תנ"ך - שמואל ב פרק ז פסוק יח - ויבא המלך דוד וישב לפני ה' ויאמר מי אנכי אדני ה' ומי ביתי כי הבאתני עד־הלם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּבֹא֙ הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד וַיֵּ֖שֶׁב לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מִ֣י אָנֹכִ֞י אֲדנָ֤י יְהֹוִה֙ וּמִ֣י בֵיתִ֔י כִּ֥י הֲבִאֹתַ֖נִי עַד־הֲלֹֽם: (שמואל ב פרק ז פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר מִי אָנֹכִי אֲדנָי יְהֹוִה וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבִאֹתַנִי עַד־הֲלֹם: (שמואל ב פרק ז פסוק יח)

טקסט בלבד:

ויבא המלך דוד וישב לפני ה' ויאמר מי אנכי אדני ה' ומי ביתי כי הבאתני עד־הלם: (שמואל ב פרק ז פסוק יח)

תיקון קוראים:

ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי כי הבאתני עד־הלם: (שמואל ב פרק ז פסוק יח)
וַאֲתָא מַלכָּא דָוִיד וִיתֵיב קֳדָם יְיָ וַאֲמַר לֵית אֲנָא כְּמִסַת יְיָ אֲלֹהִים וּמָא בֵיתִי אֲרֵי אַמטִיתַנִי עַד הָלְכָא :

מי אנכי - ג': *שמ' ג , יא; ש"א יח , יח; ש"ב ז , יח. אנכי אדני - י"ב (בלישנא): שמ' ד , יא; כ , ב , ה; דב' ה , ו , ט; ש"ב ז , יח; יש' מג , יא; מד , כד; נא , טו; הו' יב , י; יג , ד; תה' פא , יא. הבאתני - ב': ש"ב ז , יח; דה"א יז , טז.

מי אנכי ג' ויאמר משה אל האלהים ומי חיי מי אנכי אדני יי' דשמואל .

מי אנכי - ג'; הבאתני - ב'.

וישב לפני יי' - לפני הארון. עד הלם - שהמלכתני (ראה זבחים קב , א).

כי הביאתני עד הלום - מן הנוה לקחתני , מנוה הרועים , והביאותני למלכות.

וישב לפני יי' - לפני הארון; ומכאן סמכו רבותינו ז"ל (שו"ט א , ב) שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד; ומהם אמרו כי אף למלכי בית דוד אין ישיבה בעזרה; שהרי למעלה אין ישיבה , שנאמר "שרפים עומדים ממעל לו" (יש' ו , ב); וכתוב "וכל צבא השמים עמדים" (מ"א כב , יט בפסוקנו: עמד); וכתוב "בין העמדים האלה" (זכ' ג , ז); הנה למעלה אין ישיבה , ודוד יושב? ומהו וישב לפני יי'? מהם אמרו שסמך עצמו , ומהם אמרו שישב עצמו בתפילה. מי אנכי - שהייתי ראוי למלוכה. ומי ביתי - בית אבי; או אמר ביתי על בניו , כלומר: מי בבניי שיהיה ראוי למלוכה? עד הלום - עד המקום הזה שנתת לי המלוכה , ולבניי אחריי. ובדרש (שו"ט א , ב): מי אנכי - והלא מן "לא יבוא עמוני ומואבי" (דב' כג , ד) באתי; עד הלום - לא דיי שבאתי בקהל , אלא שעשיתני מלך; ואין הלום אלא מלכות , שנאמר "הבא עוד הלום איש ויאמר יי' הנה הוא נחבא אל הכלים" (ש"א י , כב); "ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק" (להלן , יט) - שהייתי רחוק ונתקרבתי.

כי הביאותני עד הלום - רוצה לומר , שהבאת אותי לזאת המעלה אשר אני בה היום , והייתי קודם זה רועה צאן , ומשם לקחתני.

וישב לפני יי' - לפני הארון.