תנ"ך - ויחר־אף
ה'
בעזה
ויכהו
שם
האלהים
על־השל
וימת
שם
עם
ארון
האלהים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּֽחַר־אַ֤ף
יְהוָה֙
בְּעֻזָּ֔ה
וַיַּכֵּ֥הוּ
שָׁ֛ם
הָאֱלֹהִ֖ים
עַל־הַשַּׁ֑ל
וַיָּ֣מָת
שָׁ֔ם
עִ֖ם
אֲר֥וֹן
הָאֱלֹהִֽים:
(שמואל ב פרק ו פסוק ז)
וַיִּחַר־אַף
יְהוָה
בְּעֻזָּה
וַיַּכֵּהוּ
שָׁם
הָאֱלֹהִים
עַל־הַשַּׁל
וַיָּמָת
שָׁם
עִם
אֲרוֹן
הָאֱלֹהִים:
(שמואל ב פרק ו פסוק ז)
ויחר־אף
ה'
בעזה
ויכהו
שם
האלהים
על־השל
וימת
שם
עם
ארון
האלהים:
(שמואל ב פרק ו פסוק ז)
ויחר־אף
יהוה
בעזה
ויכהו
שם
האלהים
על־השל
וימת
שם
עם
ארון
האלהים:
(שמואל ב פרק ו פסוק ז)
וּתקֵיף
רֻגזָא
דַייָ
בְּעֻזָא
וּמחָהִי
תַמָן
מֵימְרָא
דַייָ
עַל
דְּאִשׁתְּלִי
וּמִית
תַּמָן
עִם
אֲרוֹנָא
דַייָ
:
ויכהו
-
י"א
זוגין
מן
ב'
בענינא
בטעמא
,
חד
זקף
לרומא
וחד
נחית
לתהומא:
ראה
ש"א
ב
,
כו.
שם
האלהים
-
ב':
שמ'
כ
,
יח;
ש"ב
ו
,
ז.
שם
האלהים
ב'
ומשה
נגש
אל
הערפל
ויכהו
שם
האלהים
.
שם
האלהים
-
ב';
השל
-
[ל'].
על
השל
-
על
השגגה;
שהיה
לו
לדרוש
קל
וחומר:
נושאיו
נשא
בירדן
,
עצמו
לא
כל
שכן?
(ראה
סוטה
לה
,
א).
ויכהו
שם
האלהים
על
השל
-
על
השגגה;
"שגגה"
(במ'
טו
,
כה)
מתרגם:
"שלו"
(ת"א);
כלומר:
על
ששגג
להרכיב
את
הארון
בעגלה
,
והיה
להם
לישא
אותו
בכתף
,
כמו
שכתוב
"ולבני
קהת
לא
נתן
כי
עבודת
הקודש
עליהם
בכתף
ישאו"
(במ'
ז
,
ט);
ודבר
זה
גרם
ששמטו
הבקר
,
ועוזא
שלח
ידו
בארון
,
ונענש
על
כך.
וכן
תירגם
יונתן:
"על
דאישתלי".
וימת
שם
עם
ארון
האלהים
-
פתרון:
בצד
ארון
האלהים
,
כמו
שמפורש
למעלה
,
שהוא
היה
הולך
בצד
העגלה
ואוחז
בארון
(לעיל
,
ג);
ובדברי
הימים
כתיב
"וימת
שם
לפני
האלהים"
(דה"א
יג
,
י).
על
השל
-
על
השגגה
,
תרגום
"שגגה"
(במ'
טו
,
כה):
"שלו"
(ת"א);
וכן
תרגם
יונתן:
"על
דאשתלי".
ועזא
שגה
כשאחז
בו
,
כי
לא
נתן
כי
אם
לבני
לוי
שהם
מקודשים
משאר
בני
ישראל.
ומה
שאמר
למעלה
(ש"א
ז
,
א)
כי
אלעזר
אחיו
קדשו
לשמור
הארון
,
פירוש:
לשמור
הבית
שהיה
בו
הארון
שיהיה
בטהרה
,
לכבד
ולרבץ
לפני
הארון;
לא
שיהיה
שולח
ידו
בארון
ולהסיעו
ממקום
למקום
,
כי
לא
יתכן
זה
כי
אם
לבני
לוי.
וכן
התודה
דוד
החטא
,
כמו
שכתוב
בדברי
הימים
"כי
למבראשונה
לא
אתם
פרץ
יי'
אלהינו
בנו
כי
לא
דרשנוהו
כמשפט"
(דה"א
טו
,
יג).
ורבותינו
ז"ל
דרשו
(סוטה
לה
,
א)
כי
חטא
עוזא
באחזו
בו
,
לפי
שחשב
שיפול
הארון
לארץ
כי
שמטו
הבקר
,
והנה
מיעט
לפי
מחשבתו
בקדושת
הארון
,
שלא
היה
יכול
לעמוד
בעצמו
בלא
נושא;
ואמרו:
ועל
דבר
זה
נענש
עוזא;
אמר
הקדוש
ברוך
הוא:
נושאיו
נושא
,
עצמו
לא
כל
שכן!?
ו'נושאיו
נושא'
פירשנו
בספר
יהושע
(ד
,
יא).
על
השל
-
הטעות
שעשה
,
כמו
"בשלי"
(לעיל
ג
,
כז).
ואולם
באור
זה
אין
כאן
מקומו.
עם
ארון
האלהים
-
אין
אמרו
עם
כולל
על
וימת.
על
השל
-
על
השגגה;
ששגג
לשלוח
יד
בארון
,
ולא
שם
לבו
שהארון
יישר
את
הפרות
בלי
מנהיג
כשבאו
מפלשתים;
והבקר
ששמטו
עכשיו
,
שעשה
דוד
שלא
כשורה
,
ושכח
מה
שכתוב
"בכתף
ישאו"
(במ'
ז
,
ט);
ואחרי
כן
כשהעלהו
מבית
עובד
אדום
,
העלהו
בכתף
,
כמו
שמפורש
בדברי
הימים
(דה"א
טו
,
טו).
וימת
שם
עם
ארון
האלהים
-
פירוש:
בעמדו
עם
הארון.