תנ"ך - ומי
כעמך
כישראל
גוי
אחד
בארץ
אשר
הלכו־אלהים
לפדות־לו
לעם
ולשום
לו
שם
ולעשות
לכם
הגדולה
ונראות
לארצך
מפני
עמך
אשר
פדית
לך
ממצרים
גוים
ואלהיו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּמִ֤י
כְעַמְּךָ֙
כְּיִשְׂרָאֵ֔ל
גּ֥וֹי
אֶחָ֖ד
בָּאָ֑רֶץ
אֲשֶׁ֣ר
הָלְכֽוּ־אֱ֠לֹהִים
לִפְדּֽוֹת־ל֨וֹ
לְעָ֜ם
וְלָשׂ֧וּם
ל֣וֹ
שֵׁ֗ם
וְלַעֲשׂ֨וֹת
לָכֶ֜ם
הַגְּדוּלָּ֤ה
וְנֹֽרָאוֹת֙
לְאַרְצֶ֔ךָ
מִפְּנֵ֣י
עַמְּךָ֗
אֲשֶׁ֨ר
פָּדִ֤יתָ
לְּךָ֙
מִמִּצְרַ֔יִם
גּוֹיִ֖ם
וֵאלֹהָֽיו:
(שמואל ב פרק ז פסוק כג)
וּמִי
כְעַמְּךָ
כְּיִשְׂרָאֵל
גּוֹי
אֶחָד
בָּאָרֶץ
אֲשֶׁר
הָלְכוּ־אֱלֹהִים
לִפְדּוֹת־לוֹ
לְעָם
וְלָשׂוּם
לוֹ
שֵׁם
וְלַעֲשׂוֹת
לָכֶם
הַגְּדוּלָּה
וְנֹרָאוֹת
לְאַרְצֶךָ
מִפְּנֵי
עַמְּךָ
אֲשֶׁר
פָּדִיתָ
לְּךָ
מִמִּצְרַיִם
גּוֹיִם
וֵאלֹהָיו:
(שמואל ב פרק ז פסוק כג)
ומי
כעמך
כישראל
גוי
אחד
בארץ
אשר
הלכו־אלהים
לפדות־לו
לעם
ולשום
לו
שם
ולעשות
לכם
הגדולה
ונראות
לארצך
מפני
עמך
אשר
פדית
לך
ממצרים
גוים
ואלהיו:
(שמואל ב פרק ז פסוק כג)
ומי
כעמך
כישראל
גוי
אחד
בארץ
אשר
הלכו־אלהים
לפדות־לו
לעם
ולשום
לו
שם
ולעשות
לכם
הגדולה
ונראות
לארצך
מפני
עמך
אשר
פדית
לך
ממצרים
גוים
ואלהיו:
(שמואל ב פרק ז פסוק כג)
וּמַן
כְּעַמָך
יִשׂרָאֵל
עַמָא
חַד
בְּחִיר
בְּאַרעָא
דַּאֲזַלוּ
שְׁלִיחִין
מִן
קֳדָם
יְיָ
לְמִפרַק
לֵיהּ
עַם
וּלשַׁוָאָה
לֵיהּ
שׁוֺם
וּלמֶעֱבַד
לְכוֹן
רַברְבָן
וְחַסִינָן
עַד
דְּעָלוּ
לַאֲרַע
בֵּית
שְׁכִינְתָך
דִּיהַבתּ
לְהוֹן
מִן
קֳדָם
עַמָך
דִּפרַקתָּא
לָך
מִמִצרַיִם
גּוֹיִם
וֵאלֹהָיו
:
ולשום
-
ב':
ש"א
ח
,
יב;
ש"ב
ז
,
כג.
ולעשות
-
ה"י
(מלא
וחסר):
ראה
ש"א
ח
,
יב.
הגדולה
-
ד':
ראה
לעיל
,
כא.
ונראות
-
ב'
כתיב
כן:
ש"ב
ז
,
כג;
דה"א
יז
,
כא.
כישראל
-
ל';
ולשום
-
ב'
שרי
אלפים.
אשר
הלכו
אלהים
-
משה
ואהרן
,
שנאמר
"נתתיך
אלהים
לפרעה"
(שמ'
ו
,
ז);
וכן
תירגם
יונתן
"דאזלו
שלוחין
מן
קדם
יי'".
לפדות
לו
לעם
-
כה
אמרו
השלוחים
לישראל:
הקדוש
ברוך
הוא
שלחנו
לפדות
לו
לעם
ולעשות
לו
שם
ולעשות
לכם
הגדולה.
