק ב)
וַיָּקָם׀
וַיֵּלֶךְ
דָּוִד
וְכָל־הָעָם
אֲשֶׁר
אִתּוֹ
מִבַּעֲלֵי
יְהוּדָה
לְהַעֲלוֹת
מִשָּׁם
אֵת
אֲרוֹן
הָאֱלֹהִים
אֲשֶׁר־נִקְרָא
שֵׁם
שֵׁם
יְהוָה
צְבָאוֹת
יֹשֵׁב
הַכְּרֻבִים
עָלָיו:
(שמואל ב פרק ו פסוק ב)
ויקם׀
וילך
דוד
וכל־העם
אשר
אתו
מבעלי
יהודה
להעלות
משם
את
ארון
האלהים
אשר־נקרא
שם
שם
ה'
צבאות
ישב
הכרבים
עליו:
(שמואל ב פרק ו פסוק ב)
ויקם׀
וילך
דוד
וכל־העם
אשר
אתו
מבעלי
יהודה
להעלות
משם
את
ארון
האלהים
אשר־נקרא
שם
שם
יהוה
צבאות
ישב
הכרבים
עליו:
(שמואל ב פרק ו פסוק ב)
וְקָם
וַאֲזַל
דָּוִיד
וְכָל
עַמָא
דְּעִמֵיהּ
מִקִרוַיָא
דְּבֵית
יְהוּדָה
לְאַסָקָא
מִתַּמָן
יָת
אֲרוֹנָא
דַייָ
דְּאִתקְרִי
שְׁמָא
דַייָ
צְבָאוֹת
דִּשׁכִינְתֵיהּ
שָׁריָא
עֵיל
מִן
כְּרוּבַיָא
עֲלוֹהִי
:
וכל
-
העם
-
נ"א
,
וכל
ראשי
פסוקים
דכותהון
בר
מן
ג':
ראה
ש"א
יג
,
ז.
וכל
-
העם
-
נ'
באמצעי
פסוקים:
ראה
ש"א
יג
,
ז.
שם
שם
-
ב':
בר'
יא
,
י;
ש"ב
ו
,
ב.
שם
יי'
צבאות
-
ד'
(בלישנא):
ראה
ש"א
יז
,
מה.
הכרבים
-
י"ב
חסר
וכל
אוריתא
דכותהון:
ראה
ש"א
ד
,
ד.
שם
יי'
צבאות
ד'
ואנכי
בא
אליך
אשר
נקרא
שם
ויכל
דוד
בעת
ההיא
.
שם
שם
-
ב';
שם
יי'
צבאות
-
ד';
הכרבים
-
י"ב
חס'
וכל
אור'
דכות'.
מבעלי
יהודה
-
היא
קרית
יערים
,
כמו
שנאמר
ביהושע
"ותאר
הגבול
בעלה
היא
קרית
יערים"
(יהו'
טו
,
ט);
וכן
בדברי
הימים
"ויעל
דוד
וכל
ישראל
בעלתה
היא
קרית
יערים"
(דה"א
יג
,
ו).
ו'בעל'
לשון
מישור.
ויקם
וילך
דוד
מבעלי
יהודה
-
שנאספו
שם
,
להעלות
משם
את
ארון
וגו'.
אשר
נקרא
שם
-
אשר
נקרא
לארון
שם
,
ומהו
השם
שהיה?
שם
יי'
צבאות
עליו.
ויקם
וילך
דוד
עם
כל
העם
אשר
אתו
מבעלי
יהודה
להעלות
משם
את
ארון
האלהים
אשר
נקרא
שם
שם
יי'
צבאות
-
פתרון:
אשר
נקרא
על
הארון
שם
מיום
שנבנה;
ומהו
השם
ששם?
יי'
צבאות
יושב
הכרובים
שרוי
עליו;
כמו
שכתוב
"ונועדתי
לך
שם
ודברתי
אתך
מעל
הכפרת
מבין
שני
הכרובים
אשר
על
ארון
העדות"
(שמ'
כה
,
כב).
