תנ"ך - שמואל ב פרק ו פסוק ז - ויחר־אף ה' בעזה ויכהו שם האלהים על־השל וימת שם עם ארון האלהים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהוָה֙ בְּעֻזָּ֔ה וַיַּכֵּ֥הוּ שָׁ֛ם הָאֱלֹהִ֖ים עַל־הַשַּׁ֑ל וַיָּ֣מָת שָׁ֔ם עִ֖ם אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים: (שמואל ב פרק ו פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּעֻזָּה וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל־הַשַּׁל וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים: (שמואל ב פרק ו פסוק ז)

טקסט בלבד:

ויחר־אף ה' בעזה ויכהו שם האלהים על־השל וימת שם עם ארון האלהים: (שמואל ב פרק ו פסוק ז)

תיקון קוראים:

ויחר־אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על־השל וימת שם עם ארון האלהים: (שמואל ב פרק ו פסוק ז)
וּתקֵיף רֻגזָא דַייָ בְּעֻזָא וּמחָהִי תַמָן מֵימְרָא דַייָ עַל דְּאִשׁתְּלִי וּמִית תַּמָן עִם אֲרוֹנָא דַייָ :

ויכהו - י"א זוגין מן ב' בענינא בטעמא , חד זקף לרומא וחד נחית לתהומא: ראה ש"א ב , כו. שם האלהים - ב': שמ' כ , יח; ש"ב ו , ז.

שם האלהים ב' ומשה נגש אל הערפל ויכהו שם האלהים .

שם האלהים - ב'; השל - [ל'].

על השל - על השגגה; שהיה לו לדרוש קל וחומר: נושאיו נשא בירדן , עצמו לא כל שכן? (ראה סוטה לה , א).

ויכהו שם האלהים על השל - על השגגה; "שגגה" (במ' טו , כה) מתרגם: "שלו" (ת"א); כלומר: על ששגג להרכיב את הארון בעגלה , והיה להם לישא אותו בכתף , כמו שכתוב "ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו" (במ' ז , ט); ודבר זה גרם ששמטו הבקר , ועוזא שלח ידו בארון , ונענש על כך. וכן תירגם יונתן: "על דאישתלי". וימת שם עם ארון האלהים - פתרון: בצד ארון האלהים , כמו שמפורש למעלה , שהוא היה הולך בצד העגלה ואוחז בארון (לעיל , ג); ובדברי הימים כתיב "וימת שם לפני האלהים" (דה"א יג , י).

על השל - על השגגה , תרגום "שגגה" (במ' טו , כה): "שלו" (ת"א); וכן תרגם יונתן: "על דאשתלי". ועזא שגה כשאחז בו , כי לא נתן כי אם לבני לוי שהם מקודשים משאר בני ישראל. ומה שאמר למעלה (ש"א ז , א) כי אלעזר אחיו קדשו לשמור הארון , פירוש: לשמור הבית שהיה בו הארון שיהיה בטהרה , לכבד ולרבץ לפני הארון; לא שיהיה שולח ידו בארון ולהסיעו ממקום למקום , כי לא יתכן זה כי אם לבני לוי. וכן התודה דוד החטא , כמו שכתוב בדברי הימים "כי למבראשונה לא אתם פרץ יי' אלהינו בנו כי לא דרשנוהו כמשפט" (דה"א טו , יג). ורבותינו ז"ל דרשו (סוטה לה , א) כי חטא עוזא באחזו בו , לפי שחשב שיפול הארון לארץ כי שמטו הבקר , והנה מיעט לפי מחשבתו בקדושת הארון , שלא היה יכול לעמוד בעצמו בלא נושא; ואמרו: ועל דבר זה נענש עוזא; אמר הקדוש ברוך הוא: נושאיו נושא , עצמו לא כל שכן!? ו'נושאיו נושא' פירשנו בספר יהושע (ד , יא).

על השל - הטעות שעשה , כמו "בשלי" (לעיל ג , כז). ואולם באור זה אין כאן מקומו. עם ארון האלהים - אין אמרו עם כולל על וימת.

על השל - על השגגה; ששגג לשלוח יד בארון , ולא שם לבו שהארון יישר את הפרות בלי מנהיג כשבאו מפלשתים; והבקר ששמטו עכשיו , שעשה דוד שלא כשורה , ושכח מה שכתוב "בכתף ישאו" (במ' ז , ט); ואחרי כן כשהעלהו מבית עובד אדום , העלהו בכתף , כמו שמפורש בדברי הימים (דה"א טו , טו). וימת שם עם ארון האלהים - פירוש: בעמדו עם הארון.