ונוראות
-
עשית
לארצך
לאחר
שיצאו
משם;
ומה
הם
הנוראות?
מפני
עמך
לגרש
גוים
ואלהיהם.
ומקרא
זה
חסר
'לגרש'
,
ובדברי
הימים
פרשו
"לגרש
מפני
עמך
אשר
פדית
ממצרים
גוים"
(דה"א
יז
,
כא);
ואינו
חסרון
,
כי
ממשמע
'מפני
עמך
גוים'
,
אנו
שומעים
לשון
טירודין
וגירושיהן.
ומי
כעמך
כישראל
גוי
אחד
אשר
הלכו
אלהים
לפדות
לו
לעם
-
כל
לשון
'אלהים'
-
לשון
רבים
,
כמו
"ויהי
כאשר
התעו
אותי
אלהים"
(בר'
כ
,
יג);
כמו
שפירשתי
במקומות
הרבה;
אף
כאן
אשר
הלכו
אלהים
-
אשר
הלך
אלהים.
ולעשות
לכם
הגדולה
ונוראות
-
הרי
הוא
כמו
שיאמר:
'ולעשות
לך';
ולפי
שדיבר
אלהים
בלשון
רבים
,
אומר:
לעשות
לכם
-
לשון
רבים
,
שלשון
רבים
נופל
עליו;
וכן
בדברי
הימים
כתיב
"מי
כעמך
ישראל
גוי
אחד
בארץ
אשר
הלך
האלהים
לפדות
לו
עם
לשום
לך
שם
גדולות
ונוראות"
(דה"א
יז
,
כא).
מפני
עמך
אשר
פדית
ממצרים
גוי
ואלהיו
-
פשר
זה
לא
הייתי
יודע
,
אלא
שדברי
הימים
מלמדני
פתרונו
,
שכתב
בדברי
הימים
(שם)
"מי
כעמך
ישראל...
אשר
הלך
האלהים
לפדות
לו
עם
לשום
לך
שם
גדולות
ונוראות
לגרש
מפני
עמך
אשר
פדית
ממצרים
גוים
ואלהים
(אין
לפנינו)"
,
כלומר:
שגרשת
מפניהם
גוים
ואלהיהם.
ומי
כעמך
כישראל
-
כמו
שאין
כמוך
באלהים
,
כן
אין
כעמך
ישראל
בעמים.
אשר
הלכו
אלהים
-
הלכו
-
לשון
רבים
דרך
כבוד
,
כמו
"ישמח
ישראל
בעושיו"
(תה'
קמט
,
ב);
ובדברי
הימים
"אשר
הלך
האלהים"
(דה"א
יז
,
כא).
ויונתן
תרגם:
"דאזלו
שלוחין
מן
קדם
יי'".
ובדרש
(מ"ש
כז
,
ג):
"אשר
הלך
האלהים"
-
זה
הקדוש
ברוך
הוא;
אשר
הלכו
אלהים
-
זה
משה
ואהרן.
ולשום
לו
שם
-
פירוש
לו:
לאלהים;
כלומר:
להגדיל
בפי
בני
אדם
אשר
לא
ידעוהו
,
כמו
פרעה
שאמר
"מי
יי'
אשר
אשמע
בקולו...
לא
ידעתי
את
יי'"
(שמ'
ה
,
ב)
,
לפיכך
אמר
האל
"ואכבדה
בפרעה"
(שמ'
יד
,
ד);
זהו
ולשום
לו
שם;
ובדברי
הימים
"לשום
לך
שם"
(דה"א
יז
,
כא).
לעשות
לכם
-
כנגד
ישראל
מדבר.
הגדולה
-
בו"ו
עם
הדגש.
לארצך
-
כנגד
ישראל.
או
כנגד
השם
,
ופירושו:
עשית
להם
גדולה
ונוראות
עד
שבאו
לארצך
,
וכן
תרגם
יונתן:
"עד
דעלו
לארע
בית
שכינתך
דיהבת
להון".
מפני
עמך
-
כשבאו
לארצך
,
גרשת
יושבי
הארץ
הזאת
מפני
עמך
בנוראות
שעשית
להם;
וכן
הוא
אומר
בדברי
הימים
"לגרש
מפני
עמך"
(שם).
גוים
ואלהיו
-
פירוש:
מגוים
ומאלהיו;
ומ"ם
ממצרים
משמשת
במקום
שנים
ושלשה.