מבעלי
יהודה
-
היא
"בעלה"
הנזכר
בספר
יהושע
בערי
בני
יהודה
(טו
,
ט)
,
ונקראת
גם
כן
שם
"קרית
בעל"
(שם
,
ס)
,
ונזכר
"בעלתה"
בדברי
הימים
(דה"א
יג
,
ו)
,
ואחד
הוא;
ונקראת
גם
כן
'קרית
יערים'
כמו
שאמר
ביהושע
"בעלה
היא
קרית
יערים"
(טו
,
ט);
ובקרית
יערים
היה
הארון
,
כי
שם
העלוהו
מבית
שמש
(ראה
ש"א
ז
,
א).
ובאמרו
מבעלי
יהודה
במ"ם
,
והיה
לו
לומר
'אל
בעלי
יהודה'
,
כי
שם
הלכו
להעלות
משם
הארון
,
וכן
אומר
בדברי
הימים
"וילך
דוד
וכל
ישראל
בעלתה
אל
קרית
יערים"
(דה"א
יג
,
ו).
ואם
נאמר
כי
המ"ם
במקום
למ"ד
,
זה
לא
יתכן
כי
זה
הפך
זה
,
כי
המ"ם
מורה
הרחוק
והלמ"ד
מורה
הקרוב;
אלא
אין
פירוש
ויקם
וילך
דוד
על
ההליכה
לבעלי
יהודה
,
אלא
על
היציאה
משם;
ומה
שאמר:
להעלות
משם
,
הוא
מקרא
קצר
,
וכן
הוא
פירוש
הפסוק:
וילך
דוד
וכל
העם
אשר
אתו
מבעלי
יהודה
,
שבאו
שם
להעלות
משם
את
ארון
האלהים.
אשר
נקרא
שם
-
ואחר
כך
פירש:
שם
יי'
צבאות
יושב
הכרובים
עליו
,
לפיכך
נקרא
הארון
שם.
ומה
שנזכר
הארון
בזה
השם
מה
שלא
נזכר
כן
במקום
אחר
,
לפי
שנתקדש
שמו
שלהקדוש
ברוך
הוא
עליו
בהיותו
בשדה
פלשתים.
עוד
זכר
שכבר
התעורר
דוד
להעלות
ארון
האלהים
מבית
אבינדב
אשר
בגבעה
,
וירכיבוהו
אל
עגלה
חדשה;
ובזה
שגגו
,
כי
כבר
נזכר
בתורה
שאין
ראוי
לשאת
את
ארון
האלהים
כי
אם
בכתף
,
אמר
על
בני
קהת
"כי
עבודת
הקדש
עליהם
בכתף
ישאו"
(במ'
ז
,
ט).
גם
שגג
עוד
עוזא
,
כי
הוא
לא
היה
לוי
ולא
היה
לו
רשות
לאחוז
בארון
האלהים;
גם
ללוים
לא
הותר
זה
,
אבל
ישאו
במוטות;
ולזה
פרץ
השם
פרץ
בעוזא
,
כמו
שנתבאר
בספר
דברי
הימים
קצת
ביאור
,
אמר
"כי
למבראשונה
לא
אתם
פרץ
יי'
בנו"
(דה"א
טו
,
יג).
אשר
נקרא
שם
שם
יי'
צבאות
-
זה
הלשון
יותר
מופלג
בדברי
הימים
(דה"א
יג
,
ו);
ובאור
זה
ימצא
ב'גביע'.
מבעלי
יהודה
-
היא
קרית
יערים
שהיה
הארון
שם
,
דכתיב
ביהושע
"ותאר
הגבול
בעלה
היא
קרית
יערים"
(טו
,
ט);
וכן
בדברי
הימים
"ויעל
דוד
וכל
ישראל
בעלתה
היא
קרית
יערים"
(דה"א
יג
,
ו).
וכן
אשר
נקרא
שם
שם
יי'
צבאות
-
כפל
לשון
הוא
,
והרבה
ימצאו
כמוהו.