או
פירושו:
והכית
גוים
ואלהיו
,
כמו
שכתוב
"ובכל
אלהי
מצרים
אעשה
שפטים"
(שמ'
יב
,
יב).
או
פירוש
גוים
על
ישראל
,
כלומר:
אשר
פדית
ממצרים
גוים
וזקניו
וגדוליו;
ואמר
גוים
בלשון
רבים
,
כלומר:
ממשפחות
ישראל
,
כמו
"בנימן
בעממיך"
(שו'
ה
,
יד);
ואלהיו
-
כמו
"אלהים
לא
תקלל"
(שמ'
כב
,
כז)
,
שפירושו:
שופטים.
ויונתן
לא
תירגם
גוים
ואלהיו
,
ואפשר
שהיה
דעתו
כדעת
מקצת
רבותינו
ז"ל
(מכיל'
פסחא
,
יד)
,
שפירשו
ואלהיו
על
השם
יתברך
,
על
דרך
"בכל
צרתם
לו
צר"
(יש'
סג
,
ט)
,
ואמרו:
גוים
ואלהיו
-
כביכול
שהוא
פדוי
עמהם;
ומפני
זה
לא
תרגמו.
ומי
כעמך
ישראל
גוי
אחד
בארץ
-
מיוחד
לעבודת
השם
יתברך;
כי
הוא
הולך
לפדותם
לו
לעם
,
ולזה
הרבה
הנפלאות
בהוציאו
אותם
מארץ
מצרים
,
למען
יהיו
לו
לעם
והוא
יהיה
להם
לאלהים;
ועשה
גם
כן
נפלאות
ונוראות
בהורישו
אותם
ארץ
ישראל.
אשר
פדית
לך
ממצרים
גוים
ואלהיו
-
רוצה
לומר:
שהשחיתו
ישראל
גויים
ואלהיו
בעת
ירשם
הארץ.
או
ירצה
,
שהנוראות
ההם
שעשה
מפני
עמו
,
קצתם
היה
להשחית
גוים
וקצתם
להשחית
אלהיהם
,
כמו
שנתבאר
בענין
דגון
בראש
זה
הספר
(ש"א
ה
,
ג
-
ד).
אשר
הלכו
אלהים
-
ובדברי
הימים
כתוב
"אשר
הלך
האלהים"
(דה"א
יז
,
כא)
והכל
נכון
איך
שיהיה
פירוש
אלהים;
ואין
ספק
שהשם
יתברך
הוא
היה
ההולך
הראש
,
ולחנם
דקדק
אבן
עזרא
במה
שכתוב
'ברא'
ולא
כתוב
'בראו'
(בר'
א
,
א);
וכבר
הארכתי
על
זה
בספר
'גביע
כסף'
(ג"כ
א).
ואלהיו
-
כנוי
למצרים
,
וכאלו
אמר
'מגוים
ומאלהיו';
ולכן
אמרו:
"לאלוהו"
(חב'
א
,
יא)
אינו
דרך
בזיון;
וכן
"ויקלל
הפלשתי
את
דוד
באלהיו"
(ש"א
יז
,
מג);
וכבר
הארכתי
על
זה
במקום
אחר.
ומי
כעמך
ישראל
-
פירוש:
כמו
שעשית
לי
גמול
גדול
,
כך
עשית
גם
לישראל
,
שאין
בכל
האומות
עם
גדול
ונכבד
כמוהו.
אשר
הלכו
אלהים
-
מדבר
כנגד
השם
בלשון
רבים
,
כאשר
ימצא
בהרבה
מקומות.
לפדות
לו
לעם
-
לפדות
את
ישראל
להיות
לו
לעם.
ולשום
לו
שם
-
שיצא
שמו
בכל
העולם.
ולעשות
לכם
הגדולה
-
פירוש:
אמרת
לישראל:
שאעשה
לכם
גדולה
יותר
מכל
האומות.
ונוראות
לארצך
-
פירוש:
נפלאות
נוראות
עשית
לארצך
,
שהיא
ארץ
הכנעני.
מפני
עמך
-
מקרא
קצר
הוא:
אשר
הורשת
מפני
עמך.
אשר
פדית
לך
ממצרים
גוים
ואלהיו
-
גרשתה
מפניו
שבעה
גוים
עם
אלהיהם
,
כל
גוי
וגוי
ואלהיו;
ודומה
לו
"ובכל
אלהי
מצרים
אעשה
שפטים"
(שמ'
יב
,
יב).